הטור נכתב בזמן המשחק, מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.
לפני המשחק:
בדרך הביתה הבטחתי לעצמי שלא אפול להשוואה הנדושה של צמד המשחקים היום מול יום ראשון השחור, לפני חמש שנים פחות שבועיים. קצת אחרי שנכנסתי לאוטו סטרלינג כבש את הראשון שלו, וצימצם את התקווה למהפך, וכשהגעתי הביתה הוא הבקיע את השני, ואנחנו נשארנו עם תקווה קלושה לאיזשהו ניצוץ מבנטקה…
הלכתי להכין קפה, פאלאס צימצמה ואני מיהרתי חזרה למסך, אולי…
המשחק:
כשהשידור עובר לאנפילד מצבי הנפשי נע בין מתח בלתי נסבל אחרי הניצחון של סיטי לרוגע ושקט כי אני סומך על השחקנים שלנו.
אני מניח שהמטוטלת הזו תימשך עד לסיום המשחק.
איכשהו השירה לפני המשחק נשמעת לי הפעם חזקה יותר מתמיד, והשקט בדקת הדומיה לזכר ה 96 נשמע לי גם יותר זועק מאשר בדרך כלל.
הצליל היחיד שמפר את הדממה הוא קולה של הדמעה שיורדת אצלי כשאני רואה את פניו המיוסרות של דלגליש.
credit to liverpool fc facebook page
ליברפול פותחת בעוצמה, לוחצת חזק ולא מאפשרת לצ'לסי להניע כדור. הזאר אוכל דשא שוב ושוב, וקייטה ומאנה מייצרים חצאי מצבים שוב ושוב מהאגף השמאלי.
צ'לסי מתגוננת בהרכב מלא, האדומים מחזיקים ומתמסרים, רוח והגבהות לרוב והזדמנויות אין.
עוצמת השירה יורדת לאט לאט ולקראת ההפסקה נראה שרוב האוהדים מתכנסים לתוך עצמם ומקווים שהשריקה תגיע ללא נזקים.
השריקה הגואלת מגיעה, ומחצית טקטית מסתיימת עם שתי בעיטות למסגרת משני הצדדים. בינתיים בעיקר סיטי מרוצה.
כשמתחילה המחצית השניה אני רחוק מאוד מלהיות רגוע. משהו חסר לי ברוח, בנחישות, בלהט ובהתלהבות של הקבוצה. גם הקהל מרגיש את זה ודוחף את השחקנים והם נענים לקריאה. נגיחה של מאנה מטווח אפס בשער שכולו נחישות של סלאח שזוכה בכדור ושל הנדרסון שמגביה. 0-1 הכי משחרר לחצים שיכול להיות.
שתי דקות אח"כ סלאח זוכה לקצת אוויר ובמקום לנסות שוב בעיטה מסובבת ומתוחכמת הוא יורה פצצה לחיבורים. 0-2 והשירה של האוהדים חזקה מתמיד.
credit to liverpool fc facebook page
צ'לסי עוברת למצב התקפה וההגנה האדומה הופכת לטיילת או מסננת. הזאר זז שמאלה, זוכה לחופש פעולה ובועט לקורה ולגוף של אליסון.
קלופ מכניס את וינאלדום והמתקפה הכחולה נרגעת.
עד הסיום לא קרה שום דבר מיוחד.
סליחה, שכחתי שרוברטסון החליק.
שורה תחתונה:
ניצחון נוסף וחשוב במאבק על האליפות.
ניצחון של התגברות על שדים מהעבר.
ניצחון של הן אפשר.
קלופ אמר לפני המשחק שמה שהיה לפני חמש שנים לא ישפיע על השחקנים היום, והוא צדק.
מחצית ראשונה שבה היו על המגרש שתי קבוצות ממושמעות ומשעממות, ששיחקו כדורגל מתוכנת, מעט איטי ובלי הרבה דימיון. מחצית שבה כל איבוד כדור הביא זיכרונות.
מחצית שניה מלהיבה שבה היו על המגרש שתי קבוצות שרוצות להבקיע, ששיחקו כדורגל מלא תנופה, מהיר ומלא דימיון. כל כך מלא דימיון שאפילו וינאלדום נדבק בו וניסה למסור עם העקב בתוך הרחבה.
מחצית שבה שום איבוד כדור לא הביא זיכרונות.
מחצית שבה בעטנו לשער 11 פעמים לעומת ארבע פעמים בראשונה.
מחצית שבה כבשנו שניים ויכולנו לכבוש עוד, לא ספגנו ויכולנו לספוג לפחות שניים.
הנדרסון וסלאח הם הסיפור של המשחק הזה.
ברצון, בנחישות, בלהט ובמעורבות שלהם בשני השערים.
שניהם רצו מאוד במחצית הראשונה ולא הצליחו לתרגם את הרצון לפעולות חיוביות ומשפיעות. סלאח נגע בכדור הרבה פעמים אולם ההחלטות שלו היו לא מדוייקות. הנדרסון שיחק קרוב לרחבה, אבל נראה היה שהוא לא סגור על המקום הנכון, וגורם לפקק תנועה ליד הרחבה.
המחצית השניה כבר היתה סיפור אחר. הנדרסון לקח טיפה אחורה וסלאח קיבל קצת יותר מרחב פעולה. בשער הראשון הוא לוקח בכח כדור והנדרסון ממשיך בבישול, ובשער השני הנדרסון מושך את ההגנה ימינה וסלאח חותך למרכז ובועט בשיא הכח.
סלאח כבש עשרות שערים ולא ראיתי אותו מעולם בועט בעוצמה כזו, וגם לא חוגג על רגל אחת (זה היה חסידה או חיקוי של איאן אנדרסון מג'טרו-טאל).
credit to liverpool fc facebook page
מאנה ופירמינו היו פעילים מאוד לכל אורך המשחק. מאנה כמעט כרגיל כבש ופירמינו סיכן את השער.
לטעמי ליברפול ניצחה את המשחק היום בקישור, שעשה עבודה מעולה בסגירה של השטחים הפתוחים ולקח את הכדור לכחולים שוב ושוב. קייטה היה מעורב מאוד במשחק במחצית הראשונה משני צידי הכדור אולם הלך ודעך ככל שהתקדם המשחק ועד ההחלפה שלו. פאביניו המשיך להיות הסלע ההגנתי והקשוח במרכז.
אליסון נדרש לשלוש משימות חשובות: שתי עצירות + יציאה נכונה להזאר, והוא עשה את שלושתן היטב.
ההגנה היתה יציבה רוב המשחק למעט ההתפרצות של צ'לסי באמצע המחצית השניה, שכמעט עלתה לנו בשיוויון שובר לבבות. להגנתם אומר שלא ראיתי העונה שחקן שמתמקם כל כך נכון על קו הנבדל כמו הזאר.
זה היה אחד המשחקים המרגשים והטעונים של העונה, בגלל הטקס לזכר קורבנות הילסבורו ובגלל המטען מהמשחק ההוא, והוא הסתיים בתצוגת תכלית של קבוצה עם נחישות ועמוד שידרה, שידעה להתגבר על הלחצים ולהעלות הילוך בזמן כדי לסגור את המשחק בשני מהלכים מבריקים תוך שתי דקות במחצית השניה.
שתי המובילות ניצחו ושתיהן מאמינות שהן יכולות. סיטי עדיין ביתרון אולם השבוע הקרוב שבו היא תשחק נגד טוטנהאם ויונייטד, הוא השבוע המכריע. אם סיטי תעבור אותן בשלום היא תעשה צעד גדול לאליפות.
השירה באנפילד היתה היום חזקה מתמיד, אנחנו עדיין מאמינים ואחרי ניצחון כזה אפילו יותר.
האופטימי יגיד: אם ניצחנו למרות החלקה באותו משחק ובאותו מקום, אז פנינו לאליפות.
הפסימי יענה: סיטי ממשיכה לנצח בלי להתאמץ.
האופטימי יאמר: יש שערים שרשום עליהם אליפות.
הפסימי יגיב: לא תמיד יש לי מה להגיד.
credit to premier league facebook page
עד כדי כך היה שקט בקהל שיכולת לשמוע את קייטה צועק הנדו הנדו ……. וסלאח , אוי סלאח אוי שטרלינג….
אני סומך על השדים האדומים שיעשו את העבודה עבור הקבוצה שהם ממש שונאים….