יומן האליפות של ליברקלופ (28): ווטפורד. ניצחון.

הטור נכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

לפני המשחק:
סיכום משחקי הליגה ברבעון האחרון –
דצמבר: 0-0-7, 21 נקודות, 22 – 3.
ינואר – פברואר: 1-3-3, 12 נקודות, 11 – 7.
100% הצלחה מול 57%.
מהסילבסטר רק בשני משחקים כבשנו יותר משער אחד.
ביי-פאר החודשיים הגרועים ביותר מתחילת העונה.
האם נצליח לצאת מהדשדוש המתמשך והמתסכל הזה?

קלופ, ליברפול
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

 

המשחק:
מילנר פותח עם אפקט מרשים של דוגמא אישית בניסיון יירוט כמעט מוצלח של השוער הווטפורדי. מסתבר שהחבר’ה קלטו את המסר מהר מאוד, ומאנה מנתר נפלא ונוגח יותר נפלא להגבהה ממש נפלאה של טרנט. 0-1 ממהלך התקפי פשוט ויעיל. ונפלא.

טרנט וסלאח ממשיכים לשרוף את הקו, ואני תוהה האם להירגע מכיוון שווטפורד בכל זאת מנסה לתקוף, עד ש…מגיע השער השני.
אם הראשון היה נפלא, הרי השני, ששוב כלל בישול של טרנט והבקעה של מאנה היה –
נפלא ביותר
מלא דימיון ותעוזה
גאוני
מלהיב
חד פעמי
0-2 עם העקב מנקודת הפנדל,ואין יותר וואו מזה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏4‏ אנשים‏, ‏‏‏אנשים עושים ספורט‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
רק מי שראה את המהלך יכול להבין מה הוא הוא רואה בתמונה, ולאן הכדור בסוף יגיע… credit to premier league facebook page

 

ליברפול שולטת במגרש, אבל לא הופכת שליטה לשערים בגלל חוסר דיוק קליל, מעט זחיחות וקמצוץ חוסר מזל. מאנה לא רחוק מהשלישי אחרי מבצע הכנה מבריק של אוריגי-סלאח-רובו, אבל שני שערי יתרון הם בהחלט דובדבן ראוי למחצית מהנה ביותר, ותסלחו על הקלישאות.

המחצית השניה המשיכה את מה שההפסקה הפסיקה. ריצה אדומה קדימה, שהביאה לכמה כמעטים וניסיונות צהובים נחמדים לצימצום הפער.
הכמעטים מסתיימים עם בעיטה של אוריגי, בניגוד לכיוון תנועתו, לפינה הימנית הנמוכה. 0-3 ראוי ומוצדק.

לשער השלישי היה אפקט הורדה ברור, גם של מפלס הלחץ בקהל וגם של ההילוכים במכונית האדומה, כך שווטפורד הצליחה להגיע לשני מצבים מעולים, עד העונשין של טרנט שהסתיים בנגיחה עצומה של וירג’יל. 0-4.
ואם מאנה מבקיע שניים אז למה שוירג’יל לא יבקיע גם? שוב נגיחה, ושוב בישול של מגן, אם כי הפעם רובו משמאל. 0-5.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏‏לעשות ספורט‏, ‏אצטדיון‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
דאבל וירג’יל credit to liverpool fc facebook page

 

שורה תחתונה:
ניצחון סופר חשוב בסגנון וביכולת שהיו בעונה שעברה ובסוף השנה שעברה.
ניצחון שאמור להחזיר את הביטחון של הקבוצה בעצמה לאחר שנראה שהוא מעט התעמעם לאחרונה.
משחק שהיה ההיפך הגמור ממה שראינו בצהרי יום ראשון. מול יונייטד זו היתה קבוצה מבוהלת וקפואה והפעם ראינו קבוצה נמרצת, מחויבת ודינמית, שפשוט משחקת כדורגל.

קלופ הציב הפעם את מאנה במרכז והצליח בגדול. מאנה היה בעניינים מהשריקה ונגיחת היתרון שלו היתה מתנה משמיים ופתחה את הדרך עבור הקבוצה. אני מתקשה לזכור מתי כבשנו שער בנגיחה ועוד ע”י חלוץ. יכול להיות שקלופ מצא (במקרה?) את הפיתרון לעמדה הזו, אחרי הניסיון עם סלאח וההצבה של פירמינו כחלוץ שמגיע מאחור.
סלאח אמנם היה החלוץ היחיד שלא כבש, אולם הוא היה מעורב כמעט בכל ההתקפות ומשך כל פעם לפחות שני מגינים ובכך פינה שטחים לחברים. אוריגי כבש וניסה לייצר מצבים מהאגף, ובעיקר לא ניסה לעשות יותר מדי. הופעה מצוינת מצידו.

פאביניו היה מושלם במרכז, וכל נגיעה שלו היתה מדוייקת, כל תיקול שלו היה בזמן ובכלל הוא תמיד, אבל תמיד, היה במקום הנכון בשניה הנכונה.
וינאלדום ומילנר השלימו אותו עם תנועה ללא הפסק ותמיכה בהגנה ובהתקפה.

אליסון נקרא לדגל פעמיים והוא התייצב ללא היסוס, ומאטיפ נקרא פעם אחת. כנ”ל.
וירג’יל המשיך לסגור את המרכז בקלילות ובאלגנטיות והוסיף צמד נגיחות, בהופעה מושלמת נוספת.
רובו היה רובו.

 

מעל כולם, טרנט אלכסנדר-ארנולד.
הופעה מושלמת של הילד הכי בוגר בשכונה, גם בהגנה ובעיקר בהתקפה, עם שלושה בישולים מרהיבים. חוזר שנית, שלושה בישולים נפלאים. ובשלישית, שלושה בישולים מושלמים. שלושה כדורים חדים ומדויקים לרחבה, סטייל מסי, ואני לא מגזים.
אני לא יודע מה החבר’ה עשו במחנה האימונים האחרון, אבל אני יודע מה טרנט עשה.
אין לי מושג מתי מישהו בישל שלושה שערים במשחק אחד, אבל זה לא מעניין אותי. יכול להיות שזה המשחק שישים סופית את טרנט בשורה הראשונה.

בד”כ במשחקי לילה אני נזקק לעירוי קפה או לקיסמי עיניים כדי לשמור על ערנות.
נגד יונייטד נעזרתי באלכוהול בהפסקה לשיפור מצב הרוח והתקווה.
הפעם המשחק היה קיצבי ומעניין וליברפול שיחקה כל כך שוטף וזורם שלא נזקקתי לשום נוזל חיצוני.

מאז הניצחון באמצע דצמבר על וולבס לא ניצחנו במשחק לילה. חמישה משחקים לאור זרקורים ללא ניצחון, נגמרו בחמישייה לרשת של ווטפורד, כמו בשנתיים האחרונות.
כדורגל שמח ומשוחרר עם חמישה שערים מרהיבים, והיי, מה אתם יודעים, אפילו ניסינו לבעוט מרחוק.

אני לא רוצה להגיד בנחרצות ובפסקנות שיצאנו מהתקופה הרעה, אבל בטוח שסיימנו את החודשיים הבינוניים הללו במצב רוח אופטימי.
אברטון, היר ווי קאם.

האופטימי יגיד: יוזמן טרנט למאסטר שף עכשיו ומיד.
הפסימי יענה: ווטפורד די נתנו לשחק. איפה הם ואיפה האוטובוס של יונייטד.
האופטימי יאמר: הכדור אצלנו.
הפסימי יגיב: קיבינימט, סיטי ניצחו…

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏5‏ אנשים‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏אנשים עושים ספורט‏‏‏‏
איך אפשר לא לשים עוד תמונה של שער השנה. credit to liverpool fc facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!