יומן האליפות של ליברקלופ (24): לסטר. תיקו.

הטור נכתב מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

לפני המשחק:
1. במחזור הקודם שתי הקבוצות סיימו בתוצאה 3-4. שתיהן ספגו בזמן פציעות. אחת ניצחה ואחת הפסידה.
2. ג’יימי וארדי הוא השחקן הפעיל עם הכי הרבה שערים נגד ליברפול.
3. האדומים עם מאזן מושלם נגד ה”קבוצות הקטנות”. 0-17.

אין לי מושג איך העובדות הללו ישפיעו על המשחק, אבל בדבר אחד אני בטוח: אסור להפסיד.

המשחק:
הקבוצה ניצלה את הפגרה הארוכה כדי לנפוש בדובאי. אני לעומת זאת עבדתי, כולל היום, ולכן אני מגיע למשחק מעט עייף. נראה אם זה ישפיע על הקבוצה.
אחרי שתי דקות ושתי שניות כבר ברור שמאנה לא עייף והוא גם בא לעבוד. 0-1 מהיר אחרי בעיטה מדוייקת לפינה השמאלית.
בניגוד לסיטי שגם הבקיעו אתמול בפתיחה, המלאכה שלנו יותר קלה, כי אנחנו צריכים לשמור על היתרון רק 88 דקות…

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏אדם אחד או יותר‏, ‏אנשים עושים ספורט‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏
הכפפות והשלג לא הפריעו למאנה לכבוש (credit to “liverpool fc” facebook page)

 

המשחק הופך להיות אימון מסירות של שחקני ליברפול בינם לבין עצמם, כשרוב המשתתפים עומדים היטב במשימה, למעט אליסון ששתי מסירות גרועות שלו, הופכות ל”כמעט פנדל” ו”כמעט גול בנגיחה לבד מול השער אחרי סגירה לא טובה של הנדו”. יותר מזל מ…

אחרי ההזדמנות של לסטר המשחק, שהיה מעט עייף, מתעורר כי לסטר מתחילה להאמין שהיא יכולה וליברפול מגבירה את הלחץ על הנעת הכדור של לסטר בחלק האחורי.
אתם זוכרים שבמחזור האחרון שתי הקבוצות היו מעורבות בגולים בזמן פציעות? אז גם היום זה קורה, וכבר במחצית הראשונה, עם שיוויון של מגווייר אחרי בעיטה חופשית וטעות נדירה של ההגנה ביציאה לנבדל. 1-1 הרבה יותר מוקדם מאשר לסיטי אתמול.

סיבה לדאגה? לא יודע.
מה שאני יודע זה שהעייפות נעלמה לי לגמרי בגלל המתח…

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏‏אנשים עושים ספורט‏, ‏אצטדיון‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
מגווייר עושה את הפעולה הנכונה. הנדרסון – לא. credit to “premier league” facebook page

 

אחרי ההפסקה גם לסטר לא מגלה שום עייפות והיא מגיעה לשני מצבים מעולים שרק בגלל היסוס של מדיסון והצלה של אליסון לא מסתיימים בשער. ההיסוסים אינם מסתיימים אצל מדיסון – קייטה מהסס לבעוט אחרי דאבל פס נהדר עם פירמינו והשופט מהסס לשרוק לפנדל אחרי שההיסוס של קייטה מוביל להפלה ברחבה.

מיד אחרי שאני מקבל SMS עם שאלת בחירות “האם אתה מסכים שאין יותר ימין או שמאל”, קלופ עושה חילוף כפול ומעביר את מאנה משמאל לימין בתקווה שהוא יעשה משם את מה שהוא עשה בפתיחה.
ככל שקלופ הולך ומתחרפן על הקווים, הלחץ על השער של לסטר הולך וגובר, וכמות הפרצופים המודאגים ביציע עולה בטור הנדסי. הדבר היחיד שאינו משתנה עד סיום המשחק הוא כמות השערים.

 

שורה תחתונה:
אני יודע שאנחנו רוצים לנצח בכל משחק, ובוודאי ניצחון היום היה נותן מקדמה עצומה לקראת אליפות, אבל אני מרוצה שלא הפסדנו היום.
אמנם החזקנו בכדור הרבה יותר מלסטר, אולם הכחולים היו במשחק, היו מסוכנים ויכלו גם לנצח.

הציפייה ליכולת גבוהה אחרי פרק זמן משמעותי של מנוחה, תירגול ואימון היתה במקום, אלא שכנראה הלחץ והציפיות היו חזקים לא פחות והשפיעו על התיפקוד במגרש. אם נצרף לכך הרכב מאולתר, שלא עלה מעולם על המגרש עד היום, ותנאי מגרש קשים, נקבל קבוצה שמתקשה להניע כדור ולסכן את השער. עשר בעיטות לשער ורק שלוש למסגרת, זו כמות נמוכה מאוד לליברפול, בטח בבית, שאינה מספיקה לניצחון.

אליסון היה יציב ואיזן מסירות לא מדויקות ביציאות מתוזמנות מחוץ לרחבה ובהצלה אחת מהקו.
ההגנה התקשתה מול המהירות של לסטר ובמצבים נייחים.
רוברטסון היה כרגיל בתנועה מתמדת, אבל הכשלה מיותרת שלו, יצרה את הבעיטה החופשית שהפכה לשער.
וירג’יל היה סולידי ולא יותר ומאטיפ, שהיה פעיל מאוד בבניית התקפות במחצית הראשונה, נחלש בשניה.
הנדרסון עשה את המקסימום באגף הימני בתפקיד לא מוכר ושאינו מתאים ליכולות הפיזיות שלו. נהניתי לראות אותו מתקרב סופסוף לשער, ואני חושב שכמות הכניסות שלו היום לרחבה שווה לכמות בשנתיים האחרונות ואולי אף יותר.

קייטה קיבל הזדמנות נהדרת לבסס את עצמו בהרכב אלא שהוא לא ניצל אותה, והפעולה ההתקפית היחידה החיובית שלו הסתיימה ב”הפרשנים אמרו שהגיע לנו פנדל”.
הדבר היחיד שאני יכול לכתוב על שאקירי זה שהוא היה בהרכב הפותח.

 

ההתקפה לא הביאה את התפוקה הרצויה בעיקר בגלל חוסר היעילות של סלאח, שהסתבך שוב ושוב בכידרורים מיותרים שהביאו רק לאיבודי כדור, ולא הצליח לייצר שום מצב בעיטה לשער.
מאנה היה השחקן הטוב ביותר של ליברפול, וחוץ מהשער היה כל הזמן בתנועה והיה מעורב ברוב ההתקפות. פירמינו עשה את העבודה הרגילה שלו בהתגוננות ובפתיחת התקפות מאחור, ואף הגיע לשני מצבים מצוינים שנהדפו ע”י שמייכל.

לסטר נתנה תצוגה טקטית למופת משני צידי המגרש ובהחלט היתה ראויה לנקודה שהשיגה, למרות שליברפול יכולה להתלונן לפחות על שתי החלטות שיפוט גבוליות (אדום למגווייר ופנדל לקייטה).

אז לא ראינו שבעה שערים, ג’יימי וארדי לא הבקיע ורצף ההצלחות מול הקטנות הסתיים.
קלופ אמר בסיום שהוא אינו מאוכזב, ואני מסכים איתו.
עדיף נקודה ביד מאשר שלוש נקודות על העץ.
מישהו אמר לי היום שהוא מאמין שהאליפות תוכרע לפני המשחק האחרון. אני לא הייתי בטוח בכך לפני המשחק ואיני בטוח בכך גם אחריו.
המירוץ הזה ימשך כנראה ממש עד הרגע האחרון.

האופטימי יגיד: הגדלנו את הפער לחמש נקודות.
הפסימי יענה: יכולנו להגדיל אותו לשבע.
האופטימי יאמר: עם הגנה מאולתרת ספגנו רק שער אחד.
הפסימי יגיב: בסוף נשלם על האילתורים בהגנה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏אנשים עושים ספורט‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
credit to “premier league” facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!