יומן האליפות של ליברקלופ: דינמו מסחה

יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.

ליברפול 3 פאביניו, סלאח, מאנה
מנצ’סטר סיטי 1 ב. סילבה

טריילר:
אני מניח שגם לכם, מדי פעם, יש שיר ששמעתם בבוקר וזימזמתם כל היום. זה מה שקרה לי כשהכנתי את הפתיחה לטור.
העניין הוא שהשיר הזה של להקת תיסלם תקוע לי בראש ולא יוצא כבר ממנו שלושה ימים:
דינמו מסחה קבוצה נהדרת
דינמו מסחה קבוצה לתפארת
כשדינמו מסחה עולה למגרש
גם מנצ’סטר סיטי תאכל אצלה קש

איכשהו הצלחתי לכתוב עוד כמה שורות:
פפ מכריז שמאנה צולל,
הוא אומר את זה בלי להתבלבל,
הוא מקווה שזה ישפיע,
זה לא משחק רגיל, זה ממש גמר גביע…

בליגת האלופות שתי הקבוצות,
גימגמו ובקושי אספו נקודות,
אולי עצבים, אולי זה המתח,
אולי לחץ מהמשחק שבפתח.

 

גירסת הבמאי:
אפילו הבחורים שמוכרים נקניקיות באנפילד צריכים להיות בכושר שיא במשחק מול סיטי” (אני מת לפגוש את כותב הנאומים של קלופ).

ואיך אפשר בלי עוד ציטוט לפנתיאון: “זה משחק מאוד חשוב. מאוד, מאוד חשוב. איננו יכולים לעשות אותו יותר חשוב מאשר מאוד, מאוד חשוב” …והמבין יבין.

סרט רץ:
לאוקס שלנו יש מנהג קבוע,
לכבוש בגביעים באמצע השבוע,
וגם לקלופ יש הרכב קבוע,
ולכן אוקס על הספסל גם השבוע.

לפני המשחק, ראיון פתיחה,
קלופ ופפ, אני לא מבין אף מילה,
זה לא המבטא, זה אני,
זה הלחץ, זה לא אמיתי.

המהלך ההתקפי הראשון של ליברפול הגיע רק בדקה השישית והוא התחיל עם יד של טרנט ברחבתינו, שלא נשרקה, המשיך עם הרחקה גרועה של גונדוגאן ברחבתו, והסתיים בפצצה של פאביניו, שניתן להגדירה גם כבומבה או כטיל מונחה, לפינה הימנית של בראבו. 0-1 שהורכב מסידרת טעויות ומהלך מושלם אחד.

“שליזע בננה שולח אל על, נקרעת הרשת השער נפל” (מתוך השיר דינמו מסחה).

פאביניו, כדור, רשת
via liverpool fc facebook page

 

המהלך ההתקפי השני של ליברפול הגיע אחרי שבע דקות נוספות וגם הוא התחיל עם טרנט, הפעם במסירה גאונית מצד לצד, והמשיך עם הגבהה נהדרת של רוברטסון ונגיחה לרשת תוך כדי ריצה של סלאח, אחרי שהכדור מנתר אליו מהדשא. 0-2 שהורכב מסידרה של מסירות מושלמות.

“צימחוני שולח פס לשדה, קרחת משלים את המבצע היפה” (דינמו מסחה).

דרך אגב, בין לבין סיטי שלטה לחלוטין ואפילו כמעט כבשה מנגיחה של סטרלינג.
מכאן והלאה התבנית ברורה. סיטי שולטת, מניעה כדור ומחפשת פירצה בהגנה האדומה, וליברפול מנסה להרגיע, ולנצל את המהירות של מו ומאנה כדי לכבוש את השלישי.

הקצב מסחרר עד ההפסקה,
הפרשנים טוחנים על אותה השריקה,
אגוארו מנסה נואשות להבקיע,
האם הראשון שלו באנפילד יגיע?

המהלך ההתקפי הראשון של ליברפול במחצית השניה הגיע בדקה השישית אחרי ההפסקה, וגם הוא התחיל עם קטנה של טרנט להנדרסון, שמשך עד הקו, ובעודי ממלמל לעצמי שזו עשויה להיות הפעולה ההתקפית הראשונה של הקפטן, הוא הגביה בול לראש של מאנה בצד השני. 0-3 במשחק שבו שתי המחציות נפתחו באותה מתכונת, כמו תסריט של סרט דימיוני לחלוטין.

“הנה רץ קשר הברזל, רגל הפלא שמואל אבזרדל” (דינמו מסחה).

אחרי הראשון סיטי לא נשברו,
אחרי השני הם עוד נלחמו,
אחרי השלישי הם כמעט נשברו,
אבל לא, הם ניסו וניסו וניסו.

קלופ שלח את מילנר להחליף את הקפטן התשוש, ואחרי עוד פיספוס של אגוארו, פפ הגיע להכרה שכנראה החלוץ הנפלא הזה כבר לא יכבוש באנפילד, ושלח את ג’זוס להחליף אותו.

סיטי המשיכו ללחוץ, ליברפול המשיכו להילחץ לאחור, וברנרדו סילבה צימצם בבעיטה מדוייקת לפינה. 1-3 עם צלילים קלים של דאגה שעולים מיציעי אנפילד.
סטרלינג מנסה בכל הכח לכבוש, ובדרך מתעמת עם כל שחקן אנגלי שמולו, ואני מרגיש די רגוע ובטוח שלא נספוג יותר מגול אחד, וכך היה.

שני הכובשים של המחצית השניה
via manchester city facebook page

 

שחקן ראשי:
השופט מייקל אוליבר.
אפשר להתווכח עד המחזור האחרון אם הגיע פנדל לסיטי בגלל היד של טרנט, או לא הגיע כי הכדור פגע קודם ביד של סילבה, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שלהחלטה של אוליבר לא לשרוק היתה השפעה דרמטית על המשחק.
גם במחצית השניה אוליבר החליט שיד של טרנט ברחבה אינה מצדיקה פנדל, ושיגר את פפ להתקפת זעם לא אופיינית על הקוים.

שחקן משנה:
פאביניו.
אתה יכול לשלוט במרכז השדה כל המשחק, לחסל את התקפות היריב בלי בעיה ולנצח את כל קרבות האוויר והקרקע, אבל מה שיזכרו לך זו בעיטה אחת מדוייקת לשער.

דבר המבקר:
נהניתי. כל כך נהניתי.
במשחק הכי חשוב שלנו העונה, הקבוצה שיחקה הכי טוב השנה, כאילו שהם חיכו בסבלנות והתכוננו רק להופעה הזו.

כל ההחלטות, טקטיות ופרסונליות, שפפ וקלופ לקחו לפני המשחק נבעו מתפיסת העולם שלהם לגביו – האם הם רוצים לנצח או האם הם רוצים לא להפסיד.
פפ החליט שהוא רוצה לנצח ולכן ויתר על הזהירות שאיפיינה אותו בביקורים הקודמים באנפילד.
קלופ החליט שהוא סומך על הבנים שלו.

זה היה משחק בקצב מהיר ודופק גבוה, שבו ניצחה הקבוצה שההגנה שלה היתה איכותית יותר וההתקפה שלה חדה יותר.
ליברפול לקחה את מה שההגנה של סיטי נתנה לה, בהרחקה לא טובה לפאביניו, סגירה לא נכונה על סלאח ומיקום לא מדוייק של השוער.
מצד שני ההגנה האדומה היתה תמיד במקום הנכון, בסגירות נכונות, בדחיפות הקטנות, בשריטות כשצריך ובעצירה של הבעיטות עם כל חלק בגוף.

אין שחקן אחד של ליברפול שלא נתן את המקסימום על המגרש מהשניה הראשונה ועד טיפת הזיעה האחרונה. קלופ ביקש מכולם מאמץ על וקיבל את מה שהוא רצה, ולא רק ממוכרי הנקניקיות.
וירג’יל ולוברן היו יציבים במרכז, ושני המגינים היו מעורבים בכל השערים שכבשנו, ועשו חיים קשים לשחקני האגף של סיטי בכל דרך אפשרית.
הנדרסון עשה עבודה שחורה במרכז וכל פעולה התקפית שלו היא אקסטרה, על אחת כמה וכמה אם מדובר בבישול. וינאלדום שרף שטחים במרכז ועשה מהומות ברחבה הכחולה.
סלאח ומאנה כבשו, ופירמינו כמעט כבש.

סיטי היתה יריבה ראויה והוכיחה אופי. למרות הפיגור המוקדם והטענות כלפי השופט, הם לא ויתרו ונלחמו עד הסוף. ראו שהם מתים לנצח. סיטי החזיקה יותר בכדור, בעטה יותר לכיוון השער והיה לה יתרון קטן של 0.2 במדד ה XG.
הם אולי קבוצה עשירה, אבל אי אפשר להגיד שלשחקנים שלהם אין נשמה. סיטי הפסידה כי היא היתה קצת פחות טובה וחדה, כי ההגנה שלה פצועה והיא לא באיכות הנדרשת מאלופה ומכיוון שהניסיון של פפ להציב את דה ברויינה בעמדה קידמית לא צלח.

כותרות סיום:
האליפות התקרבה אבל היא עדיין רחוקה והדרך עוד ארוכה.
תשע נקודות מסיטי ושמונה מלסטר וצ’לסי שעקפו את סיטי בטבלה.
אני כנראה אמשיך לזמזם ולזמר את “דינמו מסחה” עוד כמה ימים. אמנם השיר התגשם במשחק כמעט מילה במילה, אבל תרשו לי לשנות קצת את הבית האחרון:
דינמו מסחה קבוצה של גברים
לדינמו מסחה אוהדים אדירים
אנחנו נראה לעולם הגדול
עם מסחה שלנו קלופ כל יכול

הפסימיסט יגיד: השופט. יד ברחבה. לא שרק.
האופטימיסט יענה: פאביניו. הניף רגל מחוץ לרחבה. כבש.
הפסימיסט יציין: שוב לא שמרנו על רשת נקיה בבית.
האופטימיסט יאמר: למי איכפת.

החבר’ה מתחבקים, וירג’יל צוהל וטרנט משחרר אנחת רווחה
via liverpool fc facebook page
 
   

11 תגובות

  1. Avatar

    במקרה הראשון לא היה פנדל בוודאות כי הכדור הגיע מהיד של ברנרדו סילבה. כן הייתה יכולה להיות שריקה לעצירת המשחק. במקרה השני ב-50% מהמקרים היה נשרק פנדל.
    אנפילד הפעיל אתמול את הקסמים והכשפים על אגוארו וסטרלינג שפשוט לא יכולים שם.
    פאביניו, ג’יני, רובו, לוברן, ואן דייק וסלאח היו ממש מעולים. כל השאר גם טובים מאד. מאנה ובובי קצת פחות.
    מבחן קשה וחשוב במחזור הבא אצל פאלאס בחוץ אחרי פגרת הנבחרות. ניצחון שלנו ותיקו של צ’לסי אצל סיטי ואפשר להתחיל עם שלב א’ בתכנית השלבים לחגיגות האליפות – לחפש חנות משקאות עם שמפניה טובה. רק למקרה שנצטרך..

    • Avatar

      רק למקרה…חייבים להיות זהירים.
      כמות המשחקים שלנו בחודשיים הקרובים היא מטורפת ומסוכנת.

      • Avatar

        נכון לגבי לוח המשחקים אבל אם מנצחים את נאפולי במחזור הקרוב בליגת האלופות (יש שם עכשיו כאוס מוחלט), המשחק מול זלצבורג הופך חסר חשיבות וגם לגביע הליגה ולאליפות העולם לקבוצות צריך להתייחס כחסרי חשיבות ואז מקבלים הקלה מסוימת בעומס.

        • Avatar

          גם למשחקים חסרי חשיבות צריך 11 שחקנים וקיים סיכון של פציעה מיותרת ומפסידים מנוחה חשובה. העומס הפיזי והמנטלי בסוף גובה מחיר, השאלה רק כמה ומתי.

          • Avatar

            כמו שקלופ אמר, חשוב להיות במקום הראשון במאי ולא נובמבר. 8-9 הפרש נשמע הרבה אבל צריך רק שני משחקים לא משהו כדי שהסיפור יהיה פתוח. המשחק הבא מוקש כפול, גם אחרי השיא הזה וגם אחרי פגרה.

          • Avatar

            מוקש רציני כי בנוסף ייתכן שסלאח ורובו לא ישחקו עקב פציעות קרסול.

  2. Avatar

    נפלא כרגיל, אני רואה שגם אתה ולא רק מוכרי הנקניקיות הקשיבו לקלופ. במשחק בין המאמנים כאילו שניהם הצליחו בתכנית המשחק הרגילה אבל זה שהמגנים שלנו היו כל כך מעורבים מעיד שפפ הפסיד כי לא יכול להיות שעוצרים את ליברפול אם לא מבטלים את המגנים שלנו. לגבי הטענות לפנדלים, הראשון לא צריך להיות בדיון בכלל והשני לדעתי מגיע אבל כנראה שלא היה מספיק להם.

  3. Avatar

    סיטי הגיעו למשחק הזה במטרה לשחק כדורגל טוב ולנצח ועל זה מגיע להם כל הכבוד, אבל יש סיבה למה קבוצות רבות משחקות כמו שהם משחקות באנפילד והשער השני הוא דוגמא טובה לסיבה הזו – יכולת יציאה מהירה קדימה להתקפות קטלניות … גם השער הראשון החל ביציאה מהירה מאד.. (אגב, הזכיר לי את השער של ראשפורד נגדנו בגלל החלטה של שופטי ה VAR לא להתערב).

    סיטי עלו עם קישור מאד יצירתי, כרגיל, ( דה ברויינה גאון כדורגל) מול קישור שנותן עבודה, אבל אמש הקישור הזה היה נפלא גם בכל מה שקשור למשחק ההתקפה ויחד עם שני מגנים שהם כמו וינגרים זה נראה פשוט נהדר בהתקפות המעבר. ג’יני נתן משחק טוב מאד, חילק יופי של מסירות, פאבי – הוא בוס בקישור זה ידוע- הבקיע שער נפלא והנדרסון עם מהלך אנגלי פשוט וטוב בישל וכמובן המגנים- אנדי עם הבישול וארני עם מסירות ברמה של פליימייקר שעושה את ההבדל, ולבסוף כמובן השחקן ה 12 – אנפילד(כפי שמתי כתב) – גם הם עשו את שלהם במשחק העונה הכל כך חשוב הזה נגד סיטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח