יומן האליפות של ליברקלופ: ברגל ימין

יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.

ליברפול2סלאח * 2
ווטפורד0

טריילר:
שני משחקים רצופים,
אנחנו לא סופגים,
בצ'מפיונס עברנו את שלב הבתים,
אפשר ורצוי שנהיה מבסוטים.

יש שמועה שאחד בשם מינמינו,
ישחק באנפילד ליד פירמינו,
האם במקום יכולת וכישורים,
התחלנו לחפש שמות וחרוזים?

זה לא שמועה ואינני הוזה,
קלופ חתם על הארכת חוזה,
שנתיים נוספות מול עינינו,
אדוננו, מורנו ורבנו.

קלופ בודק טוב טוב על מה הוא חותם
via "liverpool echo" facebook page

 

לפעמים מה שקורה מחוץ למגרש חשוב לא פחות מהמשחק עצמו, ונראה לי שכך צריך להתייחס לשבוע האחרון. הניצחון על זלצבורג בצ'מפיונס היה קריטי להמשך העונה, אבל הארכת החוזה של קלופ וההחתמה הצפויה של מינאמינו ישפיעו על הקבוצה גם לעונות הבאות.

קלופ מתכנן להשלים כמעט עשור בליברפול וגם הוא מבין שהוא לא יוכל להישען על אותו צוות לאורך כל הקדנציה, למרות שחלק גדול ממנו חתום בקבוצה לפחות עד 2023. קלופ יודע שמחזור החיים של קבוצה הוא 4 – 5 שנים לכל היותר והצוות המוביל שלו נמצא עכשיו בעונה השלישית שלו, כלומר שהחל מהעונה הבאה אפשר לצפות לשחיקה וירידה ביכולות ובתפוקה של חלק מהם.
הצירוף של מינאמינו, שיכול לעלות במקום כל אחד מהשלישייה הקידמית, אמור להיות חלק מהדם החדש שיוזרם למערכת ואמור להשפיע במיוחד החל מהעונה הבאה. ואם אני הולך עוד צעד קדימה, אז בהנחה שהוא ישתלב היטב, יכול מאוד להיות שזה הצעד הראשון בדרך למימוש הפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון במכירה אפשרית של סלאח, מאנה או פירמינו.

דרך אגב, איך כותבים: מינמינו? מינאמינו? מינהמינו?

 

גירסת הבמאי:
"הסכמנו על הארכת החוזה ביום שבו מזג האויר היה גרוע, אבל אני רגיל לזה" (קלופ אינו מושפע משינויי מזג האוויר וההתחממות הגלובלית).
"We agreed the contract on a really bad weather day but I'm used to it so that's ok"

סרט רץ:
הכנסת שוב פיזרה את עצמה,
משחק צהריים, במקום מנוחה,
כמובן שאנחנו רוצים ניצחון,
להגדיל את הפער, מרווח בטחון.

המשחק נפתח ברוח חזקה ובקצב אנגלי אופייני, למרות השעה המוקדמת, שבו שתי הקבוצות מנסות לכבוש ולשתיהן חסר פני ללירה כדי לגבש מהלכים יפים לכדי שער.

קלופ, שמשום מה ולמרות השמש הסתווית נראה סובל מהקור, נותן מנוחה הפעם רק לרוברטסון ומציב את סלאח בעמדה קידמית במרכז.
מתישהו באמצע המחצית הראשונה כשווטפורד הפסיקה לנסות וליברפול לא הצליחה בכלום, השדר הבריטי אמר שיש תחושה מנומנמת באנפילד ואני תהיתי איך אפשר לנמנם ברוח החזקה שמסתובבת באיצטדיון.

עד היום ווטפורד כבשה רק תשעה שערים,
אולי לא צריך בהגנה ארבעה שחקנים,
רובו איננו, חסר קצת איזון,
חצי שעה, אנחנו לא בכיוון,
פוסטר בשער, קופא לו מקור,
אם כך זה ימשיך, לא יהיה מה לזכור.

איך שאני מסיים את השורה שלמעלה ושולח את המסר הזה לשחקנים, פירמינו מתחיל מתפרצת עם הפנים לאליסון, מאנה ממשיך בנגיעה אחת לסלאח, שמטעה את המגן בנגיעה אחת מבריקה בשמאל ומסובב בימין לצד הרחוק של השער, כשפוסטר הקפוא רק מסתכל. 0-1 בהתקפה מהירה ומבריקה שהתחילה במספרת והסתיימה בבננה.

סלאח מסובב את הכדור לרשת
via "liverpool echo" facebook page

 

עד ההפסקה ווטפורד פיספסה בשלומיאליות אופיינית מצב נהדר ואנחנו ירדנו להפסקה עם חיוך, כי היום בעיטה אחת למסגרת מספיקה ליתרון.

חמש דקות במחצית השניה,
מאנה נוגח נפלא לפינה,
בישול של שאקירי, כולנו שמחים,
ה VAR מתערב, נבדל, מילימטרים.

ווטפורד לא מוותרת, מנסה לכבוש ואם לא שתי הצלות של אליסון הם גם היו משווים. רוברטסון מחליף את וינאלדום שנפצע ועל המגרש יש קבוצה אדומה חדשה לגמרי, שפתאום שוטפת את הדשא ומגיעה שוב ושוב למצבי בעיטה שמפוספסים או לפנדלים שלא נשרקים.

השעון מתקתק, היתרון די שביר, הצהובים מחזיקים מעמד, אבל אין בי שום חשש שנאבד את היתרון או שנפשל באופן כלשהו.
מסתבר שאין לי מושג, כי עשר דקות לסיום גומז מפשל עם מסירה בראש לאנדרה גריי ומיד אחריו וירג'יל מפשל עם מסירה אחורה לאליסון שכמעט הופכת לשער עצמי.

ווטפורד מריחה פוטנציאל להפתעה ועושה קולות של איום ולכן קלופ מכניס את המומחה שלו לדקות הסיום ולסיומים פלאיים, דיבוק שלנו.
מאנה מחליט לפרוץ מימין, אוריגי מנסה להפציץ ויוצא לו דרדלה שאיכשהו מתגלגלת לסלאח שעם העקב מגלגל בין הרגליים של בלם צהוב. 0-2 שהוא שילוב של טכניקה ומזל.

 

שחקן ראשי:
סלאח.
אחרי שמול זלצבורג הוא כבש ברגל החלשה, גם היום היו לו שני שערים ברגל ימין, שניהם עם דימיון והרבה טכניקה. חוץ מזה, מאמץ עיקבי ומתמשך, אינספור מיאוצים והטרדה בלתי פוסקת של ההגנה הצהובה.

שחקן משנה:
אליסון.
סופסוף שמרנו על רשת נקיה באנפילד בעיקר בזכות הצלות ועמידה יציבה של אליסון ולמרות שהוא היה בתלבושת ירוקה ודי דהויה לטעמי.

דבר המבקר:
משחק יעיל נוסף שיזכר בעיקר בזכות הצמד של סלאח.
עוד שלב בדרך ולא יותר מזה.
הקבוצה הגרועה בליגה, שספגה מאיתנו שתי חמישיות בשנתיים האחרונות, מתחה אותנו עד הדקה האחרונה ולא היתה רחוקה מהפתעה ענקית.
זה לא שהיינו גרועים, אבל גם לא היינו ממש טובים, ואני מתלבט אם הסיבה היא עייפות, הרוח החזקה, קצת עודף ביטחון או סתם יום משעמם ולא מאתגר במשרד.

קלופ חזר למערך של חלוץ חוד בודד ושלישייה מאחוריו שעבד לא רע בעבר. ליברפול שלטה לחלוטין במשחק והגיעה הרבה פעמים לרחבה הצהובה, אולם כמות הבעיטות למסגרת, בעיקר במחצית הראשונה היתה מינימלית. בשניה היה שיפור, אבל שש בעיטות למסגרת זה ממש לא הרבה ולא מספיק מול האחרונה בטבלה.
הקושי היה דווקא בהגנה שנפרצה מספר פעמים ואם היה בצד השני חלוץ ממוצע, הוא כנראה היה מבקיע לפחות שער אחד ואנחנו היינו אוכלים את הכובע.

וירג'יל וגומז שילבו בין חילוצים יפים וטעויות נדירות, וקשה לי להתעלם מכך שכיסוי לקוי או חוסר תיאום ביניהם איפשר לשחקני ווטפורד מצבי בעיטה נוחים. טרנט התקשה מאוד מול דלפאו וזה התבטא במספר עבירות באיזור המסוכן ותרומה נמוכה יחסית למאמץ ההתקפי. מילנר פתח כמגן, השתדל וניסה אבל הפער בינו לבין רוברטסון הוא עצום.
וינאלדום לא תרם במיוחד ונפצע, והנדרסון עשה עבודת ניקוי יפה במרכז אם כי שתי בעיטות שלו התעופפו אל על.

שאקירי עשה כמה מהלכים יפים, נתן אסיסט נהדר למאנה שנדרס תחת גלגלי מערכת המשפט האכזרית ששמה VAR, וגם תרם לא מעט פעולות הגנתיות שפעם היו אסורות עליו או זרות לו.
מאנה היה מעולה, דחף את הכדור קדימה שוב ושוב והיה מעורב בשני השערים עם אסיסט והכנה לאסיסט. פירמינו ממשיך להיות לא מאופס, עם לא מעט איבודי כדור והססנות לא אופיינית ברחבה.
אוריגי היה אוריגי, כלומר מעורב בגול ולא חשוב איך.

הפער הנמוך במדד ה XG לטובת ליברפול מסמן יותר מכל כמה ווטפורד היתה קרובה: 1.6 – 1 לטובת האדומים.

אנחנו יוצאים לשבוע מוזר,
בו הקבוצה תתפצל בין הבית לקטאר,
נקווה שהחבר'ה יוכלו קצת לנוח,
כדי שנשמור על מצב הרוח.

כותרות סיום:
אחרי שבוע כל כך סוער ודרמטי בזלצבורג ועל שולחן החתימות מגיע לנו גם ניצחון די רגוע.
ביום שבו מכבי ת"א סופגת לראשונה ולא מנצחת את האחרונה, אין לנו מה להתלונן על ניצחון קשה מול האחרונה.

הפסימיסט יגיד: הם הגיעו בקלות לשער שלנו.
האופטימיסט יענה: יש שוער בשער.
הפסימיסט יציין: הרוח עזרה לסלאח לכבוש את הראשון.
האופטימיסט יאמר: אין כמו הרוח של אנפילד.

via premier league facebook page

7 תגובות

  1. Avatar

    לא תמיד קל לשחק נגד קבוצת תחתית. לגמרי מבסוט אבל קצת מודאג בגלל טורניר גביע העולם לקבוצות שתקוע לנו עכשיו – באמצע העונה.

    עם VAR פוסלים שער בגלל נבדל של מילימטרים אבל בברור רואים את סלאח נתפס על ידי שחקן וזה בסדר ? מצב אבסורדי.

    • Avatar

      נראה לי שאחרי התיקו של לסטר אנחנו יכולים קצת להרגע. אם הפער הזה ישאר גם אחרי חג המולד, אז מצבינו מעולה. עדיין לא זכינו אבל…

    • Avatar

      טל – אני חושב שאנחנו קצת מגזימים עם החשש מהעייפות והעומס בגלל הטורניר בקטאר. מדובר סה"כ על שני משחקים וקצת מזג אוויר חמים לח'ברה. בזמן הזה, הקבוצה הבכירה לא תשחק בגביע הליגה ובמחזור ליגה אחד (המשחק מול ווסטהאם נדחה) כך שאנחנו בסדר אם נימנע מעוד פציעות ובתקווה שהפצועים יחזרו עד לחזרתנו מקטאר.

      עופר – לסטר משחק מול סיטי בחוץ בשבת. לא רואה סיכוי שהיא מנצחת שם. בשבת שאחרי אנחנו מגיעים ללסטר. ניצחון שלנו שם והסיפור באמת ייגמר מעשית (למרות שנהיה עם משחק חסר).

      לגבי אתמול – בובי צריך קצת ספסל לטובת אוריגי אבל בגלל המערך, הוא עלה אתמול בהרכב מאחורי סלאח. סלאח חוזר לכושר טוב ואליסון תמיד טוב. ההגנה מדאיגה בגלל הקלות בה מגיעים מולנו למצבים ואי אפשר להאשים בזה רק את גומז.

      • Avatar

        השבוע הקרוב הוא המבחן של לסטר וההזדמנות שלנו להגדיל את הפער, בהנחה סבירה שלסטר לא ינצחו אותנו ואת סיטי.
        לכולם יש חלק בהגנה כולל וירג'יל וכנראה שגם החוסר של פאביניו מקשה ,למרות שגם איתו זה לא היה מי יודע כמה.

  2. Avatar

    אני החלטתי עוד לפני שהמשחק הסתיים שאם מנצחים אז אליסון איש המשחק. למזלנו לא החלוצים שלהם הגיעו למצבים המעולים האלו. שיצאו לטורניר המוזר ההוא ויקבלו קצת שמש ויחזרו חמים להמשך הליגה. מקווה שוינאלדום לא נפגע רציני. והיה נחמד גם לקבל תיקו מלסטר .

  3. Avatar
    משנה מקום משנה שם

    החדשה החשובה של סוף השבוע היא כמובן חתימתו של קלופ על הארכת חוזה. אני לא יודע אם הוא יממש את החוזה במלואו, אבל לפחות זה מרגיע את החששות שיעזוב בסוף העונה (לנבחרת גרמניה, למשל). כמו שרומז שם הבלוג שלך, קשה לי לדמיין את ליברפול אחרי קלופ. מעניין אם מישהו במועדון נערך ליום שאחרי, אם בכלל יש מה לעשות כהכנה כבר עכשיו.
    המשחק היה קצת משונה, אבל ניצחנו. זו המומחיות שלנו השנה בליגה.
    אני חושב שיש להגנה נסיבות מקלות, בעיקר השינויים התכופים במרכז בעקבות הפציעות. גם הרוח לא עזרה אתמול. ההגנה שלנו היתה הכי טובה עם וירג'יל וגומז במרכז, בתחילת העונה שעברה, עד הפציעה של גומז. אני מקווה שהוא יכול להתקרב לרמה שלו מאז (גם וירג'יל קצת פחות טוב).
    מצטברות לנו פציעות של שחקנים משמעותיים. בינתיים העומק שלנו והאיכות הקבוצתית מחפות על זה, אבל אני מקווה שהפצועים יתחילו גם לחזור. עוד בלם פצוע ו\או קשר שיכול לשחק מאחור, ואנחנו בצרות.
    זה כמובן עוד רחוק לסכם את העונה (והאליפות), ושום דבר לא מובטח. אבל אני חושב שאנחנו חייבים תודה גדולה לסיטי של השנתיים האחרונות, שלימדה אותנו מה נדרש אם רוצים להלחם על התואר. לא יודע אם היינו מגיעים לעוצמה כזו, לאיכות וליציבות בלעדיה.

  4. Avatar

    פירמינו – אכן לא מהמשחקים הגדולים שלו אבל תנו לי עוד שפ של שחקן שיכול למסור בלי להתסכל בעוצמה והזווית הנכונות כאילו הוא משחק פוצ'יבולי בכלל. סלאח אמר שהם עובדים על מהלכים כאלה באימונים.

    מינמינו – רכש אדיר. במשחק הקודם כתבתי לחבר שהוא נכנס לפנקס. מסתבר שהוא היה בפנקס של קלופ עוד שהוא בדורטמונד ( כמו מאנה).

    גביע העולם – קראתי איזה משהו שג'יימי קראגר אמר, שרק אנשים מליברפול יכולים להבין כמה התואר הזה חשוב לעיר, לכבוד. בנוסף, זה תואר רשמי שאין עדיין בארון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח