יאללה הביתה!

בתחילת הקיץ שעבר, עוד לפני ההחתמה הגרנדיוזית של כריסטיאנו רונאלדו, בחר ג’יאנלואיג’י בופון לעזוב לראשונה את החממה של הגברת הזקנה ולחפש אתגר חדש באירופה, בהחלטה שספק אם הכעיסה או גרמה לזעם בקרב הנהלת יובנטוס ואוהדיה.

רגע לפני העזיבה הוא התראיין וטען: “אני חיה תחרותית ואני מחפש קבוצה שתדבר ללב שלי ושבה אוכל להתמודד על תארים”. אמירה זו נשמעת תמוהה יחסית ולא מאפיינת קבוצה כמו יובנטוס שזוכה בתדירות קבועה בליגה האיטלקית, אך לבופון מזמן קיימת האובססיה לגביע עם האוזניים הגדולות והיא גברה על הכל. בדומה לקודמיו הוא ניסה את מזלו תחת “חבורת הכסף” של נאסר אל ח’אליפי בפאריז וגילה שלא כל הנוצץ זהב ואת שלב רבע הגמר הוא כבר ראה מסלון ביתו (יש שטוענים שגם לו יש חלק לא קטן בהדחה).

בופון
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

עונה אחת בעיר האורות עברה ולבופון, בשונה מהכוכבים של פאריז, הספיק כישלון אחד וההבטחה לכך שישמש רק כשוער שני כדי להבין את הטעות שביצע: “ויתרתי על כסף ועל אופציה לעונה נוספת, למרות שההצעה הייתה לגיטימית ואפילו די מושכת. למרות זאת, בגילי אני כבר רוצה לחפש משהו שירגש אותי, כי הרגש מתורגם לאנרגיה, לחלומות ולהרגשה שאתה חלק ממשהו”.

בשונה מרוב השחקנים באירופה, שלאורך כל הקריירה המקצועית שלהם עסוקים בלמנף את שמם ולעשות את הכסף הגדול, הרגש תמיד ליווה את בופון. הוא היה שם כשיובה ירדה לליגה השנייה לאחר פרשת השחיתות שזיעזעה את הכדורגל האיטלקי, הוא היה שם בהפסדים בגמר ליגת האלופות, בזכיות השונות באליפות איטליה ובהתפרצות שלו על השופט בגומלין מול ריאל בפנדל שעד היום אין דעה נחרצת לגבי קיומו ובדמעות לאחר מותו של בלם הנבחרת וקפטן פיורנטינה דוידה אסטורי שהלך לעולמו במפתיע.

בעיניי, אין אוהד של הגברת הזקנה או של הכדורגל האירופי שבופון לא נגע לו בנקודה כלשהי בלב, לא גרם לו להתאהב בכדורגל ולהסתכל עליו באספקטים שונים ולהבין שיש דברים שחשובים יותר מכסף. כמו היחס הג’נטלמני שנתן לכל שחקן באשר הוא, מקטן ועד גדול, או ההסתכלות של השחקנים האחרים עליו כאילו הוא המורה האהוב עליהם מבית הספר.

 

בגיל 41 בופון נמצא בשלב האחרון והסופי של הקריירה המקצוענית שלו, בצומת האחרונה רגע לפני שהוא תולה את הכפפות שהוא כל כך אוהב כאשר היעד הבא עדיין לא ידוע. אני מקווה ומייחל שג’יג’י יחזור למקום המוכר והאהוב בו הפך מעוד שוער לאגדה מהלכת, ייתן את הסוף הכי מתוק לקריירה של שוער ויציג לעולם את השילוב עם השחקן שעליו אמר פעם: “אני מעריץ את כריסטיאנו מאוד בגלל שהוא טיפוסי מעשי. הוא אינטליגנט בדרך בה הוא משחק ומדבר. הוא הראה את זה בשנים האחרונות בעזרת איך ששינה את סגנון המשחק שלו. הוא טיפוס קטלני, אחד שעושה הכל במאה אחוז והוא פשוט רוצח בתוך הרחבה”.

אז ג’יג’י, בשם כל אוהדי הכדורגל העולמי, “הגיע הזמן להתעורר, לעזור הכל, להתגבר, לשוב הביתה, לא לחפש מקום אחר”.

 
   

3 תגובות

  1. Avatar

    רמה גבוהה . סוף סוף כתבות איכותיות באתרי ספורט. צריך יותר מאלה

  2. Avatar

    מדוייק מאוד ! עונה לא פשוטה עברה על ג’יג’י ואני חושב שהמהלך הכי נכון בשבילו היא לחזור ליובה “home sweet home” כתבה מעולה

  3. Avatar

    איזה טור נחמד, קליל וכיפי.
    שאפו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!