טימי דאנקן

בתור חולי ספורט אנחנו אנשים מאוד אמוציונליים ובתור אנשים אמוציונליים אנחנו נוטים לאהוב שחקן כזה או אחר או לשנוא אותו. בודדים הם השחקנים שכולנו אוהבים. טים דאנקן הוא כזה שכולנו אוהבים. המפורסם הכי פחות מפורסם שיש. הסופר-סטאר הכי צנוע ביקום. האיש שהוא קודם כל איש ורק אחר כך הפאוור פורוורד הטוב בהיסטוריה של ה-NBA.

השבוע יצאה הודעה לתקשורת שזהו, טימי פורש. זה היה כל כך טיפוסי מצדו לפרוש בצורה כזאת. הודעה פשוטה שיצאה בכלל מטעם הקבוצה בישרה לעולם שהוא מפנה את מקומו. לשם השוואה, עוד כוכב אדיר בשמי הליגה שפרש השנה דאג להודיע על הפרישה במונולוג עמוק שיצא לכל כלי התקשורת בתחילת השנה וסידר לעצמו פסטיבל קובי ברייאנט בכל אולם ותחנה שבה הלייקרס ביקרו השנה. לדאנקן היה חוזה לעוד עונה והיה יכול להעביר אותה בכיף על הספסל ולשלשל לכיסו משהו כמו 10 מיליון דולר. לא הוא, הכסף לא עניין אותו. קובי לעומתו לקח מהלייקרס 50 מיליון דולר בשנתיים האחרונות והוביל את הקבוצה למאזן הגרוע בתולדות המועדון שנה אחרי שנה.

בעידן שבוא רובנו בקושי מצליחים לשמור על אותה משרה במשך עשור, טים דאנקן זכה באליפות ה-NBA בשלושה עשורים שונים, כולם כמובן באותה "חברה". דאנקן בא לעבוד, לא להראות. הוא בא לעשות מה שצריך כדי שהקבוצה תנצח ולא מה שיוביל אותו לחוזה יותר גבוה. בעצם היותו שחקן התקפי מצוין שיודע לשחק עם הגב לסל או עם הפנים לסל ולקלוע מחצי מרחק, הוא קלע מעל 26 אלף נקודות בקריירה. אבל הוא לא נשען רק על ההתקפה. טים דאנקן נכנס 15 פעמים לאחת משתי חמישיות ההגנה של העונה הסדירה, זה 3 פעמים יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה…

בימינו ה-NBA מודד כמעט כל פרמטר אפשרי על השחקן כפרט ועל הקבוצה ככלל, מדד של צניעות ואינטליגנציה עדיין אין. כשיתחילו להשתמש במדד הזה הוא ייקרא על שמו של טים דאנקן, לדוגמא, כמה השחקן הזה חכם בסולם דאנקן.

Credit to "San Antonio Spurs" Facebook page
Credit to "San Antonio Spurs" Facebook page

כבר מגיל "אפס" היה אפשר לראות איזה מין טיפוס הוא. כשהוא הגיע למכללת ווייק פורסט הוא מיד היה כוכב. מאמנים, יועצים וסוכני שחקנים ניסו לשכנע אותו להירשם לדראפט כבר אחרי עונה אחת בקולג', דאנקן אמר "לא חברים, אני מסיים 4 שנות לימוד ויהיה מה שיהיה" וכך היה. כל שנה טימי הפך יותר טוב וכל שנה ביטל את השמועות שהוא עולה למקצוענים. רק אחרי שסיים תואר מלא בפסיכולוגיה הוא נרשם לדראפט ונבחר כמובן ראשון על ידי סן אנטוניו. לא הרבה זוכרים את המזל שנפל בחלקם של הספרס. אחרי שנה אחת מוכת פציעות של הכוכב, ה׳אדמירל׳ דיוויד רובינסון, הספרס זכו בבחירה הראשונה בדראפט והלכו על דאנקן שביחד עם רובינסון יצר את צמד מגדלי התאומים האגדי של התקופה.

אחרי משחק האול סטאר הראשון (ראשון מתוך 15) שלו בשנת 97-98 בעודו רוקי, צ׳ארלס ברקלי אמר את המשפט הבא "היום ראיתי את העתיד והוא לובש גופיה מספר 21". שאקיל אמר שהוא השחקן היחיד שלא נבהל ממנו, השחקן היחיד שהוא לא הצליח לשבור, הוא פשוט התרכז בלשחק כדורסל ותו לו.

דאנקן פורש וזה באמת הופך להיות משחק אחר לגמרי, עולם הולך ונעלם של גדולה ועבודה קשה מפנה את עצמו לעולם של הצלחה מהירה וחוזים מנופחים. אני מקווה מאוד שהספרס ישכילו לעשות וישאירו אותו קרוב למועדון, הוא סוג כזה של שחקן שתורם גם כשהוא לא משחק.

לסיום שאלה מעניינת, תחשבו רגע על דיוויד רובינסון, טים דאנקן, מנו ג׳ינובלי, טוני פארקר, קוואי לאונרד… יש משהו במים של סן אנטוניו שהופכים אנשים לצנועים או שאני מדמיין?

Credit to "San Antonio Spurs" Facebook page
Credit to "San Antonio Spurs" Facebook page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח