טורונטו ראפטורס: למה לא שוב פעם?

אחד הדברים שאני תמיד רוצה לעשות אבל באופן נדיר כן עושה: פרפרזה על שורות משר הטבעות בהקשר ספורטיבי, הפעם בנוגע לטורונטו ראפטורס.

"But something happened then the ring did not intend. It was picked up by the most unlikely team imaginable. A Canadian team: The Toronto Raptors"

מציאות שבה קבוצה קנדית היא האלופה

טורונטו טבעות אליפות
Via Toronto Raptors Facebook page

בחודשים האחרונים אנחנו חיים במציאות שלא רבים חשבו שימצאו את עצמם בה – מציאות בה האלופה המכהנת בנ.ב.א היא הקבוצה הקנדית ששרדה, טורונטו ראפטורס (הגריזליס נטשו את ונקובר, למרות שלאחרונה החזירו את מדי התכלת הנהדרים של אותם ימי התרחבות תמימים).

וחודש פלוס לתוך עונת הנ.ב.א החדשה, זה אולי אפילו עוד יותר מפתיע לראות את אותה אלופה נראית כמו קבוצה ששוב יכולה ללכת עד הסוף. כן, גם בעידן פוסט-קוואי לאונרד, שלקח את כשרונותיו ואולי גם כאביו לאזורים מעט יותר שטופי שמש.

 

ברוב הגרסאות של פרדיקציות לקראת העונה הזו, הרשימה של מועמדות לאליפות כללה את שתי הקבוצות של לוס אנג'לס, מילווקי, אולי פילדלפיה, קצת יוסטון ואפילו טיפה יוטה. אבל טורונטו? אחרי העזיבה של MVP סדרת הגמר של העונה שעברה, היא לא הייתה ברוב המוחלט של רשימות קונטנדריות.

אבל הנה, 19 משחקים לתוך העונה, הראפטורס במקום השני במזרח נכון לכתיבת שורות אלה, עם מאזן 4-15, משחק וחצי מאחורי יאניס ומילווקי. איך זה קורה?

למלא את הוואקום

פסקל סיאקם
Via Toronto Raptors Facebook page

אחרי העזיבה של לאונרד, המאמן ניק נרס פנה לשני גיבורים אחרים של האליפות, פסקל סיאקם ופרד ואנווליט. הוא אמר להם משהו פשוט: הולכות להיות לכם הרבה יותר זריקות בעונה הקרובה. ובינתיים הם עומדים במשימה של "עומס התקפי" גדול יותר.

סיאקם, השחקן המשתפר בליגה בעונה שעברה, אולי יזכה בפרס שוב, למרות שהוא משחק ברמה שהיא הרבה מעבר לפרס הזה. הוא זורק כמעט פי 2 לעומת עונה שעברה (20.5 זריקות למשחק) וקולע 25.6 נקודות למשחק, לצד 8.4 ריבאונדים. אבל הוא לא רק קולע או משחק הגנה (טיפה על זה אח"כ). סיאקם מעורב הרבה יותר בניהול המשחק (מאוד קשור להיעדרות של קייל לאורי) עם 4 אסיסטים למשחק. האחוזים ירדו מהשדה, אבל דווקא משלוש הוא עלה ל-39%, כשהוא זורק 6.5 פעמים למשחק (רק 2.7 נסיונות מחוץ לקשת בעונה שעברה).

ומה עם ואנווליט? זה שטורונטו הביאה את ג'רמי לין באמצע עונה שעברה כדי לפתור את בעיית ואנווליט זו היסטוריה רחוקה. לין משחק בסין, ואנווליט הוא גיבור בטורונטו, שמוביל את הנ.ב.א עם 37.5 דקות למשחק, כשהוא צולף 40% משלוש, 88% מהקו וקולע 18.6 נקודות למשחק לצד 7.5 אסיסטים. לאורי לא משחק מה שגם "תורם" למספרים של ואנווליט. סרג' איבקה גם הוא מפספס לא מעט משחקים, וסיאקם, לצד אחרים, עושה חיל בהיעדרו.

ה-ג-נ-ה

מארק גאסול חוסם
Via Toronto Raptors Facebook page

אבל מלבד המספרים היפים של שני שחקנים משלימים שהופכים למובילים, יש את ההגנה של הקבוצה כולה. גם פה, בעצם, יש מספרים יפים – לטורונטו ההגנה השנייה הכי טובה בנ.ב.א כרגע, כשהיא מחזיקה קבוצות על 102.6 נקודות ל-100 פוזשנס. עוד קצת מספרים יפים? היריבות של טורונטו קולעות רק 40.8% מהשדה (טורונטו מובילה פה את הליגה) ו-33.2% משלוש (שלישית בליגה).

חלק גדול מזה הם סיאקם ו-ואנווליט – שניהם מהשחקנים הטובים בליגה באחוזי שדה של השחקנים עליהם הם שומרים (38.9% לסיאקם, 40% לואנווליט). הם עושים את זה בסגנון קצת שונה אחד מהשני, אבל זה עובד, וזה נותן גיוון, אז אף אחד לא מתלונן.

 

חלק עצום מההגנה הזו הוא מארק גאסול. קצת כבד יותר, קצת זקן יותר, אבל חכם, ונוראי לשחק מולו בצבע. כמו שלמד ג'ואל אמביד, כמה שעות אחרי ששפכתי עליו מחמאות שבוע שעבר, סיים משחק עם 0 נקודות מול גאסול. לגאסול מאוד נוח מול שחקנים שאזור הנוחות שלהם הוא ליד הטבעת. לרדוף אחרי גארדים רחוק מהסל הוא כבר פחות עושה, אבל לטורונטו יש מספיק פתרונות גם בשביל זה – נורמן פאוול ורונדיי הוליס-ג'פרסון.

אבל הפתרון המעניין ביותר הוא או.ג'י. אנונובי, שחקן ששמו לב אליו פעם ראשונה לפני שנתיים אחרי משחק הגנתי נהדר שלו על ג'יימס הארדן. אנונובי הוא אחד הדוגמאות המושלמות לשחקן ה 3&D שקבוצות מחפשות בנרות היום. הוא קולע 47% מהשלוש בינתיים העונה, ומחזיק את היריבים שלו על 42.3% בלבד כשזורקים מולו מעל 11 פעם למשחק. שחקן כנף שיכול לשמור על כמה עמדות, שאם ימשיך בקצב הנוכחי ישלים את הטרנספורמציה משחקן משלים עם פוטנציאל למישהו שפשוט סיוט להתמודד מולו 30 דקות כל ערב. אנונובי הוא לא קוואי לאונרד, אבל ההשוואות אליו, במיוחד לימים המוקדמים שלו בסן אנטוניו, לא מפסיקות לבוא.

המושך בחוטים

ואולי מעבר לשחקנים, לקומבינציות והרוטציות ההגנתיות של נרס, זה מסאי יוג'ירי. ג'נרל מנג'ר שהתחיל את העידן השאפתני של טורונטו בכך שזרק את רודי גיי מהקבוצה לפני שש שנים והציב סטנדרט חדש של הצלחה. ג'נרל מנג'ר שלא היסס להעיף את מאמן העונה, דוויין קייסי, כשהבין שהקבוצה הגיעה לתקרה מסויימת (שקראו לה לברון ג'יימס). ג'נרל מנג'ר שלא היסס לשלוח שחקן סופר פופולרי כמו דמאר דרוזן לסן אנטוניו בשביל לאונרד, כשכל הזמן היה ברור שהוא מגיע לעונה אחת בלבד. אליפות זה הביא. חיזורים אחרי יוג'ירי זה הביא גם כן. אבל הוא נשאר להמשיך ולבנות, לשנות ולתקן. מי יודע. אולי זה גם אומר אליפות שנייה חצי שנה מהיום. זה לא היה צפוי עונה שעברה. ובכל זאת, זה קרה.

מסאי יוג'ירי
Via Toronto Raptors facebook page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח