חצי כוח – סיכום המשחק בין ליברפול ומנצ'סטר יונייטד

כבר שנים ההייפ לקראת מפגש בין ליברפול למנצ'סטר יונייטד לא היה כל כך גבוה. לראשונה מזה 24 שנים, השתיים נפגשו כשערב המחזור יונייטד ראשונה וליברפול שנייה ושתי הקבוצות רצו לנצח ולהשתמש בזה כהצהרת כוונות.

זה היה מאבק טקטי מסקרן, אבל בסופו של דבר המשחק הסתיים ב-0:0 מאכזב. שתי הקבוצות סגרו כמעט חצי עונה, וזה זמן טוב להסתכל על מה המפגש אמש מלמד אותנו לקראת ההמשך.

ברונו פרננדש, פאביניו, ליברפול, מנצסטר יונייטד
Via Liverpool FC facebook page

 

הטקטיקה של יונייטד

לאורך רוב המשחק, היה ניכר שיונייטד בעיקר התבססה על לצופף במרכז הרחבה (מה שיצר כמה מצבים מסוכנים לרוברטסון שכידוע לא בדיוק מוסר רע במיוחד) ובקרבתה כשליברפול לחצה, ובנתה בעיקר על טעויות במרכז המגרש של יריבתה. זה קרה כדי שבמסירה אחת אחד הקשרים יוכל למסור לראשפורד שעלה בחוד, כאשר ברוב המשחק הוא ניסה לשבור את מלכודת הנבדל של ליברפול בהגנה. אומנם הוא הגיע לשתי הזדמנויות טובות, אבל פאביניו ורוברטסון הצליחו לסגור לו אופציית בעיטה טובה ומסירה, וזה בלי להזכיר עדיין את העבודה המצוינת של ליברפול על ברונו פרננדש. עד כמה זה ניכר אתם שואלים? בנבדלים יונייטד ניצחה 8-1 (!)

כשאתה בעיקר מסתגר ומשאיר את הכדור (תרתי משמע, ואדבר על כך בחלק על ליברפול) ברגלי היריב, קשה ליצור הזדמנויות ולהתאים את המשחק, בייחוד כשרק בדקה ה-65 הייתה בעיטה ראשונה למסגרת. צר לי, אבל הסתגרות ולחכות שלשאקירי יברח כדור זו לא טקטיקה שעומדת בסטנדרטים של מנצ'סטר יונייטד שגדלתי עליה, למרות שברור שיש שיפור אדיר ביכולת של הקבוצה בחודשים האחרונים, עדיין יש עבודה.

יונייטד עם משחק 6 מול גדולות העונה בליגה (מחשיב את לסטר) שהיא לא מצליחה לנצח ועם 3 שערי זכות, על אף הרצף המרשים של משחקי חוץ ללא הפסד, כאשר היא מבקיעה שלושה שערים בלבד. היא חייבת לשבור את המחסום הזה אם היא רוצה להתברג מחדש בתור קבוצה שרצה לתואר.

 

לצד זה, אגיד שסולשיאר הפתיע אותי לטובה לא רק כשפתח עם פרננדש בצד שמאל של הקשרים מתחת לחלוץ במקום מספר 10 מרכזי, אלא גם כשבחלקים מסוימים במשחק המשיך לתת לו לשחק שם, וזה עירב אותו הרבה יותר מהמחצית הראשונה שברובה לא שיחק בצד שמאל. זה סותר את ההאשמות שהמנג'ר הנורבגי מרובע מאוד ויכול לנסות דברים חדשים, בייחוד כשצד ימין של ההגנה בליברפול בפעמים רבות היה פרוץ. שאפו לליברפול שהצליחו מאוד להגביל את השחקן החשוב ביותר של יונייטד כבר כמעט שנה.

ומי איש המשחק של יונייטד? עוד לפני שראיתי שהוא זה שנבחר רציתי לבחור את שואו. בעיניי היה לו פשוט משחק נפלא. היה בדיוק במקומות הנכונים ועשה עבודה נהדרת על סלאח.

 

ליברפול – סימן לדאגה?

כמה יורגן קלופ רצה לנצח. הבמה הייתה מושלמת: משחק 200 שלו בפרמיירליג, מול יונייטד, באנפילד אפילו ללא קהל, והזדמנות להשתיק את הקולות במנצ'סטר שהתחילו לפנטז מאוד מוקדם (ולא תוציאו ממני את המילה שמסבירה במה זוכה המקום הראשון). לצערו זה לא הלך.

ליברפול בעיצומה של מכת פציעות שאני לא זוכר כבר הרבה מאוד זמן בליגה, וודאי אצל החבורה של קלופ. מעבר לכך שבלם אדיר כמו וואן דייק יחסר לכל קבוצה, זה משפיע לא רק על ההגנה. מכת הפציעות של ליברפול, שהחוסרים הכי משמעותיים שלה הם בהגנה, ניכרת דווקא בחלקים האחרים של הקבוצה. התקווה שמאטיפ יחזור מפציעה בזמן לא התממשה, והנדרסון הורד לעמדת הבלם לצידו של פאביניו, שיש לציין שעשה עבודה פשוט מעולה. החוסרים בהגנה מערערים את האיזון של שאר הקבוצה. חסרה הנוכחות של גומז, האיכות של וואן דייק במאבקי גובה ומצבים נייחים ואת הפיקוד שלו על ההגנה, ואת החזרה של פאביניו לעמדת הקשר האחורי, שנותנת סדר. חוסרים אלו ניכרים בבצורת ההבקעות של ליברפול.

הנתונים מדברים בעד עצמם – ליברפול חד משמעית הייתה הטובה יותר אתמול. 65.7 אחוזי החזקה בכדור לעומת 34.3, 667 מסירות לעומת 344, 17 בעיטות לשער לעומת 8 של יונייטד ועוד. לא כל דבר אפשר למדוד בסטטיסטיקה, ובאמת היו לא מעט רגעים במשחק שדווקא יונייטד יותר בלטה וניסתה לאיים לשער, אבל ליברפול ניסתה הרבה יותר. כשמחזיקים כל כך הרבה בכדור, אוטומטית יש לך שליטה גדולה הרבה יותר על מה קורה במשחק, מה שעבד לטובתם ומאפשר הפעלת לחץ אדירה על שער היריבה, שיונייטד עמדה בו בגבורה.

יונייטד, ליברפול, לוק שואו, שאקירי, טיאגו
Credit to "Manchester United" Facebook page

 

המייטי רדס כבר עם משחק רביעי ללא ניצחון בליגה. בארבעת המשחקים האלה היא כבשה פעם אחת מ-62 בעיטות למסגרת. היא גם לא כובשת זה משחק שלישי ברציפות (מאז ה7-0 נגד קריסטל פאלאס במחזור ה-14), והפעם האחרונה שזה קרה הייתה במרץ 2005 (חודשיים לפני הזכייה האייקונית ההיא בליגת האלופות באיסטנבול).

אז מה ליברפול צריכים לעשות כדי לצאת מבצורת הבקעת השערים? שני דברים: הראשון הוא החזרה של מאטיפ שהיא קריטית כדי לשחרר את הנדרסון לקישור, וגם לאפשר קצת יותר מקום לרוטציות בין השחקנים. אנחנו נמצאים בעונה משוגעת שהתחילה מאוחר ונושקת לאולימפיאדה וליורו 2020 שנדחה לקיץ הקרוב. טוב עשו המועדונים בליגה שבנובמבר הצביעו בעד חזרה ל-5 חילופים כפי שה-IFAB אישר, אבל גם כאן קלופ בבעיה משום ששחקנים רבים נוספים עדיין מחוץ לסגל, וייתכן שיהיה צורך בחיזוק בחלון ההעברות הנוכחי.

הדבר השני שליברפול צריכים הוא את פירמינו חזרה בכושר. הברזילאי הנהדר אומנם כבש צמד בניצחון 7-0 על קריסטאל פאלאס בחודש שעבר, אבל מעבר לבצורת השערים הכללית בקבוצה, הוא בירידה ביכולת שלו כבר זמן רב. לא מספיק לרדת אחורה כדי לפתוח שטחים לשחקנים אחרים. האיכויות של פירמינו הן רבות – הוא מוסר נהדר, תנועה מצוינת בלי הכדור וכן, למרות שיש על כך וויכוחים בשבועות האחרונים לדעתי הוא פינישר אדיר ואם הוא ירוויח מחדש את החדות שלו באזור הרחבה התמונה תהיה שונה לגמרי. כולנו זוכרים איזו התקפה מפחידה יש לליברפול כשכל השלישייה הקדמית של מאנה, סלאח ופירמינו בכושר שיא.

מי שחקן המשחק של ליברפול? פאביניו. מצטער, יש לי חולשה אל הבחור. מדובר כפי שמתברר לא רק בקשר מחונן, אלא גם בבלם מהאיכות הגבוהה ביותר. לצערה של ליברפול ולצערם של אוהדיה, המפתח לחזרה לניצחונות עובר בעיניי במידה רבה בזה שהוא יחזור לתפקידו הטבעי, קשר אחורי, וזאת למרות שאדגיש שוב שהוא עשה עבודה מדהימה כולל בחסימה שלו של מצב מצוין לראשפורד.

 

אז לסיכום, ליברפול בעיקר תקווה לחזרה של אחד מבלמיה מפציעה כדי לאפשר רוטציה שונה ושינויים טקטיים. ג'יימי קראגר אמר לאחרונה ואני מסכים איתו במידת מה, שלמרות שמאטיפ חוזר תכף הוא עדיין מועד לפציעות ולכן בהיעדרם של וואן דייק וג'ו גומז, ייתכן שבכל זאת ליברפול צריכה לשקול חיזוק למרכז ההגנה, אם כי תמיד אפשר להמר על השחקנים הצעירים בבוגרים ועל שחקני נוער (ראשפורד פרץ בתרחיש זהה). גם פירמינו מוכיח כמה הוא חשוב להתקפה של ליברפול, וכשהוא יחזור לכושר תהיה בעיה לשאר הליגה.

יונייטד בעיקר צריכים להפסיק לפחד ממשחקים מול הגדולות, להילחם על יותר החזקה בכדור ולקחת יוזמה. אי אפשר לבסס טקטיקה למשחקים רבים על התגוננות ולבנות על מסירה אחת שתניע מתפרצת ותוביל לשער, או לטעות של היריב. הניסיונות עם פרננדש אתמול היו טובים, אבל מחכה לראות אם זה ישתפר בחצי העונה השני. נדמה שגם אתמול וגם בדרבי לאחרונה מול סיטי הייתה לי תחושה שסולשיאר מנסה לשחק על תיקו, וזו בשום צורה לא איך שיונייטד של פרגוסון הייתה פועלת. האגדה הסקוטית אמר פעם: "מעולם בחיי לא שיחקתי על תיקו". דוגמה מייצגת אפשר לראות בשיחה של פרגוסון לפני משחק ההוקרה למייקל קאריק: "Don't Bloody Lose!".

למרות התיקו, אני נהנתי מרוח הלחימה של שני הצדדים. מה הלאה? יונייטד שכבר ברצף של 16 משחקי חוץ ללא הפסד בליגה, תפגוש את פולהאם בחוץ ברביעי בניסיון לשמור על הרצף ולנצח כמובן.

ליברפול מצידה תפגוש את ברנלי בבית בחמישי. יונייטד מול ליברפול שוב ביום ראשון הקרוב, בסיבוב הרביעי של הגביע האנגלי!

ליברפול, מנצ'סטר יונייטד
via "liverpool fc" facebook page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח