זמן לשלישיית הגאנ"ג

אני רוצה לשתף אתכם במחשבה שעוברת לי בראש כבר שבוע – הייתי מת לראות את נטע לביא, דן גלזר ואייל גולסה פותחים בפלייאוף נגד סקוטלנד.

דן גלזר, מכבי תל- אביב
קרדיט לדף פייסבוק הרשמי של מכבי תל אביב Maccabi Tel Aviv FC – מועדון הכדורגל מכבי ת"א
 

קודם כל, אני מאוד מאוד אוהב ומעריך את ביברס נאתכו ובירם כיאל, גם כמקצוענים וגם את האישיות שלהם כספורטאים שנותנים השראה לילדים מהמגזר ולשחקני כדורגל ישראלי בכלל. כשהייתי ילד בעשור הקודם היו פחות דמויות כאלה, ואני שמח שילדים שצעירים ממני בעשור ומעלה גדלים לעידן בו יש בכדורגל הישראלי שחקנים ואנשים כאלה.
בפן המקצועי הם עושים קריירות מדהימות, מהטובות שהיו לשחקנים ישראליים, והם נתנו את התחת לנבחרת במשך עשור.
אבל מרגיש לי שדי.
 
בלי קשר לתקרית הקפטן (נאתכו) והאיבוד הקריטי (כיאל, שזה אגב שטויות, כי בלי היכולת שלו בליגת האומות בחיים לא היינו מגיעים לפלייאוף, למי שנוח לו לשכוח את זה) הייתי מאוד שמח לראות דם חדש בקישור של הנבחרת. כי עם כל ההערכה, הקישור בהנהגתם נכשל לצערי פעם אחר פעם וככל שההגנה של הנבחרת נחלשת, יש לקישור האחורי יותר משקל.
 
קל להתבאס על רמת השחקן הישראלי בליגה, לרוב בצדק, אבל השלישייה הזאת מוכיחה, שבוע אחרי שבוע, שלא הכל כאן רקוב כמו שנוח להציג.
מכבי חיפה, נטע לביא, צ'רון שרי
קרדיט לדף הפייסבוק "מועדון כדורגל מכבי חיפה Maccabi Haifa FC"
 

אתמקד בעיקר בלביא וגלזר, כי בסינון המילים הגסות של ליגת העל, הביטוי "אייל גולסה בריא" חייב להיות מוקצה, כי יש קשרים בליגה הזאת שבאים להתפרנס וזה ממש לא לעניין מה שגולסה עושה להם שם.
 
הסברה הדי נכונה בליגת העל הייתה שכדי לשדרג את הקבוצה שלך, אתה תזדקק לקשר אחורי/מרכזי זר: אוגו, מיטרוביץ', קולמה, בואטנג ואם הולכים אחורה אז גם ז'וטאוטאס, קנדאורוב ואחרים הם דוגמאות מעולות לטענה הזו, מי טוב יותר ומי פחות.
 
העונה בליגה אנחנו חווים מציאות די שונה ויפה – יש שני קשרים אחוריים ישראלים ששבוע אחרי שבוע מפרקים פה את הליגה, תרתי משמע. לא אכנס למספרי חילוצים, מכיוון שכל מי שצופה במשחקים יודע בדיוק על מה אני מדבר. שניהם כנראה השחקנים הכי חשובים וטובים בקבוצה שלהם העונה.
 
אז נכון, במשחקים האירופיים לביא וגלזר גילו פחות דומיננטיות מטבע הדברים וקשה להם להתמודד עם קשרים גדולים וחזקים מהם, אבל הם עדיין צעירים מאוד ואם נאתכו וכיאל קיבלו עשור – הייתי שמח לראות את נטע לביא וגלזר מקבלים לפחות קמפיין או שניים להראות מה הם שווים כצמד, ואשמח אם זה יתחיל במשחק מול סקוטלנד.
 
ועוד קצת על גולסה. מקגין (אסטון וילה) ומקטומיניי (מנ. יונייטד) ככל הנראה יעדרו מהתמודדות, אבל גם אם היו משחקים, גולסה לא נופל מהם ברמת הכישרון הגולמי והפיזיות. בחירות רעות מאוד, חוסר מזל ופציעות הביאו את גולסה למצב שהוא לא ימשש את הפוטנציאל האירופי שלו, אבל בעיניי, במשחק נתון, הוא יכול לתת פייט יפה להרבה חוליות קישור חזקות, גם זו של סקוטלנד.
 
בנוסף, גולסה יכול לתת לחוליית קישור כזאת פן יותר התקפי. לפתוח עם לביא וגלזר עשוי להיות הגנתי, אבל הייתי מעדיף לראות שני קשרים אחוריים טובים במקום שלושה בלמים בינוניים ולא מתואמים.
 
ולמי שלא השתכנע עד עכשיו. מה יותר טוב משלישיית הגאנג (גולסה אייל, נטע וגלזר)? מתי היה לנו כינוי כזה בכדורגל מאז שוקולד מנטה מסטיק?
 
יאללה, שיהיה בסדר כבר.
גולסה, היה הכי טוב על המגרש (מתוך עמוד הפייסבוק של מהלת הליגה)
גולסה, היה הכי טוב על המגרש (מתוך עמוד הפייסבוק של מנהלת הליגה)
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח