זוכרים ביציעים, שוכחים על הדשא – סיכום הקלאסיקו

*נכתב על ידי חברנו “נתחזק בינואר

המשחק הגדול בעולם הכדורגל נפתח בהוקרה לאחד מגדולי השחקנים והמאמנים בתולדות המשחק, יוהאן קרויף. הטקס היווה הוכחה לדרך בה כדורגל מאחד אנשים: קבוצה ספרדית וקבוצה קטלאנית מריעות יחדיו לשחקן הולנדי, כשביציעים ובבית אוהדי כדורגל מכל העולם מתרגשים אף הם. על המגרש, דווקא בערב בו בארסה נדרשה לחזור למקורות ולמורשת קרויף, היא נכשלה.

שתי הקבוצות עלו במערך 4-3-3 זהה, עם קשר אחורי אחד, שני קשרי 50-50 עם יכולות מסירה ושלישיות חוד מהירות וטכניות. בברצלונה כמובן לא היו הפתעות, ובריאל זכינו לראות את זינדין זידאן לומד מטעויותיו של קודמו בתפקיד, רפא בניטז, ובוחר לעלות עם קאסמירו בהרכב. לקאסמירו הייתה משימה מרכזית אחת: למנוע את משחק המעבר של הקטאלנים. הוא היה צריך לחכות מאחור ולסגור את היציאה של היריבה קדימה דרך סרחיו בוסקטס. בשנתיים האחרונות, כשכובד המשחק של ברצלונה עבר בהדרגה ממרכז המגרש לשלישייה הקדמית, היא החלה לכבוש יותר ויותר בהתקפות מעבר מבוססות כישרון של ה-MSN ופחות דרך הנעת כדור סיסטמטית. השינוי הזה כמובן הפך אפקטיבי יותר עם היחלשותו (ואח”כ עזיבתו) של צ’אבי והגעת שחקני רכש רבים אשר לא חונכו על ערכי הלה-מסיה, אקדמיית הכדורגל המקומית. לכן, אם נחזור למשחק – הצבתו של קאסמירו ההגנתי בהרכב (8 תיקולים במשחק, יותר מפי 2 מהדולקים אחריו בשתי הקבוצות), יחד עם קרוס ומודריץ’ המדויקים (מקום ראשון ושני בריאל בדיוק במסירה הערב) לצידו הכריחו את ברצלונה להניע כדור, לרווח את המשחק, לבצע תנועה ללא כדור ולגלות מעוף ויצירתיות בהכנסות הכדור. באופן סימבולי, במשחק ההוקרה ליוהאן קרויף עמדה קבוצתו למבחן הטיקי-טאקה האולטימטיבי.

ההרכב של ריאל הפך את התפקוד של ראקיטיץ’ ובעיקר אינייסטה למשמעותי ביותר. גם זידאן כמובן התכונן לכך והורה למודריץ’ ולקרוס לצאת קדימה ולמנוע מהשניים בניית התקפה מסודרת. החלודה במשחק הצירופים של אלופת ספרד ניכרת. לאורך השנה האחרונה בארסה לא מבקיעה שערים מקומבינציות מסירות. קבוצות הליגה הספרדית החלשה לרוב סופגות ממנה בתחילת המשחק ונאלצות לצאת קדימה ולהשאיר שטחים פתוחים בהגנה. לטיקי-טאקה כאמור, מספר עקרונות מפתח: יצירתיות במסירות (אינייסטה וראקיטיץ’), תנועה ללא כדור (ה-MSN) וריווח המשחק על-ידי המגנים. בעצירת הריווח מגיע לזידאן שאפו עצום: הוא הצליח לרתום את ריאל כולה למשחק טקטי הגנתי. זה נשמע טריוויאלי, אבל צריך להבין שעיקר העבודה שלו הייתה מול בייל ורונאלדו, שני כוכבים שרגילים בעיקר לחכות לכדורים בשליש היריבה. הערב הם רדפו לאורך כל המשחק אחרי מגני ברצלונה ומנעו מהם להשתתף במשחק ההתקפה (מצורפות מפות חום של שניהם). היעדר ריווח יוצר משחק שבלוני וצפוי שקל יותר להתמודד איתו. בוידיאו תראו מספר דוגמאות לכך. השבלוניות התבטאה במספרים: שלישיית הקישור של בארסה מסרה הערב שלוש מסירות מפתח בלבד, לעומת שמונה של שלישיית ההתקפה. אלה נתונים לא מספיק טובים כשמשחקים טיקי-טאקה.

מפת חום רונלאדו
מפת חום רונאלדו

 

מפת חום בייל
מפת חום בייל

שער היתרון של ברצלונה נפל עליה כמו זכייה בלוטו. במשחק בו היא לא מצליחה לפרוץ את הגנת היריבה, היא הצליחה להבקיע בכדור גובה, החולשה העיקרית שלה, מול ריאל מדריד הגבוהה והפיזית. השער הזה הוא כל-כך לא מתוכנן ושינה את המשחק לחלוטין. דווקא כשברצלונה קיבלה יותר שטחים והייתה צריכה לחכות להם בסבלנות, היא לא עמדה בפיתוי והחלה ללחוץ את ריאל גבוה מאוד. גם אצל הבלאנקוס משחקת כידוע שלישייה לא-רעה בכלל שיודעת לנצל שטח, וה-BBC הוכיחו היום שאסור להשאיר אותם לבד. מהלך גדול של מרסלו (אקס פקטור התקפי באופן מסורתי במשחקי הקלאסיקו, שתי מסירות מפתח הערב) הסתיים בשער של בנזמה.

לאחר השוויון ברצלונה איבדה לחלוטין את הראש. הניסיונות העקרים לכבוש דרך הנעת כדור לכל אורך המשחק השפיעו על השחקנים, שהגבירו את הלחץ והפקירו את ההגנה. לריאל וזידאן היה נשק שנשמר לדקות הסיום, נשק אותו ניצלה לראשונה באיירן מינכן של היינקס מול ברצלונה, בחצי הגמר של ליגת האלופות לעונת 12/13 – הגבהות מול המגנים. המפגש הכפול בין השתיים באפריל 2013 הסתיים ב-7:0 גרמני, כששני השערים הראשונים נכבשים דרך הגבהות כדור לכיוון דני אלבס (בוידיאו). שיטת המשחק של ברצלונה דורשת מגנים דינמיים, קטנים וטכניים שתומכים בהתקפה ללא הרף ואותם מגנים מהווים נקודת תורפה בכדורי גובה. הערב כבשה האורחת שני שערים (חוקיים) בדיוק באותה דרך: ניצחונות של בייל על אלבה ורונאלדו על דני אלבס בכדורי גובה. בשער הניצחון הדבר בלט אף יותר, כשרונאלדו הצליח לעצור על החזה כדור אליו אלבס לא הגיע עם הראש.

בראש ובראשונה הקרדיט על הניצחון מגיע לזידאן. ניהול משחק עצום של המאמן הצרפתי, עם ניצול מקסימלי של נקודות התורפה של היריבה ושימוש מושכל בכלים שעמדו לרשותו הביאו לבירת ספרד ניצחון ראשון בקלאסיקו מאז אוקטובר 2014. נתון מעניין על המשחק: רונאלדו החזיק בכדור ב-1.4% מהזמן הכולל של המשחק, הכי מעט בשתי הקבוצות (כולל השוערים) ופי 2 פחות מגארת’ בייל. מסי לעומתו החזיק בכדור 7.5% מהזמן, מקום שלישי בקבוצתו (אחרי מסצ’ראנו ובוסקטס). הנתון הזה מספר את סיפור הערב: רונאלדו עם הרבה עבודה הגנתית על הקו ונוכחות מופחתת בהתקפה, אבל שער ניצחון. מסי הרבה לקבל את הכדור, היה דומיננטי אבל לא הצליח להשאיר חותם אמיתי וירד מנוצח.

והתייחסות קטנה לברקוביץ’: מתעקש וממשיך שוב ושוב לקרוא למשחק “סופר קלאסיקו”. מביך.

Credit to "Real Madrid C.F".Facebook page
Credit to “Real Madrid C.F”.Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!