ויאריאל – ליברפול (חצי גמר ראשון)

לפני המשחק:
זה היה שבוע סוער למועדון, לקבוצה ולאוהדים מחוץ למגרש, ולדעתי זה הולך להיות השבוע החשוב ביותר על המגרש.
מה היה סוער? למועדון כי התקבל סיכום רשמי לאסון הילסבורו ולקבוצה סיפור ההשעיה של סאקו.
למה חשוב? כי האופציה היחידה לחזור לליגה של הגדולים ולהשתתף בצ’מפיונס בעונה הבאה היא דרך זכיה בליגה האירופית, ואני מאמין שאם נעבור השבוע את ויאריאל ונגיע לגמר, אנחנו גם נזכה בתואר. יש לי תחושה שבגמר אנחנו לא נפסיד, אבל קודם כל שנגיע לשם.

השבוע הוכרז סופית ע”י מערכת המשפט האנגלית שהאחריות על מותם של 96 אוהדי הקבוצה באסון הילסבורו היא של המשטרה, כוחות ההצלה והנהלת האיצטדיון וכי אוהדי הקבוצה נהגו כשורה במהלך המשחק. ההחלטה הרשמית היתה די ברורה כבר לאחר שוועדת חקירה עצמאית פירסמה את ממצאיה לפני ארבע שנים, אבל עכשיו נסגר המעגל סופית.
אני חושב שהחלטה זו משפיעה בעיקר על משפחות ההרוגים ועל אוהדיה הוותיקים והמקומיים של ליברפול. אני לא מאמין ששחקני הקבוצה וצוות האימון, שרובו אינו אנגלי או מקומי, ממש מתרגשים מהסיפור הזה ואני בספק כמה הם מכירים אותו. מה שכן ישפיע על הקבוצה זו ההשעיה של סאקו עקב כישלונו בבדיקת סמים. זה כבר נוגע לשחקנים ובוודאי הפך לשיחת היום בקרבם. כאן מדובר בחבר קרוב ולא באירוע שקרה לפני שמרבית השחקנים נולדו בכלל.

כדי לחזור לצמרת האירופית והאנגלית, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה המקצועית, הקבוצה חייבת, אבל חייבת, לחזור לצ’מפיונס. רק כך מתקדמים וסוגרים פערים. זה לא ילך בקלות בהתחלה כמו שקרה אשתקד, אך זה מחויב המציאות אם הקבוצה רוצה להתקדם.

השאלה הגדולה לפני המשחק היא האם האדומים של ליברפול מבינים את המשמעות העצומה של ניצחון על הצהובים מויאריאל, ביחוד לאוהדים בארץ הקודש, ובטח בעת הזו של שלטון צהוב ארוך ימים (למיטב זיכרוני אין קבוצה צהובה מובהקת באנגליה).

מחצית ראשונה:
המוטו של שתי הקבוצות – העיקר לא לעשות טעויות.
התוצאה של זה – תיקו מאופס ודי משעמם. לא נורא, אומר לעצמו האוהד המצוי, לפחות הקצב טוב וגם נראה שהשחקנים מבינים את משמעות המשחק מול הצהובים.

מחצית שניה:
הפתיחה מגיעה עם שלושה סימנים רעים: איינשטיין מספר שויאריאל לא הפסידה העונה בבית לשלוש הגדולות הספרדיות, קלופ מוציא את השחקן היחיד בליברפול שמסוגל לכבוש מחוץ לרחבה (קוטיניו) ועל הדקה הראשונה כדור ננגח לקורה של ליברפול.
איכשהו אנחנו שורדים את סימני הסערה ושתי הקבוצות ממשיכות לשחק בזהירות מבלי להפריע יותר מדי את מנוחת השוערים.
ארבע דקות לסיום מגיע הסימן הרביעי עם הצלה ענקית של מיניולה, ושתי דקות בתוך תוספת הזמן, מתפרצת נהדרת של הצהובים מסתיימת בדחיקה לרשת מול שער ריק. 1-0 לויאריאל. שוב הצהובים מנצחים…

שורה תחתונה:
מי שבא לשחק על תיקו עלול גם להפסיד.
סטטיסטיקה מתיישרת בדרך כלל – את דורטמונד ניצחנו בתוספת הזמן, היום הפסדנו.
את שאר הקלישאות על משחקי גומלין אתם כבר מכירים.
עוד שבוע לגומלין – יהיה טוב.

Credit to "Liverpool FC" Facebook page
Credit to “Liverpool FC” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח