דקל קינן. שם שאומר המון לא רק לאוהדי מכבי חיפה, אלא לכלל אוהדי הכדורגל הישראלי. הבחור נמצא בתודעה כבר שנים רבות וכידוע לכל מוביל את מכבי חיפה. אמנם מאז שהגיע חזרה למדים הירוקים מהקדנציה באנגליה לא הצליח להביא את הירוקים למקום הרצוי, אך לכולם ברור כמה הוא ניסה.
הקפטן הירוק התחיל את דרכו בהופעת בכורה אי שם ב-2003 והמשיך עם הקבוצה עד לסוף עונת הקיזוז בה הפסידו הירוקים את האליפות להפועל תל אביב ברגע האחרון. הוא יצא לגיחה של שנתיים באנגליה, אך כאשר מכבי חיפה של רובן עטר לא עמדה בציפיות, הוא קרא לדגל את הבלם המוכח שייצב את ההגנה. ודקל, במהלך שהוכיח כמה עמוק נכנסה הקבוצה ללב שלו, ומה אומר מבחינתו להיות שחקן בית, חזר לנסות להציל את הספינה השוקעת ומונה לקפטן שני ליניב קטן, יחד עם השוער הוותיק ניר דוידוביץ'.
רובן פוטר לאחר כישלון צורם ואת מקומו תפס מאמן קבוצת הנוער דאז, אריק בנאדו. האחרון היה שותפו להגנה בשנותיו הראשונות של הבלם הצעיר, ובהמשך קינן היה זה שתפס את מקומו כבלם הבכיר כשזה עבר לבית"ר ירושלים. יחד עם הבלם על הקווים והבלם על המגרש, הצליחה הקבוצה לייצב עצמה עד להגעה למקום השני המרשים.
עם הגעתו של אלכסנדר סטנוייביץ' למשרת האימון במקומו של בנאדו, הוא החתים את יוסי בניון בקבוצה, במהלך שיתברר לימים כשגיאה שיצרה כאוס מוחלט במעמדות בקבוצה ובעיקר בשחקנים המנהיגים את הקבוצה. ביוסי לעומת דקל או יניב קטן, אין את החלק הזה בלב שצבוע ירוק. מינויו של יוסי בניון לתפקיד הקפטן, הפרשתו של יניב קטן, והשארת דקל במעמד הקפטן השני עשתה רע ברובד החברתי במועדון.
הקבוצה לא הצליחה לספק את הסחורה, ותחלופת המאמנים התכופה לא עזרה. מי שכן היה שם תמיד כדי להמשיך להנהיג היה דקל. גם כשהמצב היה בקרשים והקבוצה מיעטה לכבוש, הגיע קינן לתקן את המצב והוציא את הקבוצה לדרך חדשה, גם אם רק באופן זמני. לראיה, יש תקופות ארוכות בשנים האחרונות בהן קינן היה מלך השערים של הקבוצה או לפחות בשלישייה המובילה. יש לו 15 שערים בקדנציה הנוכחית בחיפה, והוא בלם להזכירכם.
יחד עם חילופי המאמנים הרבים, הגיעו שיטות רבות ושונות, הגנה שמבוססת זרים, ניסיונות להריץ צעירים ולפתח אותם, אך למרות כל הנסיונות והשינויים דקל תמיד חזר להרכב הפותח ולהנהגת הקבוצה על המגרש. אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל על דבר אחד אין עוררין, דקל קינן שחקן מחויב. הוא רוצה ניצחון בכל מחיר, והוא מוכן לעשות הכל בשביל להשיג את זה.
הוא ראה הכל, מליגת האלופות, דרך אליפויות וגביע, ועד לעונת הקיזוז, אותה הוא הזכיר בראיון לאחרונה כעונה הגרועה ביותר של מכבי חיפה שלו. הוא ראה את דוידוביץ' וחרזי פורשים, ואת חמד ורפאלוב פורחים וממשיכים הלאה. דקל קינן הוא השחקן שתמיד היה שם. היה.
עכשיו הוא ממשיך הלאה לנסות את מזלו בארצות הברית, ומכבי חיפה משחררת אותו בלב שבור. לירוקים ייפער חור ענק מבחינה חברתית, מבחינת ניסיון ובעיקר מבחינת המנהיגות שלו. דקל התארח לאחרונה בפודקאסט "נובחים בירוק" וסיפר על הקריירה שלו ועל העשייה כדמות חברתית מחוץ לכותלי המגרש. בעיניי קינן הוא מודל מקצוענות ומוסר עבודה לכל ספורטאי, ונוסף על כך הוא דוגמה ומופת בתחום החברתי. קינן מתנדב בעמותת אתגרים, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בספורט. בנוסף הוא תורם להנצחתו של שון כרמלי, אשר נהרג בצוק איתן, והיה חייל בודד ואוהד הקבוצה.
הקפטן האחרון האמיתי של הקבוצה עוזב וזה הזמן להגיד תודה גדולה על הכל. כי הוא נתן הכל בשבילנו, ומגיע לו.
