- עיכוב קל בטורנו הקבוע, בעיקר בגלל שנמנע מאחד מאיתנו לצפות במשחק, מה שאילץ אותו להיכנס לדף הבית של המינהלת ביוטיוב ולצפות בו בשידור חוזר. באופן כללי, אם יש דבר שהמינהלת מצטיינת בו, ככל הנראה בהשראת ראשה הנוכחי מר באומן, הוא במיתוג, שיווק ויצירת חוויה סביב הכדורגל הישראלי, במיוחד לפני ואחרי משחק. למרות המחמאות, תחושתנו היא שכל הפעילות הזו נעשית רק בנוגע למשחקים המרכזיים, מה שמביא לכך שהמיתוג, השיווק ויצירת החוויה רלוונטיים בעיקר לקבוצות הגדולות, בעוד שהקטנות, המהוות גם הן חלק בלתי נפרד מהמנהלת, לא נהנות מהפעילות המבורכת הזו.
אבל לא רק אנחנו גילינו את עמוד המינהלת ביו-טיוב, אלא גם:
- ברק בכר, שפשוט צפה במשחק הקודם של הצהובים מול מכבי חיפה והבין שהוא יכול לעשות את אותו הדבר ויותר טוב, משתי סיבות: שחקנים טובים יותר וקבוצה מאומנת יותר. מה הוא עשה טוב יותר? קודם כל – מרכז ההגנה הטוב הרבה יותר שלו מנע מהצהובים, שהיעדרו של בן חיים והיעדרו של שחקן כנף ימין אמיתי (כמו שנתייחס בהמשך), לחגוג על מרכז ה-16 כמו שעשו בשבוע שעבר (והחמיצו). הדבר השני הוא היכולת המופלאה של בכר להפוך קבוצה אחת לשתיים – קבוצה שמתגוננת בצורה מעולה ומתואמת וקבוצה בטוחה שנחלצת מלחץ גבוה במסירות קצרות (שוב – מתואמות) וחכמות, שמאפשרות לה לבנות את ההתקפה מהמגן השמאלי עד החלוץ הימני במסירות על הקרקע של לא יותר מ-5 מטרים, שאף אחת מהן לא נותנת סיכוי לשחקן צהוב להשתלט על הכדור.
אתם יודעים מי לא ראה את המשחקים ביוטיוב של המינהלת?
- נכון, שוטה (או כפי שאנחנו מכנים אותו – זה שמתלבש הכי יפה בליגה). אולי דווקא הוא היה צריך לצפות בכל משחקי החוץ של באר שבע באירופה עד כה (מינוס סלטיק, שאלוהים יודע מה קרה שם), ולהבין שבמשחק שבו הוא לוחץ את באר שבע, הוא הופך אותה לפייבוריטית. גם המתנה שקיבל משמיים בשבוע שעבר, עם הסטירה שקיבל מיריבה שאינה מתמודדת ישירה על האליפות (לפחות בינתיים) ושמשחקת בצורה דומה (רק קצת פחות טוב), לא גרמה לו להתעורר והוא מסתמן כמאמן הכי פחות יצירתי בתקופת ג'ורדי, או לפחות לזה שלא מצליח (או סתם מתעקש) שלא להתאים את ההרכב שלו ליריבה. לוותר על טל בן חיים מול קבוצה שהחולשה המרכזית (ואולי היחידה) שלה היא במגנים? למה לא להפציץ את השער האדום בבעיטות מרחוק, מה שמסתמן כחולשה של גורש? והבעיה הגדולה ביותר – הצבתם של שני השחקנים שלא משנה כמה תסביר להם שהם מוצבים באגף, ימשכו לאמצע שוב ושוב ושוב, יוצרים פקק שמקשה על ריווח ועבודה נכונה מול התגוננות – סקריונה ומיכה. אגב, מיכה
- דווקא המשחק הזה, בו היה נקודת האור בצד הצהוב, הראה את הבעיה באופן ניהול הקריירה של הבחור הזה. מדובר בבחור מוכשר, מגוון ביכולותיו, שלמיטב זכרוננו, שמו לא נקשר לאירועים שליליים. בחמשת שנות ג'ורדי, הבחור מתחיל כל עונה כשחקן משנה במקרה הטוב, דיבורים על מאמן שלא בונה עליו, לא מאמין בו, וכמה דקות בודדות שהוא מצליח לגרד כשמישהו פצוע או שסתם מחליטים שהוא שווה הרכב (וזה לא קרה ברצפים ארוכים מספיק). לדעתנו, מדובר בבחור שיכול להשתלב ולשדרג את שתי הגדולות האחרות של הכדורגל הישראלי, ואולי אפילו לעשות קריירה לא רעה באיזו ליגת דרג ביניים באירופה (בלגיה? הולנד?). מה חסר לו? כנראה שקודם כל את האומץ לעזוב את הבית הנוח ודבר שני – עקומת למידה. כבר שנים שהבחור הזה נחשב כוכב עולה, אבל במה הוא בדיוק עולה? נראה שהמשחק שלו זהה למשחק שלו מלפני כמה שנים. אחלה טכניקה, במיוחד בהרמה, אבל חוסר יכולת (או אומץ) להתמודד עם מגנים, שגורם לו לחתוך לאמצע ולהרים באמנות למרכז, אבל אם ישאיר את זה כמהלך המרכזי שלו (ולא יתחיל להיכנס לרחבה ולהבקיע שערים), זה יילך ויהיה קל יותר לעצור אותו מלהגיע למשבצת הכמעט יחידה שהוא נע אליה. אגב נע
- אמרנו כבר שאיגבור הוא ככל הנראה הקשר עם התנועה הטובה ביותר בליגה הישראלית. מספר המצבים שהבחור הזה מגיע בכל משחק הוא פשוט לא ייאמן, ובהיעדר סטטיסטיקה, נגיד שהוא מגיע לפחות לאותו מספר מצבים שמגיעים שאר חלוצי הליגה, אם לא יותר. בתחילת העונה, כשהבקיע בלי הפסקה, תרם רבות לצהובים, אם כי אף פעם לא הצטיין במשימות ההגנתיות. עכשיו, כשגם את התנועה הזו הוא לא מצליח לתרגם לשערים, וכאשר הוא מפסיד ב-3 מ-3 תאקלים יחידים שהתמודד בהם (לפי סטטיסטיקה שפרסם אורי קופר), לא ברור מה התרומה שלו למכבי תל אביב, תרומה שהקבוצה משוועת לה במיוחד נוכח
- עייפות החומר של אלברמן. אין ספק, מדובר באחד הספורטאים הגדולים בליגה הזו, קשר אחורי שיש לו מניות גדולות בהחזרתה של מכבי תל אביב לגדולתה. יחד עם זאת, הבחור מזדקן, כמו גם בן חיים, טיבי, בניון שהגיע גם ככה בשלהי הקריירה, ולא ברור מה מתכוונת מכבי תל אביב לעשות כדי לכסות את הבור ההולך ונפער בנוגע לישראלים (כמו שכתבה גם אריאל אבני בטורה המדויק). כשמכבי חיפה והפועל באר שבע מתחילות לשלם סכומים דומים (גם אם לא לחוזה של זהבי, אז דווקא כן לחוזים של החבר'ה שצוינו פה), מכבי תל אביב תהיה חייבת להתעורר או שתפסיד את כל הישראלים הטובים או הרלוונטיים בליגה, ותהיה חייבת להגביר את מאמציה (העקרים עד כה) בחיפוש יהודים/חצי יהודים/אנשים שמכירים יהודים בעולם. ולא,
- שגיב יחזקאל הוא ממש לא מה שמכבי תל אביב צריכה, ולא בטוח שהקבוצה זה מה שהוא צריך. בכלל, אם המהלך הזה היה נשמע הזוי בהתחלה, זה רק הולך ומחמיר עם כל יום שהבחור נמק בשולי הספסל או היציע. מכבי תל אביב צריכה מישהו שיוביל אותה, היא צריכה טב"ח 2 שיודע גם להיות מבוגר אחראי (קוראים לזה זהבי, לא?), היא לא צריכה עכשיו פוטנציאל שעם כל הלחץ למלא את החלל שהותיר זהבי, יוכל להתקדם ולהיות בסטטוס של מיכה, במקרה הטוב. מן הצד השני, הפועל באר שבע משופעת בכישרונות, חלקם ילדים טובים (מליקסון) וחלקם קצת פחות (בוזגלו), והיא עדיין מצליחה לאזן בין כולם, ולהותיר את כולם מרוצים, מה שהופך את השתלבותו של לטבעית כל כך, כמו גם את יציאתו במחצית לשקטה כל כך. אגב שקט
- למרות טענות המקורבים וענייני טב"ח 2, נראה כי מכבי תל אביב מצליחה להכיל את הקטסטרופה של שני הפסדים רצופים לשתי היריבות הגדולות שלה, בכך גדולתה ובעיקר גדולתו של ג'ורדי בשנים הללו. זו בדיוק הסיבה שאף אחד לא מדבר על הכישלון הגדול, על הפסד במלחמה, אלא רק על הפסדים בשני קרבות חשובים, אך בהחלט לא תבוסה. את השקט הזה מכבי תל אביב צריכה לשמר עד מועד ההעברות, ותוך כדי לחשוב טוב טוב איך היא מתחזקת, והיא חייבת להתחזק, במספר עמדות:
- החיזוק הברור מאליו צריך להגיע בעמדת הבלמים, המגן השמאלי, קשר 50-50 (אולי אם סוף סוף יעבירו לשם את סקריונה יוכלו להרוויח אותו מחדש), ולדעתנו – בעיקר בשחקן כנף ימני. בלי מקביל לטל בן חיים בצד ימין, המשחק של מכבי תל אביב נכה, זה ברור לכולם שהיא תעביר את הכדור לאגף שמאל (השמועות מספרות שעינו הימנית של מדוניאנין הפכה עצלה), ומירב המשאבים עוברים לשם, כאילו שהיריבות אומרות לה – "נראה אם יש לך אומץ". ומתי שיש לה אומץ, ודסה עולה, הוא מראה שאולי הוא טוב בהגנה ובהתקפה, אך לא טוב בהגנה מיד אחרי התקפה, כפי שניתן היה לראות בכל שערי השדה שספגה מכבי תל אביב בשני המשחקים הללו. כלומר, כל השערים שאינם השער של אחד,
- מאור בוזגלו, שבכל פיק שלו בחודשים האחרונים, מוכיח שבקריירה מלאת טעויות, לעזוב את באר שבע יכולה להיות הטעות הגדולה ביותר. לא רואים מועדון עם כאלה עוצמות, כזו תמיכה וכזה קשר בין הקהל לשחקן הזה, כל אלה מניעים אותו וגורמים לו להוציא מעצמו כל כך הרבה יותר ממה שהוציא לפני כן בקריירה המפותלת שלו. אם בוזגלו רוצה להיות סמל (ונראה לנו שהוא רוצה), אם הוא רוצה סוף סוף להיות מזוהה עם הצלחה לאורך זמן ולהתנתק מהמוניטין של אבא (ואנחנו מקווים בשבילו שהוא רוצה), שיעשה לעצמו טובה ויישאר בהפועל באר שבע, ולא רק בגלל הרמה המקצועית, אלא בעיקר בגלל
- הפרויקט החברתי הנהדר הזה שנקרא הפועל באר שבע. אתם רואים את הקהל הזה? אתם רואים את המחוות האלה לאוהדי הקבוצה ובאופן ספציפי למר בנצי בלומנפלד ז"ל? אנחנו לא מכירים את אותו אוהד ותיק, לא חולקים איתו את אותה אהבה, אבל הסיפור הזה, הפצת החולצה הזו, עשו לנו שליכטה בלב. ככה בונים מועדון עם מסורת, מועדון שמחובר לקהילה, מועדון ששואב עוצמות מהמשאב הכי טבעי והכי זמין שלו – הקהל. רואים דברים כאלה ומבינים שהפועל באר שבע כאן כדי להישאר.
לטורים נוספים בפינה "11 נקודות לסיכום משחק המחזור"
Credit to "Hapoel Beer Sheva FC" Facebook page
