המסע של ה’אזורי’ ממשיך

// מאת גל שמואל

מה קורה? אני גל, אני מקווה שקראתם את הטור הראשון של חברי הקדמון, יוחאי שטנצלר, “המסע של ה’אזורי’ יוצא לדרך. בקצרה, יוחאי מספר קצת עליי, על התשוקה הגדולה שלי לשחק כדורגל ועל ההכנות לקראת הטורניר השנתי של מדינת הכדורגל, טורניר החובבים הגדול במדינה שהוקם בשנת 2011 ע”ש אבי כהן, ז”ל. כאן אני נכנס לתמונה כדי לספר לכם על המשך המסע שלנו:

יומן מסע. 23.10. אזורי שביעיות, שלב ראשון.

19:00-  מעוז אלבז (בלם, 31, אקס מכבי חיפה אולמות, מכונה אצל האוהדים ”הסמל“) מתקשר אלי לתאם את ההגעה, ואני עונה לו שיגיע איתי ושבדרך צריך לאסוף גם את מור לוי. (קשר, 22, המריו בלוטלי של הקבוצה – שילוב של כשרון ואופי בעייתי. עבר בקריירה יותר קבוצות מבן שהר. כל קדם טורניר אני מקדיש לשיחות הכנה מנטלית איתו, זה לא תמיד עובד).

20:00-  אנו מגיעים למגרש, וכבר רואים שם את שלומי סוויד (חצי-חלוץ, 21, שחקן מכבי קרית אתא והגריזמן של האזורי – זריז מהיר וטכני). לאט לאט שאר הכוכבים שלי מגיעים, ואנו מתחילים חימום.

20:18- האפסנאי מוסר לנו את המדים החדשים. אני רואה חושך. המדים בצבע כתום, אחרי שהסברתי לו ש-Azzurri זה כחולים באיטלקית. סימן מבשר רעות?

“אזורי” בכתום. נו טוב.

20:20 – אני מקריא את ההרכב. בחרתי לעלות במערך 3-2-1 קלאסי עם חלוץ מזויף, כאשר ששאר העמדות מאוישות כך:

דניאל נג‘אטי (29, שוער מכללת רופין). החתמה חדשה בעקבות ההמלצות החמות של מחלקת הסקאוטינג.

מגן שמאלי: ירין גדעון (25, איתרתי אותו עוד כאשר היה ילד בשכונות של חיפה. כיום שחקן נבחרת ישראל סטודנטים באולמות). תזזיתי, בוגר. פיקנטריה: יום לפני הטורניר פרץ בינינו עימות חריף לאחר שירין לא אהב את הביקורת שהעברתי על הסגירה האלכסונית שלו באימון. לאחר סולחה שחררתי הודעה לעיתונות: ”אני אוהב את ירין כמו אחי הקטן. אף עיתונאי לא ייכנס בינינו.“

מגן ימני: גיא הורינגר (29, גדל במחלקת הנוער של הפועל חיפה). בעל שמאל אימתנית.  פיקנטריה: גיא חוזר העונה לסגל לאחר שבעונה שעברה פרץ עימות חריף בינינו באימון. לאחר סולחה שחררתי הודעה לעיתונות ”אני אוהב את גיא כמו אחי הקטן. אף עיתונאי לא ייכנס בינינו.“

קשר אחורי: חיים ענבה (29, גדל במחלקת הנוער של הפועל חיפה). חיים הוא בעל הנגיעה הכי רכה בכדור בקבוצה, ויש לו יכולת לחתוך את ההגנות עם מסירות אומן. החיסרון: פציע יותר מגארת‘ בייל.

ספסל:  אוריאל מאיר (32, ינשופי ת“א אולמות). כולבויניק, אנדרייטד, שחקן של מאמן. סטאס פרידמן  (27, קשר-חלוץ, בוגר המחלקות הצעירות של מכבי חיפה). הטייפקאסט של השחקן המוכשר שקונים בשבילו כרטיס, אבל עצל. אחד מהאתגרים שלי הוא לגרום לו לממש את הפוטנציאל, וגם לעשות הגנה.

רועי צור (28, בלם-קשר אחורי, בוגר המחלקות של מ.ס. אשדוד, מהמחזור של ניר ביטון). מאסיבי. בעל בעיטה אדירה. אחת מההפתעות של העונה שעברה, אך העונה לא ביצע הכנה ראויה. וכמובן, עבדכם הנאמן, גל שמואל. (עוד שבוע 37, פליימייקר שהוסב יותר אחורה עם הגיל, בוגר השכונות של אשדוד, אלוף הליגה באולמות של אוניברסיטת בן גוריון עם 2 קבוצות שונות מאותה מחלקה, א-לה רונאלדו השמן שהיה במילאן-אינטר, וריאל-בארסה).

המשחקים משוחקים בשיטת בית של 4 קבוצות, כולם משחקים נגד כולם. שתי הראשונות עולות לשלב הבא, כל משחק 20 דקות.

אנו מוגרלים לבית ב‘ יחד עם “הצפרדעים” — טבריינים שבעברם נקראו העגלות, איתם יש לנו היסטוריה ארוכה, “המפוספסים” — הקבוצה שנגדה הבקיע הכוכב הפצוע גברי גרינגר (האנגולו קאנטה שלנו) בזמן פציעות את השער שהעלה אותנו לחצי גמר הצפון בעונה שעברה, ו”החברים של שלום” —העולה החדשה.

20:30-  שריקת הפתיחה של המשחק הראשון נגד  המפוספסים. דקה 6: שלומי מעביר משמאל לימין ומשחרר בעיה מחוץ לרחבה. 1:0. דקה 10: סטאס, הסופר-סאב שלי, מקבל בישול יפה משלומי וסוגר עם 2:0. הרבה ביטחון להמשך.

“מה אתה עושה?! טוב!”

21:00-  משחק שני, נגד הצפרדעים. למעשה המשחק בין 2 הקבוצות הטובות בבית עם היסטוריה של ריבים, צעקות ודרמות. המשחק לא נפתח טוב, כמה כדורים שורקים ליד הקורות של דניאל, שלמזלנו בכמה הצלות גדולות מציל את אלו שכן הלכו למסגרת.

דקה 6: מסירת רוחב נשלחת להורינגר באגף שמאל שבקושי מגיע לכדור, אך מצליח להגביה למור באגף ימין, שזורק את השחקן שלו בנגיעה ומשחרר מסירה על מגש של כסף לשלומי. שלומי בוחר להטעות את הבלם עם בעיטה מזויפת ובנגיעה השנייה שולח את זה לרשת. אני משחרר את הסמל המסחרי שלי: צעקת ה“יששש“. לא עוברת התקפה אחת, ורגע של חולמנות של השוער מאפשר למתן מהצפרדעים להשוות. מהרגע הזה הצפרדעים משתלטים על המגרש, ומעוז צועק לי שאני צריך למצוא פתרונות. אני זורק פנימה את רועי כבלם שני במקום חלוץ בשביל להוסיף מסה (המלעיזים יגידו, חילוף פחדני). לצערי, איבוד כדור שלו במרכז המגרש עולה לנו בשער חובה בדקה ה-19 (דקה לסיום). אני מוציא את רועי ומכניס את חיים. מיד לאחר מכן דאבל יפהפה בין חיים לסטאס מסתיים בבעיטה נקייה ושיוויון 2:2 עם השעון. איך אומרים? חילוף גדול של המאמן. (המלעיזים יגידו, החילוף היה צריך לקרות עוד קודם). שריקת סיום, אני מרוצה.

למשחק האחרון נגד החברים של שלום אנחנו עולים בידיעה שרק סנסציה תדיח אותנו. אני בוחר לבצע כמה שינויים על מנת לחלק את העומס, ומחליט להעלות את עצמי בחוד. אנחנו מתפוצצים עם ניצחון 5:1 כולל שער אדיר של הורינגר שבסטנגה שווה 7. אילולא הייתי מתחכם מול השער , זה היה נגמר 8:1— גל השחקן היה חוטף על זה בראש מגל המאמן.

הישגים: 1. העפלה. 2. חיים לא נפצע. 3. מור לא עשה בעיות. 4. לא רבתי עם אף שחקן. חלק א‘ של המשימה הושלם. ה-Azzurri בגמר הצפון.

 
   

תגובה אחת

  1. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יששש
    יאללה אזורי מלחמה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח