המסע של ה’אזורי’ יוצא לדרך

במהלך החג האחרון עשינו שני חברי ילדות ואני את המפגש המסורתי בחגים – יושבים במרפסת ואוכלים את הראש. דיונים רגילים על חיי המשפחה, עבודה, מחירי הנדל”ן, מטבעות וירטואליים ואיזה כיף היה פעם כשהיינו צעירים. אבל עם כל הכבוד לכל הנושאים המרתקים הללו, את גל חברי הטוב מעניין רק דבר אחד כרגע – ההכנות לטורניר השנתי של מדינת הכדורגל.

כמה מילים על האליפות ומדינת הכדורגל. זהו ארגון כדורגל החובבים הגדול בישראל, מאגד למעלה מ-20,000 שחקני כדורגל. בשנת 2011 הוקם טורניר החובבים הגדול במדינה ע”ש אבי כהן, ז”ל, השנה תהיה השנה השביעית לטורניר. פרטים מלאים כאן:

https://football-state.com/NewsPage?newsid=964&fbclid=IwAR3xSgjZNt8NqRBBB9ZtNrzLppJKmvfCqhGaS6iIHIpFeQoMftOsNYeA3U4

ועכשיו קצת על גל. שמישהו יאהב אותי כמו שגל אוהב כדורגל. אני לא חושב שיש הרבה אנשים בעולם הזה שאוהבים משהו, כמו שגל אוהב לשחק כדורגל. הוא תמיד חי ונשם כדורגל. כששיחקנו בתיכון כדורעף, אם לא יכל להגיע לכדור, השתמש כמובן ברגל או בראש. למעשה הוא המציא את פוצ’יוולי. גם בכדורסל פעם ניסה לעבור שחקן בנגיחה, ואם חלילה היה תורו לעמוד בשער, מהר מאוד הכדור היה מוצא את הדרך פנימה וגל חזר לשחק.

אינסוף סיפורים על המשחקים ברובע ג’ באשדוד ועל ה’אגדות המקומיות’ איתם שיחק, על ההבנה העיוורת עם צחי ביטון, על שחקני נוער של מ.ס. אשדוד שבאים לשחק אתם ועל שמות שנראה כאילו שהומצאו במערבל השמות של המנג’ר. אחד האירועים הזכורים היה כששאל אותי אם ראיתי את הרביעייה של הנרי. אמרתי “ברור שראיתי את הגולים של תיירי הנרי מול לידס”. “לא!”, אמר גל, “אני מדבר על הרביעייה של הנרי אטיאס בליגת האולמות, נו זה שסיפרתי לך עליו שאני משחק איתו”. באורך פלא שני האירועים הנדירים הללו התרחשו באותו סופשבוע.

גל זורק שחקן מהאימון בגלל חוסר מחויבות. קרדיט ל”גל שמואל”

ושלא תחשבו שעולמו צר, מדובר בבחור מחונן, חבר סגל אקדמי בטכניון, דוקטור להנדסת מכונות שמעביר הרצאות ברחבי הארץ. אבל גל לא רק אוהב לשחק, הוא לוקח על עצמו את כל התפקידים – הוא המאמן, המנהל, המנג’ר, הפסיכולוג ורס”ר המשמעת. כיום, בגלל גילו המתקדם, הוא יותר משמש כמאמן-שחקן. נותן הוראות מהספסל ועולה לכמה דקות כדי לתת אוויר לשחקנים. בשיחת הערב סיפר לנו כיצד הוא בוחר את סגל השחקנים, באיזה מערך הוא משחק, איך הוא מארגן סתם משחקים בערב באמצע השבוע ובעצם “בוחן” שחקנים לקבוצה – בודק יכולת, כושר וגם מחויבות.

כבר באוניברסיטת ב”ש בטורניר המקומי בין המחלקות שמעתי את הסיפורים ההירואיים על הזכייה בגביע. על התדריכים והדוח לפני משחק שהיה שולח לשחקנים שלו, עם טיפים וסקאוטינג על היריבה, על ההוא שהיה מלך השערים של הליגה האתיופית, וההוא שמאז החתונה כבר לא פוגע. הגביעים כמובן נמצאים במשרד שלו מוצגים, והילדים שלי, כשהיו קצת יותר קטנים, היו משוכנעים שהוא שחקן כדורגל מקצועי ועד היום הוא אחת הדמויות הנערצות עליהם בספורט וכשהוא מגיע אלינו רוב הזמן הוא מאמן אותם.

בקיצור, גל יכל בקלות לככב בסדרה ליגה ג’, ובמהלך החודש הקרוב נביא כאן את הסיפור של הקבוצה שלו, ה’AZZURI’, על שם האהבה הגדולה שלו לכדורגל האיטלקי. בטח נדבר כאן על בחירת הסגל, על הטורנירים הקודמים, על המערך הצפוי ומי ישחק את ה-9 המזויף? וכמובן, ובשאיפה על ההתקדמות של הקבוצה במעלה הטורניר. מומלץ לעקוב.

סגל ה-“AZZURI” אשתקד. קרדיט גל שמואל.
 
   

3 תגובות

  1. Avatar

    הילד ענק!!!!!!! 🤣

  2. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מכיר את הסחורה, הבן אדם מכור למשחק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח