המסע (לאליפות) של ליברפול (9)

חייב להתוודות כבר בהתחלה שהיתה לי טיפה התלבטות מה לראות – קלאסיקו במדריד או קלאסה במנצ’סטר, בטח אחרי שהמשחק במדריד התחיל רבע שעה קודם ואפילו היה גול לפני שהמשחק של ליברפול נגד מנצ’סטר סיטי התחיל.
את הרהורי הכפירה טיאטתי מהר מאוד הצידה והתיישבתי למשחק החשוב באמת. אז מה עם הקלאסיקו מעניין מיליונים בכל העולם? אז מה אם שם משחקים סוארז, ניימאר, רונאלדו וכאן לוקאס ולוברן? מה שחשוב באמת זה שאנחנו נראה לסטרלינג מה זה! אם יש משהו ששנוא על אוהד זה לראות שחקן בית, שצמח והתפתח בקבוצה, נוטש לקבוצה “גדולה” ועשירה יותר וסטרלינג הוא מהסוג הזה.

שתי הקבוצות עולות למשחק בהרכבים חסרים. זה מדהים שגם בקבוצות מפוצצות בכסף כמו סיטי או ריאל מדריד מתייחסים כל כך לשחקנים שחסרים, למרות שלקבוצות הללו יש לפחות שני סטארים בכל עמדה.
ליברפול מתחילה בדיוק בשיטה שקלופ מאמין בה – לחץ גבוה בחלק המגרש של סיטי ע”י מספר רב של שחקנים. בנוסף, ההגנה של סיטי בהרכב חסר וביחד זה נותן הרבה איבודי כדור שלא מנוצלים.
אבל אז מגיע שער קלאסי של “מה אתה עושה??? גול” בזכות מסירת רוחב של פירמינו ושער עצמי של מישהו ממנצ’סטר עם שם בעייתי (לא נראה לי שהקטארים ישאירו אותו בחיים, סליחה בקבוצה, אחרי הפאשלה הזו). דרך אגב, קוראים לו מאנגלה.

מרכז השדה וההגנה ממשיכים בעבודה מעולה, סיטי בכלל לא במשחק, ופירמינו מסובב נפלא ושם את קוטיניו לבד מול השוער הארט, 0-2. בינגו.
סיטי קצת מתעוררים ומנסים לתקוף, אבל אז מתפרצת מהסרטים (ראשונים לרחבה מגיעים צ’אן הקשר ומורנו המגן!!), מסתיימת בעקב של צ’אן לקוטיניו, שמחזיר טובה לפירמינו ושם אותו מול השער לבד לבד. הברזילאי מגלגל לאט לאט לרשת. 0-3. בינגו. מאז שנת סוארז לא ראינו כזה כדורגל יצירתי ושמח. מסירה בעקב, מי היה מאמין? (דרך אגב, אחר כך היתה עוד אחת). תוך דקה פירמינו מחטיא עוד שני שערים בטוחים ומצד שני סקרטל מאבד כדור שטותי (שוב) ואגוארו משחיל בעיטה מסובבת לפינה, 1-3. ביצוע מושלם, חייבים להודות.

ומה עם סטרלינג אתם שואלים? היינו מתעסקים איתו אם היתה תוצאה אחרת, עכשיו זה פשוט לא מעניין. האמת שהזקן שלו מזכיר לי את הסידרה “קו אונידין” והתרומה שלו למשחק מזכירה את השיר “אני אפס”. אחחח, אין כמו השמחה לאיד.

ליברפול מנצ'סטר סיטי 4-1
Credit to Liverpool FC Facebook page

סיטי פותחים טוב יותר את המחצית השניה ותסריטי האימה מתחילים להתגבש, בטח אחרי שפירמינו מחטיא עוד שער בטוח מול הארט (רק שלא נצטער על ההחמצות הללו…).
בינתיים סוארז כובש את הרביעי לברצלונה ומשווה את התוצאה בין שני המשחקים ל 4-4.

עוד התקפה מתפרצת שלנו נגמרת בהדיפה לקרן של הארט באחד על אחד מול בנטקה, וכל האוהדים ביחד:
שלא נצטער…
שלא נצטער…
שלא נצטער…
לא מצטערים, כי את הקרן הופך סקרטל לפצצה לתוך השער אחרי קטנה בראש של בנטקה, 1-4. זהו זה ולא אחרת.

אז נכון שסיטי היו חלשים להחריד, אבל כבר מזמן לא ראינו מליברפול כזה כדורגל כיפי ומהנה. אפשר להחזיר את המילה אליפות לכותרת של הפוסטים!! (או.קיי. נשאיר בינתיים בסוגריים שלא נביא את הנאחס).

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!