זמן לשנות – על האתגר של עומרי אלטמן בפנאתינייקוס

בן סהר, גיא אסולין, עומרי אלטמן. המשותף לכל שלושת השחקנים הנ"ל היא העובדה שהם שיחקו בקבוצות נוער של קבוצה אירופאית אחרי שנרכשו או הושאלו מקבוצתיהם בישראל ולמרות העובדה שציפו להם השתלבות חלומית גם בקבוצה הבוגרת של המועדונים, הדבר בסופו של דבר נשאר רק כחלום. בן סהר נקנה ע"י צ'לסי מהפועל ת"א ואף זכה לשחק בקבוצה הבוגרת מספר פעמים מועט תחת מוריניו, גיא אסולין בלט ב"לה מאסיה" של ברצלונה וסומן כבר שם ע"י פפ גוארדיולה, אבל מאז הקריירה שלו רק הולכת ודועכת ועומרי אלטמן הושאל ע"י פולהאם ממכבי ת"א כבר בגיל 17.

אלטמן בעונתו הראשונה בקבוצת הנוער של פולהאם זכה באליפות עם כמות נהדרת של 16 שערים, האליפות הראשונה אי פעם של קבוצת הנוער של פולהאם. שנה לאחר מכן כבר הוקפץ לקבוצת המילואים ובתום עונתו השנייה החליטה פולהאם לרכוש אותו ממכבי תמורת 240 אלף יורו. באופן שדומה לכל השחקנים הישראלים שנגעו בחלום כבר בגיל מוקדם, הדלתות של אלטמן הסתובבו מהר מהצפוי והוא מצא את עצמו חוזר למכבי ת"א. במכבי היה שותף לקמפיין הנהדר בליגה האירופית כאשר שיחק ב-6 מתוך 8 המשחקים שלהם במפעל, אבל בליגה כמעט ולא קיבל הזדמנויות מפאולו סוזה. אחרי שלא השתלב במכבי, הושאל להפועל פ"ת וירד עימה ליגה ובשנה לאחר מכן חתם לחמש עונות בהפועל ת"א. אחרי שנתיים ואחרי שהיה שותף לירידת ליגה נוספת וקשה הרבה יותר עם מועדון פאר, מוצא את עצמו אלטמן יוצא שוב לאירופה, הפעם לפנאתינייקוס היוונית.

סוזה. לא היה עקבי עם אלטמן Credit to "Maccabi Tel Aviv FC" Facebook page

האמת שהמצב של הירוקים מאתונה מזכיר מאוד את המצב של הקבוצה שממנה יוצא עכשיו אלטמן. כמו הפועל, פנאתינייקוס נחשבת ביוון כמועדון ענק, אבל כזה שמתבסס כרגע בעיקר על העבר שלו. מאז האליפות של יצחק שום בשנת 2003/2004 זכתה פנא רק באליפות אחת ב-13 שנים כאשר היא רואה את היריבה המושבעת אולימפיאקוס משתלטת על הכדורגל היווני עם 7 אליפויות רצופות. גם הגעה של שחקנים מהליגות הבכירות באירופה כמו ג'יבריל סיסה, מייקל אסיין, מרקוס ברג, מלאדן פטריץ' ודניאל פראניץ' לא הצליחו לגרום לקבוצה להתחרות באופן שווה על האליפות מול האדומים מפיראוס. יכול להיות שדווקא חוסר ההצלחה של פנא בשנים האחרונות היא בדיוק ההזדמנות של אלטמן לקחת את ההזדמנות שניתנה לו ולפרוץ באמת קדימה. הוא עומד לשחק בשביל אחד הקהלים המדהימים ביותר שיש בעולם. שער 13 של אצטדיון אפוסטולוס ניקולאידיס זה משהו שלא רואים כל יום וניתנת לו כרגע הזכות לחוות את העוצמה הזאת מקרוב. אבל בשביל שהקהל הירוק יתאהב בו, אלטמן צריך להשתחרר מכמה דפוסי התנהגות בעייתיים על המגרש ולחזק את האספקטים הטובים שיש לו.

אלטמן, כמי שרואה אותו כבר שנתיים שבת אחרי שבת, הוא שחקן באמת נפלא. יש לו כישרון, יש לו יכולת פיזית נפלאה, דבר שעוזר לו לשמור על הכדור וגם נתן לו את האופציה לשחק לא פעם בשנתיים האחרונות בהפועל כחלוץ ששיחק עם הגב לשער ולא רק בתפקיד העיקרי שלו כשחקן כנף. יש לו דריבל נפלא, יש לו כח מתפרץ והוא לא פוחד לקבל את הכדור כשהקבוצה נתקעת בצד ההתקפי. בנוסף, הראה השנה אלטמן גם יכולת מנהיגות כשלקח אחריות גם מאחורי הקלעים, בחדר הלבשה ועמד לראיונות אחרי המון משחקים לא טובים של הפועל כאשר שחקנים וותיקים ממנו ברחו מהמצלמות, דבר שגם יכול להעיד על האופי שלו.

מצד שני, שפת הגוף שלו משדרת הרבה פעמים מניירות של כוכב, מניירות שלקהל קשה מאוד להתחבר אליהם. תנועות ידיים ופרצופים שהוא עושה אחרי שהדברים לא קורים כמו שהוא רוצה על המגרש, גורמים לתחושות כלפיו להיות לא חיוביות, בלשון המעטה. הרצון והדומיננטיות שאלטמן גילה בזמן משחקים והעובדה שהוא לא נעלם לדקות ארוכות במהלך משחק מדגישה את החיסרון אולי הכי בולט שלו. אלטמן אוהב את הכדור, אוהב מאוד את הכדור. בתום הליגה הסדירה, לפני תחילת הפלייאוף התחתון, אלטמן עמד בראש הרשימה של ניסיונות הכדרור מבין כל שחקני הליגה. אחוז ההצלחה שלו באותם כדרורים, היה גם הנמוך ביותר מבין כל השחקנים ברשימה. איבודי הכדור של אלטמן לא הובילו אמנם ישירות לשערים בצד השני, אבל לא פעם הם גרמו לקבוצה לעמוד במבוכה מול מיעוט הגנתי בהתקפות מתפרצות של הקבוצות היריבות. אלטמן חייב להבין שיחד עם הרצון לקחת אחריות על המשחק ההתקפי של הקבוצה שלו, צריכה לבוא תמיד גם אחריות מהצד השני של המגרש. אמנם בישראל היכולת של השחקנים לא גורמת לעונש מיידי בכל פעם שמאבדים כדור בצורה מביכה, אבל ביוון, שבה איכות השחקנים גבוהה יותר, יכול להיות שהדברים ייראו אחרת.

עמרי אלטמן הפועל תל אביב
קרדיט לדף הפייסבוק "Hapoel Tel Aviv FC – מועדון הכדורגל הפועל תל אביב"

בנוסף, יש סיכוי גבוה שבמיוחד בתחילת העונה אלטמן לא יזכה לקבל הרבה דקות ובדקות שיקבל הוא יצטרך להוכיח שמקומו בהרכב ולנצל מצבים כאשר יגיע אליהם. בהפועל של השנתיים האחרונות התחרות שלו על חולצת ההרכב כמעט ולא הייתה קיימת. בפנאתינייקוס, נכון לעכשיו, התחרות שלו הרבה יותר גדולה. בין היתר, בתפקיד שלו יש לירוקים את לוקאס וייפאנייז הארגנטינאי, אוליבר בומאל הקמרוני ומובארק ווקאסו שחוזר מהשאלה בגראנדה. אלטמן צריך להבין שהוא חייב להפוך לשחקן יותר תכליתי. המספרים שלו בבוגרים בהתאם ליכולת שלו לא מספיק טובים. 12 שערים בלבד ב-4 השנים האחרונות, שחלקם אף הגיעו מהנקודה הלבנה, שמים את אלטמן במשבצת הלא מחמיאה של השחקנים שלא יודעים להביא לידי ביטוי את היכולת שלהם בצורה המקסימלית. אם אלטמן לא רוצה לחזור בעוד שנה לישראל, כמו הרבה ליגיונרים בשנים האחרונות, ולהסתפק בצמרת הכדורגל הישראלי, הוא חייב לשנות פאזה בחשיבה.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח