אתמול בבוקר, באופן לא מפתיע, הודיע אנדראה פירלו, אגדת הכדורגל על פרישה ממשחק פעיל, בתום הפלייאוף בארצות הברית שיערך בדצמבר. למרות שרגשותיי מעורבים כלפיו, כאוהד מילאן זהו זמן להיזכר בקריירה המופלאה של האיש ששלט בקישור של ברשיה, יחד עם טל בנין והאיש שסירב בנימוס לפפ גווארדיולה, אלוף העולם, אנדראה פירלו.
אנדראה פירלו, נולד בברשיה בשנת 1979. כבר שהיה ילד, בקבוצת הילדים של ברשיה, הרשים מאד את מאמניו, שידעו שמדובר במישהו, שיום אחד יהיה מהשחקנים הטובים בעולם. כבר מגיל 14 הוא זומן לנבחרות הצעירות של איטליה, כאשר הוא צובר לעצמו מוניטין של אחד מהכשרונות המבטיחים של הכדורגל האיטלקי.
את הקריירה הבוגרת, התחיל פירלו בברשיה, בשנת 1995, אך את הפריצה האמיתית בקבוצה, עשה פירלו בעונת 96-97, כאשר היה חלק מרכזי מזכייתה של ברשיה באליפות הסרייה בי ובהעפלתה לסרייה א. בעונת החזרה של ברשיה לליגה הראשונה, יחד עם טל בנין (ששיחק בברשיה עד שנת 2000) ואמיליאנו בונאצולי, לא הצליחה ברשיה להישאר בליגה, לאחר עונה מצוינת של פירלו ומאבק הישרדות עד המחזור האחרון.
בעקבות העונה המצוינת של פירלו, הוא נרכש ע"י אינטר, שם התקשה להתבלט ולקבל דקות משחק. ולאחר שנתיים קשות שכללו השאלה לרג'ינה ולברשיה, נמכר פירלו מאינטר, בקיץ 2001. ליריבה העירונית, למילאן. ועל זה נאמר- "כל השאר היסטוריה".
לאחר עונה ראשונה לא מוצלחת ברוסונרי, אנצ'לוטי שינה את מיקומו של פירלו על המגרש ושיבץ אותו מעל ההגנה. בתפקיד החדש פירלו פרח באופן מיידי ועונה מעולה שלו ושל יתר כוכבי מילאן הגדולים של אותה תקופה (שבצ'נקו, אינזאגי, קאקה בהמשך, מאלדיני ועוד…) הובילה לזכייה של מילאן בליגת באלופות ובגביע האיטלקי. בעונה לאחר הזכייה, פירלו כבר היה חלק בלתי נפרד מההרכב של מילאן ומהמצטיינים של הקבוצה באותה עונה, אותה מילאן סיימה כאלופה. בעיטות חופשיות פנומנליות, גולים ממרחקים לא הגיוניים, הרמות מדויקות מכל חלקי המגרש ויכולת כמעט אלוהית למצוא את הראש של אינזאגי בכל כדור גובה לרחבה. כל אלו, הפכו את פירלו לאחד מהשחקנים הטובים של המועדון ובעולם ולשחקן היחידי לטענת מאמנו, קרלו אנצ'לוטי, שאין לו תחליף.
בנבחרת הלאומית, כמו במילאן, היה פירלו לבורג מרכזי מאד. למרות טורניר לא מוצלח ביורו 2004 ופרשת שחיתות שטילטלה את הכדורגל האיטלקי כולו בקיץ 2006, הצליחה הנבחרת האיטלקית לזכות במונדיאל כשהיא מציגה יכולת מושלמת לאורך כל הטורניר. המצטיין של אותו מונדיאל היה כמובן פאביו קנאברו, אך רבים טוענים שהפרס הגיע לפירלו שפשוט השאיר את כל העולם פעור פה כשהוא מציג יכולת פנומנלית בכל משחק ואף בישל באומנות את השער בדקה ה119 לפאביו גרוסו בחצי הגמר נגד גרמניה.
באותו קיץ כמעט ולא הייתה קבוצה שלא ניסתה לרכוש את פירלו, שמצידו, רצה להישאר במילאן ובמיוחד באיטליה. כסף לא היה השיקול המרכזי בקריירה של פירלו. גם בספר הביוגרפיה שלו, I think therefore I play מספר פירלו, שמעולם לא הרגיש שחסר לו כסף ושהוא פשוט רצה להישאר במילאן, שמצידה פירלו בכלל לא היה למכירה. בשנים הבאות במילאן המשיך פירלו להיות אחד מהקשרים הטובים בעולם כשהוא זוכה עם המועדון בליגת האלופות בשנת 2007, בסופר קאפ האירופי של אותה שנה ובהמשך גם באליפות איטליה בשנת 2011.
פירלו, שכבר לא נעשה צעיר יותר, הרגיש שהוא צריך אתגר חדש. בעונת האליפות של מילאן התקשה פירלו להציג את אותן היכולות המפורסמות שלו ואף נדחק לספסל בהמשך העונה לטובת מארק ואן בומל. בתום אותה עונה, באחת מההעברות המפתיעות ביותר של אותו קיץ, עזב פירלו את מילאן. ליובנטוס. בחינם. כן כן, בחינם. מילאן (שהידרדרה בהמשך לתהומות עמוקים) לא ראתה בפירלו שחקן שיכול להמשיך להיות רלוונטי ושיחררה אותו בקלות ליובנטוס. בספרו מספר פירלו, שמילאן כלל לא התלבטתה בשיחרורו ואדריאנו גליאני הביא לו עט כמתנת עזיבה. עט פשוט, עם הלוגו של מילאן. את הספר שלו אף מסיים פירלו בשורה- "ובכן, לפחות יש לי עט".
המעבר ליובנטוס היה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לפירלו. הרעב שלו חזר, סגנון המשחק המיוחד שלו חזר אליו, סימני הזקנה, יחד עם המבקרים שלו, נעלמו וביחד עם הבעיטות החופשיות שלו, שלא הפסיקו למצוא את החיבורים וביחד עם הקבוצה החדשה שבנה אנטוניו קונטה, שהייתה פשוט קבוצה מושלמת, הצליח פירלו לחזור לקדמת הבמה ולהיות לאחד מהשחקנים הטובים בעולם והטובים אי פעם, כאשר הציג ארבע עונות נפלאות עם יובנטוס, בהן זכה בארבע אליפויות, גביע אחד והופעה אחת בגמר ליגת האלופות, בו זכתה ברצלונה, לאחר ניצחון 3-1 על הזברות.
בשנתיים האחרונות, מבלה לו אנדראה פירלו בניו יורק בליגה האמריקאית. כמובן שהוא כבר לא מהטובים ביותר, אבל גם עכשיו, כשהעיניים עסוקות באמבפה, באיסקו, בניימאר וכמובן, במסי וברונאלדו, ברגע שיוצא לראות במקרה שער של פירלו, לא משנה אם מהתקופה האחרונה, או שער מהעבר, לא משנה אם זו בעיטה חופשית מ-18 מטר או כדור מדויק לחיבור מ-35 מטר, לא משנה אם אתה ילד עם חולצה של מסי, או לקוח עצבני בדואר, לא משנה אם את\ה אוהד\ת מילאן, אינטר, יובנטוס, או הפועל תל אביב. אי אפשר שלא לעצור, לחייך ולהגיד אח! איזה שחקן פירלו!
וכמובן, שמעבר לאותן זכיות, תארים, פרסים ושנים גדולות, אין ספק שאחד מרגעי השיא עבור פירלו, הוא הרגע בו הוא פגש את אחד מהכותבים הגדולים בתולדות הזווית, האיש שקסמיו במטבח זהים לקסמיו של פירלו על המגרש, אחד מאוהדי יובנטוס הנחמדים בתבל, איתי ארליך.
תגובה אחת
אזכור מופיע גם ב פרישתו של אלוהים - הזווית