הכל בראש – הכל על זידאן – חלק ב'

נגיחה אחת הייתה יכולה להפוך את זידאן אולי לגדול בהיסטוריה של הכדורגל. במקומה, נגיחה אחרת הפכה אותו לשחקן גדול עם כוכבית. גם כמאמן נוטים לתת לו בעיקר כוכביות, למרות שהגיע להישגים שאף מאמן אחר לא הגיע אליהם. ואולי זה קשור לימיו כשחקן בריאל מדריד? חלק ב' בפרוייקט המיוחד על זידאן

זידאן מורחק צרפת 2006
זידאן לאחר ההרחקה. קרדיט לדף הפייסבוק "FIFA WORLD CUP"

 

אם הכל היה הולך כמתוכנן, זאת הייתה אחת הנגיחות הכי חשובות בתולדות משחק הכדורגל, אולי כזאת שמכתירה את זידאן סופית לפנים של משחק הכדורגל בעולם. לא מדובר על הנגיחה שהובילה להרחקתו בדקה ה110 של גמר מונדיאל 2006 (שעליה עוד נדבר בהמשך כמובן), אלא קצת יותר מחמש דקות לפני כן. ווילי סניול הגביע את הכדור מאגף ימין למרכז הרחבה של בופון, זידאן ברח מגאטוסו ומטראצי ושיחרר נגיחה אדירה לחלק העליון של מרכז השער, כדור שלכל שוער קשה לעצור. אם הכדור הזה היה הולך פנימה, זידאן לא רק היה נכנס לרשימה אקסקלוסיבית של שחקנים שזכו פעמיים בגביע העולם, אלא גם השחקן היחיד בהיסטוריה של הכדורגל שכבש צמד פעמיים בגמר המונדיאל. אבל בופון הדף החוצה, והשעון של זיזו תיקתק.

הקשר העמוק בין השער של זידאן בגמר הזה לבין ההרחקה שלו גלוי על פני השטח. בדקה השישית פלורן מאלודה נכנס לרחבה ונפל בצורה בה בעידן הVAR הוא היה מקבל על הנפילה כרטיס צהוב. השופט הארגנטינאי הוראסיו אליזונדו הצביע אל הנקודה הלבנה, ואליה ניגש שחקן שקיבל את התואר "שחקן הטורניר" עוד לפני המשחק. עכשיו, אתם בנעליו של זידאן. הדקה היא הדקה ה7 של משחק שהוא לא רק משחק הגמר השני בהיסטוריה של נבחרת צרפת, לא רק שאתם הובלתם את הנבחרת לזכייה הראשונה שלה, זהו גם המשחק האחרון שלכם בקריירה. ועכשיו אתם ניגשים לפנדל. איך לא תרעדו?

אבל זיזו לא רעד. כדור אלגנטי, פאננקה למרכז השער שפוגעת במשקוף ויורדת לרצפה. השופט אליזונדו הצביע על נקודת החצי, וצרפת ביתרון 1-0. זידאן ממשיך לבצר את מעמדו כאגדה, אולי הגדול בתולדות הכדורגל המודרני. המשחק נמשך, ושער שוויון בנגיחה של מטראצי מחזיר את האיטלקים לעסק. כמה דקות אחרי לוקה טוני היה קרוב להכפיל את התוצאה בדיוק מאותה עמדה, אבל נבלם במשקוף. ואז, קצת אחרי שהשעון הראה 107 דקות, צרפת יצאה להתקפה שנגמרה בידיו של בופון, הוא שיחרר את הכדור קדימה, ולפתע אליזונדו שרק לעצור את המשחק.

מרקו מטראצי
נגיחה שהשתלמה. מטראצי עם גביע העולם Credit To "FIFA World Cup" Official Facebook Page

 

"אתה יכול לקבל את החולצה שלי אחרי המשחק" אמר זידאן בקרירות באחד הדיאלוגים הכי מפורסמים שהתרחשו על דשא כדורגל, כאשר מטראצי משך לו את החולצה באחד המאבקים. מטראצי חיכה שההתקפה של האיטלקים תתחיל לנוע, כדי שהמצלמות לא יהיו עליו, ואמר משהו כמו "אני מעדיף את החולצה של אחותך ה****". זידאן המשיך כאילו כלום, אבל הדם עלה לו לראש. הוא שכח שזה גמר מונדיאל, הוא שכח שזה עשר הדקות האחרונות שלו כשחקן פעיל. הוא שכח שהנבחרת שלו צריכה אותו לפנדלים. הוא חשב רק על אימא שלו.

"כמובן שאני מתחרט על כך" אמר זידאן בראיון ל"מארקה" ב2010, "אבל אם אגיד שאני מצטער גם אודה שמה שהוא עשה היה נורמלי, ועבורי זה לא היה נורמלי. דברים קורים על כר הדשא, אבל לא הייתי יכול לסבול את זה יותר. אמא שלי היתה חולה, היא היתה בבית החולים, אנשים לא ידעו את זה". בקור רוח של רוצח סדרתי חיכה זיזו שמטראצי ימשיך את התנופה לכיוונו, ושיחרר נגיחה למפתח הלב של הבלם האיטלקי. כך גמר זידאן ככל הנראה את סיכוייה של צרפת לזכות כבר ב2006 בפעם השנייה בגביע העולם, ובניגוד לכל תחזית מוקדמת. כך זידאן נשאר אחד הגדולים בכל הזמנים, אבל עם כוכבית.

הכתבה הזאת היא החלק השני בטרילוגיית הכתבות שלנו שמנסה לפצח את דמותו של אחת מדמויות הספורט הגדולות בכל הזמנים, כשחקן, כמאמן, כאיש כדורגל וכאגדה חיה. בין זידאן שבועט פאננקה בקור רוח בגמר לבין זידאן שמאבד את הראש בגלל משפט של בלם יריבה. בשנים שאחרי, אולי מהדף אותה הנגיחה, זידאן השתדל לשמור על קור רוחו יותר. אולי זה גם יותר קל כשאתה כבר לא על המגרש.

 

חלק ב' – זידאנים ופאבונים

דני סבאיוס הוא כנראה שחקן טוב, אפילו טוב מאוד. השחקן בן ה-23, שמושאל לארסנל מריאל, נחשב עוד מגיל נוער לאחד הפוטנציאלים הכי גדולים שהוציאה ספרד בשנים האחרונות. המעבר מבטיס לריאל של זידאן ב2017 אמור היה להפוך את הפוטנציאל להישגים, אבל בפועל, סבאיוס לא ממש נספר בריאל. הוא שיחק שם רק 35 משחקים ומאז ינואר 2019 הוא מושאל לארסנל, כאשר זידאן לא ממש בונה עליו לעתיד. זה הגיע לידי כך שבניצחון 3-1 בפברואר 2018 בלגאנס זידאן הכניס את סבאיוס רק ל29 שניות האחרונות במשחק, דבר שפורש על ידי רבים כהשפלה, בניגוד לכוונתו של זידאן.

אחת השאלות המרתקות ביותר כיום בעולם הכדורגל היא על יכולת האימון של זינדין זידאן. מהצד האחד, זידאן הוביל את ריאל מדריד להישג בלתי נתפס של זכייה בשלוש אליפויות אירופה שבתוכן הוביל גם לזכייה באליפות הליגה הספרדית בעונת 2016/17 תוך הצגת כדורגל התקפי ומהיר, ועם כריסטיאנו רונאלדו בשיאו. מהצד השני, כל אלה עדיין לא ממקמים את זידאן, עבור רבים בעולם הכדורגל, בטופ של המאמנים כיום, בדרגתם של מאמנים כמו פפ גווארדיולה ויורגן קלופ. במידה מסויימת, התשובה לסתירה הזאת נמצאת עוד בימיו של זידאן כשחקן בגלאקטיקוס של ריאל בתחילת שנות האלפיים.

זידאן, שעד קיץ 2009 היה השחקן היקר בהיסטוריה, הגיע לריאל אחרי לואיס פיגו ואחריו הגיעו גם רונאלדו, בקהאם, מייקל אואן ופאביו קנבארו. אם תוסיף אליהם שחקנים כמו קסיאס, ראול ורוברטו קרלוס שכבר היו בקבוצה, תקבל סגל פותח חזק ומפחיד לכל הדעות. אלא שבריאל של אותם השנים, כמו בכל קבוצת כדורגל, לא היו רק שחקני על, אלא גם שחקני אקדמיה. אחד מהם, הבלם פרנסיסקו פאבון, היה אחד המשתכרים הנמוכים ביותר בקבוצה, ושכרו לא הגיע אפילו לעשירית משכרו של הצרפתי. כתוצאה מכך, נוצרו מעמדות ברורים בקבוצה, ואלו הובילו את ריאל בשנים 2002-2006 לכישלונות מהדהדים עקב חוסר האיזון בקבוצה.

ריאל מדריד
Credit to "LaLiga" Facebook page

 

גם זידאן המאמן בונה את עצמו מראש אל מול כוכביו. בכל ראיון בו נשאלים אחד מכוכביו בעבר או בהווה לגבי המאמן זידאן הם תמיד מלאים במחמאות ובאמירות על כך שזידאן "מבין אותם". כריסטיאנו רונאלדו, אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים, אבל גם שחקן עם אגו שלא ניתן לסיפוק אף פעם, הפך בשנותיו של זידאן כמאמן לדומיננטי ברמות שלא היה לפני כן. כל זה נוצר כתוצאה מכך שרוב מה שזידאן עושה אל מול השחקנים זה שיחות אישיות, ופשוט נותן להם לשחק. שחקנים כמו מרסלו, ראמוס, מודריץ', איסקו ורונאלדו יוצאים מרוויחים מזה. הם מקבלים יותר דקות משחק ויותר גישה למאמן. על הספסל מחכים שחקנים כמו מרקו אסנסיו ולוקאס ואסקז, שיודעים שהם שניים בהיררכיה לכוכבים הגדולים. זה יכול ליצור בלאגן בתוך הסגל, אבל זידאן מספיק כריזמטי כדי להכיל את זה ולהפוך את זה למפגן כוח.

מה שמוביל אותנו להבנה הטקטית של זידאן. אחת הסיבות בגללה בעיני זידאן נחשב פחות מאשר פפ או קלפו היא העובדה שהוא מגיע ממקום מאוד שונה לתפקיד המאמן. בעוד פפ היה מנהיג על המגרש, אבל שחקן די מוגבל וקלופ היה בעיקר שחקן בליגה השנייה, זידאן היה שם בטופ העולמי, וככזה הוא מבין לנפשם של הכוכבים הגדולים. אנחנו כאוהדי כדורגל מתעניינים מאוד באיזה טקטיקה מאמן כזה או אחר משחק ואיך זה משפיע על המשחק ועל העונה, אבל השחקנים עצמם, גם אם יש להם הבנה טקטית עמוקה, בעיקר מחפשים את הפשטות, את סדר הפעולות הנכון. זידאן, שגם בלבושו וגם בתספורתו מפגין פשטות, חוסר כוכבות, מעניק את הכריזמה שלו לשחקניו דרך האישיות שלו. הם יודעים שהוא היה שם במעמדים שלהם, והם פתוחים לשמוע אותו בשל כך.

בעצם, ההשפעה הגדולה ביותר על קריירת האימון של זידאן היא הדבר הרחוק ביותר ממשמעת טקטית. קרלו אנצ'לוטי שמונה למאמן ריאל ב2013, מינה את זידאן לעוזרו. האיטלקי, שלא ידוע ביכולת הטקטית הגבוהה שלו, אלא בהשראה שהוא מעניק לשחקנים, היה מודל האימון שזידאן רואה לנגד עיניו. גם כשמונה זידאן למאמן ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים של ריאל, זידאן ראה את הדרך לפיתוח שחקנים עוברת דרך ההשראה שהמאמן נותן להם, ולא דרך הלוח המחיק.

קרלו אנצ'לוטי
המודל אמיתי של זידאן המאמן. אנצ'לוטי Via UEFA Facebook Page

 

זידאן הוא למעשה קריאת התיגר הגדולה ביותר על דור המאמנים החדש, שממוקד לרוב בעיקר במערכים, בהבנה טקטית, בחישוב הXg וכו'. זידאן מוכיח במידה מסויימת מה שתמיד היה נכון לגבי עמדת המאמן, ובמיוחד נכון בעידן המודרני בו אדם שמרוויח באופן סביר יחסית אמור לתת הוראות לקבוצה של מיליארדרים על המגרש: יחסי אנוש הוא החלק החשוב ביותר בעבודתו של מאמן. ברגע שאתה מבין את השחקנים, נכנס להם לראש, בוודאי אם גם אתה היית במקום בו הם נמצאים, אתה תיצור איתם מערכת אמון שתוביל להצלחות. איכות האימון של זידאן היא כל כך אנדרייטד לפעמים, בעיקר בגלל שרוב האנשים שמתעסקים בתחום לא הגיעו ובחיים לא יגיעו למשרה עם כזה ניסיון כשחקן.

האם זידאן אוהב את עמדת המאמן? זאת שאלה טובה, שלא בטוח שהתשובה שלה חיובית. כמאמן הספורטיבי של ריאל מאז 2011 זידאן אהב את העמדה האחורית שהייתה לו, מלאת השפעה אבל לא אל מול התקשורת והקהל. אלא שהעובדה שההתאחדות הספרדית הרחיקה אותו כמאמן ריאל מדריד קסטיליה מהמגרשים לשלושה חודשים עקב כך שלא הכירו בתעודת המאמן הצרפתית שהוציא, הרתיחה אותו. הוא החליט שהוא יראה לכולם שהוא יהיה מאמן יותר גדול מכל מאמן בליגה הזאת. הילד המקופח מלה קסטלאן הפך להיות המאמן הכי גדול בליגה הספרדית.

 

נוטים לשייך את הצלחתו של זידאן בליגת האלופות למזל. ואכן, מפעל שבו אתה צריך להיות במיטבך רק לאורך 13 משחקים (כאשר 6 מהם זה בשלב הבתים, בו לא צריך לנצח באמת בכל משחק) הוא לכאורה מפעל קל יותר מאשר עונה שלמה בליגה. אלא שליגת האלופות היא כיום הטורניר הנצפה ביותר בכדורגל העולמי, וככזה הוא גם הקשה ביותר, עם הקבוצות האיכותיות ביותר. וכאן מתחבר זידאן המאמן לזידאן השחקן. זאת היכולת להביא את עצמך ואת מי שסובב אותך לרגע השיא בדיוק בזמן הנכון. כזה היה גם כשעזב את ריאל אחרי אותו ניצחון על ליברפול בגמר הצ'מפיונס של 2018. שחקן עם טיימינג אלוהי על המגרש, מאמן עם טיימינג אלוהי על הקווים, ים של כריזמה והבנה של הדרך בה מתנהל המשחק. לא רק על הדשא, אלא גם בחדר ההלבשה. העונה אמנם קשה לראות את ליגת האלופות מתחדשת שוב עקב משבר הקורונה, אבל אם תתחדש, מישהו יוכל להמר כנגד זידאן על זכייה רביעית בארבע שנים בהן היה מאמן?

הסדרה התיעודית "הריקוד האחרון" על העונה האחרונה של שיקאגו בולס הגדולה ומייקל ג'ורדן שעלתה החודש בESPN ובנטפליקס חושפת טפח מתוך המכונה הזאת שנקראת מייקל ג'ורדן, שהגיע שש פעמים לגמר הNBA וניצח בכולם. זידאן של הכדורגל הוא כמובן לא ג'ורדן של הכדורסל (במיוחד לא בקריירת הניהול הכושלת של ג'ורדן) אבל המנטליות, האופי, הכריזמה, כל כך מזכירים שזה כואב. שני כוכבי על, גבריים מאוד וכריזמטיים מאוד עם חוש טיימינג נדיר, שהפכו כל אחד את הענף שלו לדבר שכל אוהד מבקש לראות אותו רק עוד פעם אחת, רק לראות אותו שוב. רק לגעת בייצור האלוהי והקירח שנמצא מולך.

בשבוע הבא: למה זידאן הוא אישיות הכדורגל הכי גדולה שראיתי במו עיני

לכל חלקי הסדרה

זידאן וגביע האלופות
Credit to "UEFA Champions League" Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח