היי אירופה, התגעגענו

שניות לאחר שריקת הסיום קיבלתי הודעה מליאור ובה מילה אחת: "קיבלת". זה היה בתשובה על ההודעה ששלחתי לו בבוקר שזה יום ההולדת של דוניס והקבוצה חייבת לסדר לו מתנה. מצד שני, מכבי מעולם לא ניצחה משחק פתיחה בשלב הבתים. המאזן בקמפיינים הקודמים: 5 הפסדים ותיקו. מצד שלישי, זה כאילו מתבקש שדווקא עכשיו הרצף יישבר. מצד רביעי, אחרי הניצחון של ב"ש זה כאילו מתבקש שמכבי תמעד. בקיצור, אין לי כוח לספקולציות האלה…

גיורגוס דוניס, מכבי תל אביב
דוניס. מתנת יום הולדת. קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מכבי תל אביב

 

מכבי הגיעה למשחק הזה אחרי חודש של בלגן. הליגה הושבתה, חצי קבוצה נדבקה בקורונה, בהרכב טלאים מול זלצבורג הקבוצה הצליחה לסחוט הופעה מכובדת, החתמות של הרגע האחרון, שחקנים העמיסו על עצמם במדי הנבחרת. לא פשוט בכלל. עם כל זה, היה ברור שאם יש משחק שמכבי חייבת לנצח כדי לשמור על סיכוי להיאבק על המקום השני זה המשחק הזה מול קרבאח.

מאז שריקת הסיום שמעתי כבר כמה אוהדים מתלוננים על היכולת. מהרגעים האלה שבא לך לדפוק את הראש בקיר. איך אפשר להיות כ"כ בכיין ומנותק? מילא בליגה, מילא במוקדמות, אבל גם ניצחון בשלב הבתים לא טוב לכם? תחזרו פסקה אחת למעלה ותיזכרו באיזה מצב הקבוצה הגיעה למשחק הזה ויצאה ממנו עם 3 נקודות. במקום להגיד תודה ולשמוח על ניצחון חשוב מאד אתם באים בטענות? יש דברים שאני בחיים לא אבין.

וזה לא שאני חושב שמכבי סיפקה איזו הצגה יוצאת דופן של כדורגל, ממש לא. מה שהיא כן סיפקה זה משחק נכון עם ביטחון ושקט נפשי. במשחקים בזירה האירופית, בטח עבור קבוצות מישראל, מה שחשוב זו התוצאה. היכולת לא חייבת להיות כזו מלהיבה. צריך לדעת איך להשיג את התוצאה ומכבי עשתה מה שצריך, בלי להתפתות למשחק הרפתקני מדי ובלי להיכנס לפאניקה. הירידה למגננה היתה קצת מוקדמת מדי, אבל לזכותה של מכבי ייאמר שגם את זה היא עשתה כמו שצריך ובשורה התחתונה היתה ראויה לניצחון.

 

הבעיה העיקרית של מכבי מתחילת העונה היתה ההגנה. החוליה ששברה שיאים תחת איביץ' נראתה שבירה ומבולבלת במשחקים הקודמים והרבתה לטעות. הפעם זה היה משחק שקט וכמעט חף מטעויות. ייני נתן את משחקו הטוב ביותר מתחילת העונה, טיבי מתחיל להזכיר את מי שהיה בעונה שעברה וסבוריט הוכיח שוב איזה שחקן נפלא הוא. בן ביטון הוא עדיין החוליה החלשה ולא נותר אלא לקוות שייכנס לעניינים בהקדם.

עוד שחקן שהיה פשוט תענוג לראות הוא דן גלזר, שגם התחיל רע את העונה והפעם שוב התעלה והזכיר את היכולת שלו מאשתקד עם המון חילוצי כדור מדויקים (באיזשהו שלב פשוט הפסקתי לספור). דור פרץ עם בישול נפלא ועם הרבה אגרסיביות באמצע גם נותן תחושה טובה. אייל גולסה הוא תאווה לעיניים, כמה הוא רץ וכמה הוא עובד. משנה לשנה רק הולך ומשתפר.

החלק הקדמי חייב להשתפר. גררו בינתיים לא נראה מספיק טוב ושכטר לא יציב. טל בן-חיים יכול לתרום המון אם יחזור לכושר ומסקרן לראות איך יהיה פשיץ' כשיתחיל לשחק. בכל מקרה, בינתיים ההתקפה קצת חסרת ביטחון ולא מנצלת מספיק מצבים. דוניס נחשב למאמן מאד התקפי, אני מקווה שיצליח לעבוד עם השחקנים שלו על הביטחון מול השער והסיומת.

קרבאח עשתה כמה קמפיינים לא רעים בכלל באירופה בשנים האחרונות ויש לה כמה שחקנים אתלטיים ומהירים, אבל פה מסתיימים הקומפלימנטים שאפשר לחלק לקבוצה הזו, שנתנה הופעה אנמית מאד עם לחץ סתמי ושום דבר יצירתי בהתקפה. כמו שזה נראה כרגע ובמיוחד לאור מצב הקורונה באזרבייג'אן שבגללו הם לא יוכלו לארח אצלם בבית, לא זו היריבה שממנה צריך לחשוש בהמשך המאבק.

אחרי חודש קשה, במכבי יש הרבה מקום לאופטימיות. השבועות הקרובים הולכים להיות עמוסים וקשים מאד, עם משחקים מול ב"ש ומכבי חיפה בליגה ומול סיבאספור ו-ויאריאל באירופית. מבחן מקצועי ומנטלי לא קטן לקבוצה. אני מאמין שיש לה עם מי לצאת לקרבות האלה, השאלה היא האם יש מי שינהל אותם נכון.

וחוץ מזה: מכבי ת"א וב"ש מנצחות, רפאלוב ודאבור כובשים, סולומון בליגת האלופות – וואו איזה שבוע לכדורגל הישראלי. כן ירבו.

יונתן כהן גול
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של Maccabi Tel Aviv FC – מועדון הכדורגל מכבי ת"א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח