החוויה הדרום אמריקאית

בוקה ג’וניורוס נגד מרקיבו (וונצואלה)

יצא לי להיות בלא מעט משחקי כדורגל בחיים שלי אבל תמיד כשמדברים איתי על ערב קסום של כדורגל אני נזכר במשחק הזה במסגרת הקופה ליברטדורס, ליגת האלופות של דרום אמריקה, הבמה הגדולה ביותר ביבשת!

הסיטואציה – המחזור האחרון של שלב הבתים, בוקה חייבת ניצחון כדי להעפיל שלב ולא תלויה רק בעצמה.

40,000 אוהדי בוקה (בדרום אמריקה לא נהוג שהאוהדים של קבוצת החוץ מגיעים למשחק) ממלאים כל פינה באצטדיון הבונבוניירה האגדי וכל הסימנים הצביעו שהולך להיות ערב קסום (בכלל אין על האווירה במשחקים שנערכים לאור זרקורים)

בתקופה ההיא הכוכבים הגדולים ביותר של בוקה היו המאסטרו חואן רומן ריקלמה, רודריגו פאלסיו (חלוצה של אינטר כיום) והאיש והבלורית מרטין פאלרמו. לא היה פשוט להשיג כרטיסים למשחק אבל איכשהו הצלחנו להתארגן על כרטיסים ליציע שבדרך כלל משמש את קבוצת החוץ. בהתחלה הרגשתי קצת אכזבה מכך שלא אוכל להיות ביציעים של האוהדים השרופים של בוקה אבל בדיעבד אפשר לקרוא לזה כרטיס לשורה הראשונה בהצגה הגדולה של אוהדי בוקה (הדוסה ה-12).

המשחק התחיל ואיתו ההצגה. זיקוקים וחזיזים ביציע בתצוגת עידוד שראיתי בלייב בפעם הראשונה בחיי ושירים שכל ישראלי חובב כדורגל שהיה בדרום אמריקה בוודאי כבר מכיר. את הגולים הראשונים לטובת בוקה כבשו פאלטה ודאטולו ואת השלישי, שחתם ניצחון 3:0 גדול והעפלה בזכות הפרש שערים לבוקה, כבש המאסטרו ריקלמה כאשר כל הקהל (כולל מארדונה הגדול מהתא שלו) נתלים על הגדר וצועקים “מאסטרו” “מאסטרו” ומנופפים בחולצות שלהם באוויר לכבודו. טירוף!

ואני… אני יצאתי מהערב הזה שבוי בקסם, נשארתי לעוד כמה משחקים בבואנוס איירס ולאחר מכן המשכתי את הטיול אך המשכתי לעקוב מרחוק. באותה עונה בוקה לא סיימה עם הגביע ועפה לאחר הפסד בחצי הגמר לפלומיננזה הברזילאית, אבל אני יצאתי מהערב הזה עם חווית כדורגל לכל החיים

1929823_13552886373_4512_n

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!