הזריחה של הסאנס

// מאת עמית ניר

על השינויים שהביאו לפתיחת העונה המוצלחת של הפיניקס סאנס לאחר שנים רבות של אכזבות

בעשור השני של שנות ה-2000 התבססה פיניקס סאנס כאחת הקבוצות החלשות בליגה, אם לא החלשה מכולן. בין עונת 15\16 לעונת 18\19 הסאנס סיימו בכל עונה עם אחד משלושת המאזנים הגרועים בליגה כשבאף אחת מהעונות הם לא מגיעים ל25 ניצחונות בעונה.

אמנם לקבוצה מאריזונה אין אליפות NBA ב52 שנות קיומה אך היא ידעה ימים יפים בעברה, מימיהם של פול וסטפאל ואלבן אדמס שהובילו לגמר ה-NBA בעונת 75\76, לימיהם של צ'רלס בארקלי וקווין ג'ונסון שהפסידו אף הם בגמר בעונת 92\93 לג'ורדן והחברים, כשהאחרונים בהם היו בעשור הראשון של שנות ה-2000, אז הובילו את הקבוצה הצמד סטיב נאש ומיועדנו אמארה סטודמאייר בדרך לשלושה גמרי מערב בשש שנים.

מאז עזיבתו של סטודמאייר בקיץ 2010 הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף, לכן כשהגיעו הסאנס בשנה שעברה לבועה של ה-NBA באורלנדו הם ידעו שלמרות הסיכוי הקלוש ביותר שנותר להם על מנת להגיע לפלייאוף (לסיים במקום התשיעי, על מנת לשחק בפליי אין), הם הולכים לתת הכל. הם ניצחו את כל שמונת המשחקים ששיחקו, אך לצערם זה לא הספיק והם נותרו בחוץ על חודו של משחק.

עם פתיחתה של העונה החדשה הם המשיכו את המומנטום החיובי מהבועה. לראשונה מאז עונת 13-14 פיניקס נמצאת נכון לעכשיו במאזן חיובי של 17-10 והם נראים פשוט נהדר. אז מה נשתנה באחת הקבוצות האפורות ביותר בליגה בשנים האחרונות? בשביל להבין נצטרך לחזור אחורה לסוף עונת 2011\2012 אז סיים סטיב נאש את דרכו בקבוצה כשעבר ללייקרס והשאיר אותה נטולת כוכבים.

פיניקס סאנס, כריס פול
Credit to "Phoenix Suns" Facebook page

 

כאן בונים!

מכאן והלאה הלכה הקבוצה לבנייה מחדש כשהיא מחפשת את הכוכב הבא שיחזיר אותה לעניינים. ההתחלה הייתה קשה כשבעונת 12\13 הם סיימו במקום האחרון במערב. בעונת 13\14 הובילו את הסאנס אריק בלדסו, אז שחקן צעיר ומבטיח בצוותא עם גוראן דראגיץ' הסלובני לעונה הטובה ביותר שלהם מאז, כשהם מסיימים אותה עם מאזן 48-34, שלא מספיק להם על מנת להכנס לפלייאוף במערב הקשוח. בעונת 14\15 הצטרף אייזאה תומאס המוכשר לשני הגארדים הצעירים במה שהיה אז לקו אחורי מצויין, אך גם זה לא הספיק עבור הסאנס שסיימו את העונה עם מאזן 39-43 ונותרו מחוץ לפלייאוף.

מסוף עונת 14-15 החלה התדרדרות רצינית שבמהלכה יסיימו פיניקס ארבע עונות עם פחות מ100 ניצחונות מצטברים(!). וכמו שנהוג ב-NBA , עם הכישלון באות בחירות הדראפט הגבוהות. במהלך השנים האלו הם יבחרו את הכוכב הכי גדול של הקבוצה, דווין בוקר, דווקא בבחירת סוף לוטרי במקום ה-13. בשנתיים שאחריו שתי בחירות מספר 4 יתבזבזו על דראגן בנדר(מפתיע כל פעם מחדש) שלא קיבל חוזה חדש לאחר סיום חוזה הרוקי שלו וג'וש ג'קסון שנתן שתי עונות סולידיות שאחריהן עבר בטרייד לממפיס. בשנים אלה הפך בוקר לאחד הסקוררים הטובים בליגה כשכבר בעונתו השלישית בליגה עמד על ממוצע של 25 נק' למשחק אך התקשה להוביל את הקבוצה לניצחונות, כשחוסר הניסיון שלו בהובלת קבוצה, שבאה לידי ביטוי בקבלת החלטות שגויה בעקבות גילו הצעיר, בלט מאוד. במשך השנים היה ברור שלקבוצה חסר גבוה משמעותי, עד שהתמזל מזלם בהגרלת הלוטרי.

בדראפט 2018 הם בחרו בבחירה הראשונה את הסנטר המבטיח, דיאנדרה אייטון, שנולד באיי הבהמה ושיחק בקבוצות תיכון וקולג' בפיניקס לפני שהצטרף לליגה. בעונתו הראשונה בליגה אייטון העמיד ממוצעים יפים של 16 נק' ו10 ריבאונדים למשחק אך זה עדיין לא היה מספיק עבור הסאנס שהמשיכו להסתכל על הליגה מלמטה. בעונת 19\20 עם מאמן חדש בדמותו של שחקן העבר מונטי וויליאמס על הקווים וכשבוקר כבר בשנתו החמישית בליגה ואייטון עבר את שנת הרוקי שלו, קיוו הסאנס לשבור את הרצף הנוראי בתחתית כשלצד הזוג הצעיר הגיע ריקי רוביו בעל הניסיון וקלי אוברה בשנתו השנייה בקבוצה. לצערם ולהפתעתם עם ערב פתיחת הליגה התגלה בבדיקה שגרתית כי דיאנדרה אייטון השתמש בחומרים אסורים, מה שהביא להשעייתו ל25 המשחקים הראשונים בעונה זו. כשחזר אייטון נפצע מיד ובכך שיחק משחק אחד בלבד ב30 המשחקים הראשונים של הקבוצה, שהתקשתה מאוד בלעדיו. בסך הכל בעונה זו שיחק הסנטר הצעיר 38 משחקים בלבד כשלסאנס כזכור עוד הייתה ההזדמנות להשתחל לפלייאוף בבועה באורלנדו ולמרות הופעה מושלמת הם נותרו בחוץ.

 

מושך אותם למעלה

מעבר לדחיפת המורל הרצינית שקיבלו בעקבות ההופעה המוצלחת בבועה הבינו בפיניקס שעל מנת לעשות את קפיצת המדרגה לה חיכו יותר מעשור הם יצטרכו להביא שחקן בעל ניסיון שינצח על החבורה הצעירה והמאוד מוכשרת. הם החליטו שהאדם המתאים למשימה הוא לא אחר מכריס פול בן ה35.

פול, אחד הרכזים הגדולים בתולדות ה-NBA הגיע בתחילת עונת 19\20 לאוקלהומה סיטי מיוסטון לאחר טרייד גדול בו ראסל ווסטברוק עשה את הדרך ההפוכה כשיוסטון מוותרת גם על לא מעט בחירות דראפט עתידיות. פול הגיע לקבוצה צעירה שלפי התחזיות הייתה צפוייה להיאבק בתחתית המערב הקשוח, אבל אותו זה לא עניין והוא הוביל את הקבוצה למקום החמישי במערב בסוף אותה עונה כשהם מודחים בפלייאוף בבועה במשחק שביעי מותח במיוחד נגד אותה יוסטון רוקטס שהעבירה אותו בתחילת אותה העונה. בפיניקס הבינו שאם יש מישהו שיוכל להוביל את הקבוצה לפלייאוף זה פול שמאז שנת 2008 הוביל את קבוצותיו למעמד זה למעט שנה אחת.

הרכז המחונן הגיע בתחילת העונה בטרייד בתמורה לריקי רוביו וקלי אוברה, בנוסף לבחירת דראפט עתידית. אחרי קצת יותר משליש עונה נראה שההחתמה של פול היא לא פחות מבינגו עבור הקבוצה. הם קיבלו שחקן שלמרות גילו עדיין יכול לתרום המון בפן האישי כשהוא מעמיד ממוצעים של 17 נק' ו8 אסיסטים למשחק. מעבר לתרומה שמתבטאת בסטטיסטיקה, מי שצופה במשחקי הקבוצה לא יכול לפספס שפול מביא עימו משהו חשוב מזה, הוא נותן דוגמא אישית לשחקנים הצעירים, עוזר להם לקבל את ההחלטות הנכונות ומשפר את כל מי שנמצא לידו. הסאנס חיכו זמן רב לשחקן אחראי ובעל ניסיון שידע לקבל את ההחלטה הנכונה ברגעי הלחץ. בשנה שעברה הפסידו הסאנס 10 משחקים בהפרש של 4 נק' או פחות, לעומת 8 ניצחונות. נכון לעכשיו השנה הם עומדים על 4 ניצחונות ו3 הפסדים באותה הקטגוריה.

 

סגל רחב והגנה קשוחה

בזכות עבודה מצויינת של שחקן העבר ג'יימס ג'ונס שמתפקד כיום כג'נרל מנג'ר של הקבוצה הנחיתו הסאנס בעונות הקודמות את מיקל ברידג'ס, דאריו סאריץ' וקמרון ג'ונסון שהגיעו לקבוצה בטריידים שמוגדרים נכון לעכשיו כהצלחה ענקית. ג'יי קראודר, הפורוורד הקשוח הגיע גם הוא בקיץ האחרון בהחתמה חופשית. כל אלו מרכיבים השנה קבוצה רחבה מאוד בעלת סייז רציני, דבר שלא היה לפיניקס במשך שנים ארוכות.

פול אחראי על ניהול המשחק, הוא נהנה מאוד ממשחק הפיק אנד רול עם אייטון שמאפשר לו למצוא את הסנטר מתחת לסל או להישאר פנוי לזריקת החצי מרחק שאותה הוא כל כך אוהב. בוקר הוא הגו טו גיי שלמרות פתיחה לא מוצלחת בפן האישי הוא מתחיל לחזור למספרים שהוא עצמו העמיד בשנים הקודמות, ביעילות גבוהה יותר, כשהשנה הכדור נמצא הרבה פחות אצלו בידיים בזכות פול. אייטון מציג השנה ירידה בתפוקה ההתקפית, אבל הוא קולע באחוזים טובים משמעותית(קרוב ל60% מהשדה לעומת 54% בעונה הקודמת), מה שמעיד על יעילות גבוהה יותר.

מיקל ברידג'יס כבר מזמן הפך ליותר משחקן משלים כשהוא עובר את ה14 נק' למשחק עם 40% מהשלוש. דאריו סאריץ', קמרון ג'ונסון וג'יי קראודר מוסיפים כל אחד 10 נקודות למשחק מה שמוביל ללא פחות משבעה שחקני הקבוצה שעומדים על ספרות כפולות בממוצע למשחק (שניים רק לסן אנטוניו, יחד עם 5 קבוצות נוספות).

למרות חלוקת הנקודות המכובדת בין שחקני הסאנס הם מדורגים רק במקום ה21 בליגה בממוצע נק' למשחק(111) כשמה שמוביל אותם לפתיחת העונה המוצלחת היא דווקא ההגנה. פיניקס מדורגת השנה במקום הרביעי בממוצע ספיגת נק' למשחק(107). הפעם האחרונה שהקבוצה הייתה מדורגת בטופ 10 בליגה בנתון זה הייתה בשנת 2000\2001(!!!). בשנה שעברה, החל השיפור בנתון זה עם הגעתו של המאמן מונטי וויליאמס. בחמש השנים שלפני הגעתו הקבוצה הייתה בין חמשת קבוצות ההגנה הגרועות בליגה באופן קבוע כשבשנה שעברה הם הצליחו לטפס למקום ה20.

הבאתו של כריס פול, שנבחר לא פחות מ-6 פעמים לחמישיית ההגנה של הליגה (ועוד 1 בחמישייה השנייה), יחד עם הגעתו של ג'יי קראודר שידוע כאחד השומרים הטובים בליגה הביאה לשינוי אדיר בהגנה. השנה, בפעם הראשונה, רק שש קבוצות בכל איזור יקבלו את הכרטיס הישיר לפלייאוף, ולסאנס שנכנסו לאחרונה לקצב לאחר פתיחה קצת מהוססת ברור שפשוט אסור להוריד את הרגל מהגז ולהסתכל לאחור.

פיניקס סאנס, דווין בוקר
Credit to "NBA" Facebook page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח