אף אחד כמעט ולא זוכר את איתי הילד המוצלח ואת העונות הטובות בנתניה ובהפועל ת"א. שכטר מצטייר כרגע כליגיונר לשעבר, בעל הווה כושל, שלא מצליח לבוא לידי ביטוי בשום קבוצה שנותנת לו את האפשרות לשמש כחלוץ בכיר. עצלן? עושה הצגות? מזל נאחס? לא בטוח… מה שכן בטוח הוא שאת ההזדמנות שבית"ר ירושלים נתנה לאיתי שכטר הוא חייב לקחת בשתי ידיים, כי זאת נראית ההזדמנות האחרונה שלו ואם לא יוכיח את עצמו אז אפשר להגיד שזוהי תחילתה של סוף הקריירה של שכטר.

על פניו זאת נראית ההזדמנות המושלמת. בית"ר ירושלים, קהל חם, אצטדיון ביתי, במה מרכזית, אבל יחד עם זאת בא הלחץ ולחץ יכול להיות החבר הכי טוב שלך, אם תווסת אותו נכון, והמקור לכישלון שלך אם לא תצליח להתמודד איתו. לאיתי יש את הכישורים, את זה כבר כולנו ראינו, הבעיה היא בביטחון שלו. הרי שחקן לא מאבד את היכולת, שחקן מאבד את הביטחון ביכולת שלו.

נוסיף לכך גם את העובדה שאיתי הדביק לעצמו תדמית של צוללן ועושה הצגות בעיני השופטים והעסק נהיה קצת קשה…

אבל הכל תלוי באיתי. אם ירצה, הוא יוכל להפיק את המירב מעצמו. הוא חייב להבין שאין קיצורי דרך! עבודה קשה באימונים (כן, אפשר להישאר אחרי אימון לעבודה עצמית זה בטוח לא יזיק), עבודה בצמוד לפסיכולוג ספורט וקצת מזל ואמונה עצמית ואיתי יכול להוביל את ביתר ולהיות שחקן מוביל! הקהל של בית"ר בטוח יתן לו רוח גבית כשיתחיל להצליח.

מאיפה להתחיל איתי? נסה לנקות את תדמית הצוללן, זה דבר ראשון, חפש את השער ולא את הנפילה

הכל תלוי בך!