הדשא (לא רק) ירוק יותר

הכדורגל מורכב מהמון דברים. יש שיגידו שכדורגל הוא בעיקר טכני מבוסס על כישרון ודיוק, יש שיגידו שכדורגל הוא משחק עם דגש מרכזי על האלמנט הפיזי שבו ושהשחקנים המהירים והחזקים ביותר הם גם הטובים ביותר, אבל בסופו של דבר, כדורגל הוא משחק מורכב ולו גורמי השפעה רבים ומגוונים, כשהאלמנט הפיזי מצטרף לאלמנט הטקטי, והטכני לאזור המנטלי. אך האם ידעתם שדברים טריוויאלים לכאורה, כמו אורך הדשא ורוחב המגרש, יכולים להשפיע על המשחק?

אצטדיון VTB פארק ארנה
דף הפייסבוק הרשמי של ВТБ Арена Парк

טוטנהאם. טוטנהאם הוטספר. התרנגולים. בהובלת היו״ר דניאל לוי הממולח, טוטנהאם עושה כסף טוב בשנים האחרונות. שיתופי פעולה עם קבוצות NFL, ניהול חוזים נורמליים (יחסית לפרמייר ליג) והשקעות נכונות ונקודתיות, זה לא היה צריך להדהים אף אחד כשהקבוצה התחילה את התהליך של בניית אצטדיון חדש שיחליף את White Hart Lane המפורסם בשנת 2012. אך כמו דברים רבים מהסוג הזה, הפרויקט נתקע, והבנייה חודשה רק ב2016, עם תקווה לסיים לקראת עונת 18/19, כשבינתיים טוטנהאם מארחת בוומבלי האצטדיון הלאומי של אנגליה. נכון לכתיבת שורות אלו הבנייה לא הסתיימה ונראה כאילו נוכל לראות את מה שתואר כ״כנראה האצטדיון הכי טוב באירופה״ על ידי מאמן הקבוצה מאוריסיו פוצ׳טינו, רק בעונה הבאה. אך למעשה, פוצ׳טינו לא צריך להתלהב רק מהקירבה של המגרש ליציעים או מהמסעדות החדשות, הוא צריך לשמוח הרבה יותר מהידיעה שהדשא באצטדיון החדש יהיה זהה לדשא שהיה בווייט הארט ליין.

 

הנה כמה נתונים: בעונת 16/17 טוטנהאם לא הפסידה אפילו פעם אחת בווייט הארט ליין וסיימה את העונה עם 17 ניצחונות ו2 תוצאות תיקו. את משחקי החוץ באותה עונה טוטנהאם סיימה עם 9 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו ו4 הפסדים. בעונה שעברה, אחרי המעבר לוומבלי, טוטנהאם עמדה על מאזן חוץ די דומה של 10 ניצחונות, 4 תיקו ו5 הפסדים, אך בכלל לא הרשימה במשחקי הבית עם רקורד של 13 ניצחונות, 4 תיקו ו2 הפסדים. נוסיף לכך את העובדה שבעונת 2016/2017 טוטנהאם ספגה 9 שערים בלבד בבית, 6.9 בעיטות למשחק בית ו10.3 בעיטות במשחקי החוץ שלה, לעומת ספיגה של 9.1 בעיטות במשחקי הבית, 9.7 בעיטות למשחקי חוץ, ו16 שערים בסך הכל במשחקי הבית. נתוני ההתקפה לא השתנו כמעט, אך יש הבדל ברור בין טוטנהאם של עונת 16/17 לטוטנהאם של עונת 17/18 מבחינה הגנתית במשחקי הבית, וההבדל המרכזי בין העונות הוא האצטדיון בו אירחה הקבוצה את המשחק. יותר נכון, המגרש של האצטדיון בו אירחה טוטנהאם.

הזווית בוייט הארט ליין
וייט הארט ליין עם אורחים 🙂

 

טוטנהאם של עונת 16/17 הייתה קבוצה שמבוססת על קצב גבוה מאוד ומסירות מהירות וקצרות, כשהמטרה היא להתקדם במעלה המגרש בעזרת שינוי מקומות תמידי בין שחקני הקישור השונים ולהפתיע את הקבוצה היריבה. הקצב הגבוה גם התבטא בלחץ על רוב המגרש, שמוקד בצד שבו נמצא הכדור. פה נכנס האלמנט של הדשא. ככל שהדשא ארוך יותר והקרקע עצמה רכה יותר, הכדור קופץ פחות ויותר קשה להעביר את הכדור על הדשא. הדשא בווייט הארט ליין ובאצטדיון החדש של התרנגולים הוא קצר והקרקע עליה הוא נמצא היא קשה, מה שעזר לטוטנהאם בעונת 16/17 לשחק את המשחק שלה ולנצל את היתרונות של משחק שכולל מסירות קצרות ומהירות, בלי כדורים ארוכים או גבוהים. העניין הזה גם פגע ביריבות שלה, שלא היו רגילות למשחק על משטח שכזה והתקשו לשחק כדרכן, מה שהוביל לקושי ביצירת מצבים ובסופו של דבר לפחות מצבי הבקעה. ברגע שהלבנים עברו לוומבלי, הם היו צריכים פתאום להתרגל למצב שאין להם את היתרון הביתי המשמעותי שלהם, כי בוומבלי הדשא והקרקע דומים לנהוג ברוב האצטדיונים וכך נוצר מצב שלמרות שהקבוצה לא השתנתה במיוחד, היא נראתה הרבה פחות טוב במשחקי ה״בית״ שלה.

 

ענייני הדשא לא נגמרים פה, כשעכשיו אנחנו עוברים לגודל הפיזי של המגרש. אי פעם צפיתם במשחק כדורגל בטלוויזיה והרגשתם שהמגרש קצת גדול יותר מהמגרש שראיתם במשחק אחר? סביר להניח שצדקתם. מסתבר שהסטנדרטים לאורך ורוחב מגרש לא אחידים בכל העולם, בכל אירופה ואפילו לא בתוך הליגות עצמן. כל ליגה מרשה לעצמה להציב טווח למימדי המגרש הנדרשים מן הקבוצות. פה בישראל המנהלת החליטה להיות קצת משעממת ולהכריח את כל האצטדיונים בליגת העל לכלול מגרשים באורך 105 מטרים וברוחב של 68 מטרים. בפרמייר ליג לעומת זאת, רוב הקבוצות נדרשות למשטח בגודל דומה, אך ישנן כמה קבוצות, ביניהן צלסי וליברפול, שאצלהן המגרש מעט קטן יותר בגלל שהאצטדיונים של הקבוצות ישנים ונבנו לפי התקנים הישנים, כך שהמשטח של המגרש עצמו קטן יותר משל שאר הקבוצות.

נחזור רגע לטוטנהאם. ווייט הארט ליין היה אחד מהאצטדיונים הישנים ביותר באנגליה עם ותק של 118(!) שנים, ולכן, בעונת 16/17 המפורסמת המגרש היה הקטן ביותר בליגה, 100 מ׳ לאורך ו67 מטרים לרוחב. וומבלי, לעומתו, הוא בגודל הסטנדרטי (105 על 68) וההבדל בשטח הכולל בין המגרשים הוא בערך 450 מטר רבוע יותר בוומבלי. לקבוצה שהסתמכה על לחץ גבוה וממוקד על הצד במגרש שבו נמצא הכדור כשהיא משחקת בבית, 400 מטר נוספים לכסות זה אסון, והעובדה הזו באמת בלטה כשקבוצות שבאו לוומבלי ופשוט המשיכו להעביר את הכדור מצד לצד והתישו את הקבוצה של פוצ׳טינו. נזכיר גם את ליברפול בתור קבוצה נוספת שמנצלת מגרש ביתי קטן מהממוצע למשחק לחץ אדיר.

 

טוטנהאם הייתה צריכה לעבור כמעט את כל העונה שעברה בשביל להבין שהיא צריכה לשנות את צורת המשחק שלה והעונה רואים שיפור גדול בצורה שבה טוטנהאם משחקת בוומבלי והיא מעמידה נתון מטורף של 0 תוצאות תיקו בכל המשחקים שלה, בית וחוץ.

אז כן, לדשא ולמשטח שעליו משחקים כדורגל יש השפעה הרבה יותר גדולה על המשחק ממה שחשבתם. אולי כדאי לקבוצות להתחיל לחשוב על דרכים נוספות להתאים את הדשא לסגנון המשחק שלהן.

טוטנהאם
Credit to “Tottenham Hotspur” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!