הגדול ביותר או סתם משאבת אליפויות?

יעקב הלל היה משאבת אליפויות מדהימה, 91/92 אליפות עם מכבי תל אביב, 92/93 אליפות עם בית"ר ירושלים, 94/95 ו- 95/96 שוב עם הצהובים מתל אביב ופעם נוספת ב-99/00 עם האחות האדומה של תל אביב. אבל אין לי שום עניין בשחקן האפור הזה שבגללו קיבלנו שני גולים בבולגריה מול סטויצ'קוב, לצ'קוב והחברים. אני בכלל מתכוון לדבר על משאבת אליפויות אחרת, הרבה יותר גדולה: ה- זלאטן איברהימוביץ', ב-"ה" הידיעה.

קצת נתונים בשביל להוכיח את הטענה שבפתיח:

עונה קבוצה אליפות?
99/00 מאלמו לא
00/01 מאלמו לא
01/02 אייאקס אמסטרדם כן
02/03 אייאקס אמסטרדם לא
03/04 אייאקס אמסטרדם כן
04/05 יובנטוס כן*
05/06 יובנטוס כן*
06/07 אינטר מילאנו כן
07/08 אינטר מילאנו כן
08/09 אינטר מילאנו כן
09/10 ברצלונה כן
10/11 מילאן כן
11/12 מילאן לא
12/13 פאריס סן ז'רמן כן
13/14 פאריס סן ז'רמן כן
14/15 פאריס סן ז'רמן כן

* אליפויות שנלקחו ליובנטוס בגלל פרשת הקלצ'יופולי

לזלאטן יש 75% הצלחה בזכייה באליפות, אני לא מכיר עוד כדורגלן כזה, לפחות לא בליגות הבכירות. אז למה הוא לא גדול כמו מסי או כריסטיאנו? למה הוא לא מושווה לשחקנים כמו זידאן או רונאלדו הברזילאי? האם הוא עשה את זה בליגות זניחות? לא. רק בליגות הגדולות. אז למה בכל זאת הוא לא זוכה להכרה של הגדולים ביותר?

  • אולי זאת העובדה שלא זכה בליגת האלופות?

אני אתקוף את זה דווקא מהכיוון השני, אם רונאלדו או מסי לא היו לוקחים ליגת אלופות האם הם היו פחות גדולים? אני ממש לא בטוח. כנראה שעדיין היינו מחשיבים אותם לגדולים ביותר בתקופה.

  • אולי זאת הגישה שלו?

סיפור מעניין על זלאטן. בשנת 2000, לפני המעבר שלו לאייאקס, נערכו שיחות בינו לבין ארסן ונגר על מעבר לארסנל. הכל התקדם נהדר וזלאטן התלהב מאוד, עד שעלתה דרישה מצידו של ונגר לערוך לזלאטן תקופת מבחן קצרה. זלאטן, אז ילד בן 19, הודיע ש"זלאטן לא עושה אודישנים" והשאר היסטוריה. קמפיין ה- "Dare to Zlatan" הוא אחד מהקמפיינים השחצניים ביותר, אבל זה זלאטן.

(זלאטן טיפוסי)

 

  • אולי הוא נפל בדור כזה שאי אפשר להגיע לרמה של מסי או רונאלדו?

אפשר להגיד את זה על הרבה שחקנים אחרים שנפלו בדור של גדולים אחרים, אבל אולי זה בעצם מה שעושה את הגדולים באמת מי שהם? על אף השחקנים שמסביב, הם הכי גדולים.

  • אולי פשוט פחות מהנה לראות אותו מאשר את מסי ורונאלדו?

שאלה קשה. מסי הוא כישרון טבעי, רונאלדו הוא מכונת כדורגל מאומנת, שניהם מציתים את הדימיון. זאלטן? זלאטן הוא כנראה הכל אבל לא כלום. אי אפשר להגיד שהוא לא מלהיב…

  • אולי בגלל שגם כשהגיע לאחת משתי הענקיות (בארסה וריאל) הוא חסה בצילו של מסי?

יכול להיות, אבל זה קצת לא פייר, הוא הגיע לקבוצה של מסי, לסגנון שלא ממש תאם את הסגנון שלו, עם מאמן שלא ממש התחבר אליו.

  • אולי בגלל שלמרות ריבוי הכיבושים שלו הוא לא מגיע למספרים של מסי ורונאלדו?

איברה מגיע למספרים מדהימים. אבל המספרים של מסי ורונאלדו אלה מספרים מפלצתיים. איך הם היו מסתדרים בליגה האיטלקית אין לדעת. אבל רונאלדו הוכיח את עצמו גם בליגה קשוחה יותר כמו באנגליה.

  • אולי כי הוא לא מתמיד יותר משלוש שנים באותה קבוצה?

לא חסרים שחקנים גדולים שעברו בין קבוצות, וחוץ מברצלונה הוא בילה יותר משנה אחת בכל קבוצה שבה שיחק.

 

לסיכום, אני חושב שהסיבה היא שילוב מנצח של כל הנקודות למעלה, זלאטן הוא זלאטן, ואולי טוב שכך. נמשיך להתלהב מרונאלדו ומסי והוא ימשיך להביא תארים בכל מקום שבו הוא ידרוך. חוץ מזה, זלאטן למעשה כבר הוגדר כגדול מכולם בעיני הבן אדם היחיד שבאמת אכפת לזלאטן מדעתו בעולם הזה: זלאטן. אז מה זה בעצם משנה מה אנחנו חושבים??

יש לכם הסברים אחרים? בואו תכתבו אותם בתגובות.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח