הבתים המוזרים ביותר של ליגת האלופות – שנות ה-90, פרק 2

לכבוד חזרתה המוזרה של ליגת האלופות בסוף השבוע הקרוב בעונה המוזרה ביותר בתולדות הענף, חזרנו אחורה בזמן אל בתים שאמנם שוחקו בעונות רגילות למדי ללא מגיפה עולמית סביבן, אך קרו בהם דברים בלתי רגילים.

מצירופי קבוצות שנראים כאילו נלקחו מעונת 2086 בפרו אבולושן או בפוטבול מנג'ר, מועדונים שהפציעו להופעת יחיד בבמה האירופית הבכירה ונעלמו כלעומת שבאו, קרבות עלייה דרמטיים ולא צפויים במחזור הסיום ועוד סיפורים שהיה כיף לצלול לתוכם ולהרגיש כאילו הם קרו ממש אתמול, בעונת ליגת אלופות רגילה שנמתחת מספטמבר עד השבוע האחרון של מאי או הראשון של יוני.

כותבים: אודי ריבן, יוחאי שטנצלר, רום טל דן ומוטלה רפלד.

לחלק א'

 

גמר ליגת האלופות 2015

 

חלק א' – שנות ה-90, פרק 2:

1996-97: מילאן, רוזנבורג והברזילאים של פורטו

אחרי האליפות הרביעית בחמש שנים, במילאן לא ציפו שהעזיבה של פאביו קאפלו לספרד (הצטרף לריאל מדריד) תשפיע כל כך על הקבוצה. במבט לאחור, זה היה די נאיבי. בשתי העונות אחרי האליפות עם וואה ורוברטו באג'יו, מילאן סיימה פעמיים במקום העשירי ומטה, משהו שלא חוו אוהדיה שתי עונות ברציפות מאז שנות ה-30.

אוסקר טבארס החליף את קאפלו וכמעט כל החתמה שעשה הייתה פספוס, כולל אדגר דווידס, יספר בלומקוויסט, כריסטוף דוגארי ומיכאל רייזיחר. כולם מצאו את עצמם בקבוצות אחרות מהר מאוד (בעיקר ברצלונה). באותו קיץ כריסטיאן פאנוצ'י ובחור צעיר בשם פטריק ויירה עזבו את המועדון. סתם בשביל האיזון.

פתיחה נוראית בליגה ומאכזבת בבית ד' בליגת האלופות, בית שכלל את פורטו, רוזנבורג וגטבורג, הביאה לסיום הג'וב של טבארז בדיוק ב-1 לדצמבר אחרי הפסד 2-3 לפיאצ'נזה. הפיטורים באו שלושה ימים לפני המשחק האחרון בשלב הבתים בליגת האלופות כשהאלופה הנורבגית מגיעה לביקור. אריגו סאקי, הארכיטקט של מילאן הגדולה של סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, בא כדי להציל את המצב.

רוזנבורג, בביקור השני שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות, לא הייתה מרשימה במיוחד. היא הובסה בטרונדהיים בביקור של מילאן בנורבגיה, הפסידה פעמיים לפורטו, אבל הגיעה למחזור האחרון של שלב הבתים עם סיכוי בזכות שני ניצחונות על גטבורג.

וכך, כשהיא חייבת ניצחון כדי להעפיל לשלב הבא, הגיעה רוזנבורג לסן סירו בוצי במיוחד ב-4 בדצמבר, עם סטפן איברסן, הראלד ברטבאק, ביורן טורה קווארמה, וגארד הגם, רור סטראנד ושלל שמות סקנדינביים שמתגלגלים על הלשון אל מול מילאן שהייתה צריכה רק תיקו, והציגה כמה שמות מוכרים, כולל מלדיני, אלברטיני, בארזי (שפרש בסיום אותה עונה), באג'יו, קוסטקורטה, סאביצ'ביץ', בובאן ועוד.

תקציר המשחק:

 

בראטבאק העלה את רוזנבורג ליתרון בדקה ה-29 אחרי בלאגן על קצה הרחבה ששם אותו לבד מול רוסי, אבל דוגארי השווה ממש לפני סוף המחצית מריבאונד שקפץ לרגליו. מילאן עולה באותו רגע. אבל זה לא החזיק.

בדקה ה-70 בובאן איבד כדור במרכז המגרש ובראטבאק שלח כדור ארוך לתוך הרחבה של מילאן. אלברטיני ובארזי לא סגרו בזמן, רוסי יצא מאוחר, וראשון לכדור הגיע הגם, ששלח אותו לרשת, את רוזנבורג לרבע הגמר (שם הפסידה מול יובנטוס) ואת מילאן הביתה, לפגרה של שנתיים מכדורגל אירופאי. רוזנבורג העפילה עוד פעם אחת בשנים אחר כך משלב הבתים – לשלב הבתים השני, בימים שעוד היה דבר כזה.

פורטו סיימה ראשונה בבית הזה, מאבדת רק שתי נקודות בדרך בתיקו ביתי מול מילאן. מריו ז'ארדל וארתור היו כוח המחץ בדרך לרבע הגמר עם 4 שערים כל אחד (והדחה מול מנצ'סטר יונייטד) והמשך דומיננטיות מרשימה בליגה הפורטוגלית, שם ז'ארדל באמת היה בלתי ניתן לעצירה (130 שערים ב-125 משחקים).

(אודי ריבן)

Embed from Getty Images

 

עונת 97/98' כל הבתים

אנחנו לא רגילים לראות בליגת האלופות קרבות דירוג חוצי בתים, אבל למשך שתי עונות השיטה של ליגת האלופות חייבה אותנו לעשות חישובים מסובכים. שישה בתים, רק שתי הסגניות הטובות ביותר עולות לרבע הגמר. וכך יצאנו למחזור השישי והאחרון של העונה עם חמש קבוצות שנלחמות על שלוש מקומות.

למה שלוש? כי מונאקו ולברקוזן נאבקו ביניהן ראש בראש גם על המקום הראשון וגם על השני. המנצחת הייתה מבטיחה לעצמה מקום ברבע, המפסידה בספק, ובמקרה של תיקו – שתיהן עולות לשלב הבא. מה קרה? אתם יכולים לנחש. תיקו 2-2. אין שום סימן לכך שאותו משחק לא היה כשר, הגרמנים הוליכו כבר 0-2, אבל מונאקו הצליחה לאזן את התוצאה בדקה ה-81' משער של תיירי הנרי הצעיר. מאותו רגע, אף צד כבר לא ניסה להבקיע ושתי הקבוצות שיחקו באיטיות. בדיעבד, גם הכרעה במשחק הייתה מעלה את שתיהן.

המלחמה האמיתית על ההעפלה הייתה בין יובנטוס, סגנית אלופת אירופה, לרוזנבורג העיקשת. הנורווגים הציעו למחזור האחרון עם 10 נקודות לעומת 9 של האיטלקים, לאחר שניצחו 0-2 את ריאל מדריד במחזור החמישי, בעוד שהאיטלקים הפסידו לפיינורד באותה תוצאה. פסז', עם 9 נקודות גם כן, חיכתה למעידה של שתיהן ועד לדקה ה-84', היא גם החזיקה בכרטיס לשלב הבא עם יתרון של 1-2 על בשיקטאש.

אלסנדרו דל פיירו
Credit to "Juventus" Facebook page

 

הדחה של יובנטוס הייתה נחשבת להפתעת ענק, לנוכח העובדה שהגיעה לגמר בשנתיים הקודמות וגם בהתחשב בכך שהוגרלה שוב מול מנצ'סטר יונייטד, אותה ניצחה פעמיים שנה קודם לכן. השדים האדומים רשמו ניצחון 2-3 על יובה במשחק הראשון, ולמחזור הסיום הגיעו כשכבר הבטיחו את המקום הראשון. ומה קרה בדקה ה-84'? הגבהה של זידאן, ונגיחה של אינזאגי. 0-1 לגברת הזקנה.

אבל יובנטוס הייתה צריכה שרוזנבורג גם תאבד נקודות במשחק החוץ שלה באולימפיאקוס. היוונים הוליכו 0-1 בדקה ה-48', סיגורד רושפלד איזן תוך דקה ובדקה ה-69' כבש את שער היתרון היקר שהיה אמור להעלות את הנורווגים לרבע הגמר. ואז הגיעה הדקה ה-88' והבעיטה החופשית של פרדראג דג'ורג'ביץ', אגדת אולימפיאקוס. 2-2 בסיום. יובנטוס עולה לשלב הבא, ומשם ממשיכה עד לגמר שלישי ברציפות, בו היא הפסידה לריאל מדריד.

הבתים המוזרים ביותר של ליגת האלופות - שנות ה-90, פרק 2 יוחאי שטנצלר

 

תגובה אחת

  1. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בחיים אני לא אשכח את ההפעלה של יובה לרבע הגמר ב-98. טירוף חושים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח