האשליה הטקטית

מצטער לנפץ את האשליה, אולי זה נכון שהנבחרת למראית עין שיחקה טוב, אבל האמת היא שמבחינה טקטית האיטלקים גרמו לנבחרת שלנו לשחק לידיים שלהם. מערך של 2-5-3 כששלושת הבלמים הם צוות הבלמים הטובים בעולם, ומאחור שוער אגדי בדמותו של בופון, ובסופו של דבר השחקנים באגף שהצליחו להביך את ההגנה שלנו. אבל מה אפשר ללמוד מהאיטלקים והמשמעת הטקטית שלהם?

אם תסתכלו על השחקנים האיטלקים, יש סיכוי שלא תכירו את רוב הסגל, אלא אם אתם ממש חובבי הסרייה A או בעלי ניסיון במנג'ר בליגות האיטלקיות (קצת כמוני). רובם שחקנים יחסית אפורים. מה שמשאיר לנו את בופון, קיאליני, בונוצ'י וברצאלי. הם הצוות הקבוע שרץ כבר כמה שנים טובות באלופה הבלתי מעוררת של איטליה (ואליהם כמובן יש להוסיף את וראטי של פ.ס.ז'). בהיעדר שמות יוצאי דופן, מה שכבש את העין זו המשמעת הטקטית ההגנתית של האיטלקים וגם אחרי ההרחקה של קיאליני, הספיק חילוף אחד כדי להחזיר את הסדר למערך ולהציב שלושה בלמים גדולים ולהרחיק את השחקנים שלנו ממצב אמיתי של איום על השער של בופון. אולי לא מה שציפינו מאחת הנבחרות הטובות בעולם, אך זו יעילות.

2 נבחרת ישראל נבחרת איטליה מוקדמות מונדיאל 2018
Credit to Nazionale Italiana di Calcio official Facebook page

לגבי הנבחרת שלנו, כשהאיטלקים פתחו עם שני שחקני אגף שהם גם מגנים וגם תוקפים זה יצר יתרון שחשף את היכולת ההגנתית של המגנים שלנו, וחבל כי המערך הזה היה ידוע מראש. בן ביטון אולי נראה אשם בשערים הראשונים, אבל מה הוא יכול לעשות כשגם קשר שמאלי וגם קיצוני שמאלי מגיעים מולו ואין לו סיוע? הם פשוט ניצלו את זה באמנות במחצית הראשונה. השער המדהים וה"חצוף" של טל בן חיים היה כתוצאה מטעות בהגנה של האיטלקים, לא אופייני אבל ניצול הזדמנות נכונה וטובה. מה שלא חזר על עצמו לצערנו במחצית השנייה, בכמה הרגעים שהיו לנבחרת שלנו מרגע ההרחקה ועד החילוף שאיזן חזרה את המערך האיטלקי. גם אם הנבחרת שלנו סיימה את המשחק עם 57% שליטה בכדור, זה לא ממש עוזר אם לא מגיעים למצבים של ממש. אין מה לבקר את החילופים תוך כדי המשחק, כי אם לא הבנתם עד עכשיו הפתרון לדעתי מתחבא במערך שלפני המשחק.

אבל לא הכל שחור, הנבחרת שלנו באמת שיחקה טוב. אבל מה שאולי אנחנו צריכים להבין הוא שאין מה להתבייש בלהתאים את ההרכב של הנבחרת שלנו למערך של הנבחרת היריבה, במיוחד שהיא נבחרת חזקה והמערך שלה ידוע מראש. יכול להיות שאם אלישע לוי היה מתאים את המערך לזה של האיטלקים (2-5-3) יחד עם המשחק החיובי שהציגו השחקנים על המגרש, התוצאה הייתה אחרת. נכון, כולנו חכמים בדיעבד, וצריך באיזשהו מקום לפרגן על האומץ שהוא בחר לשחק התקפי, עדיין מול האיטלקים היה מקום להיות זהירים ומוכנים מראש.

אז זו היא האשליה הטקטית חברים. השחקנים שלנו שלטו במשחק, אבל לא באמת הגיעו למצבים. הם באמת שיחקו טוב, אבל זה לא הספיק. האיטלקים עשו לנו "קסם", ומכרו לנו אשליה שטובה לסטטיסטיקה בסוף המשחק, אבל לא על לוח התוצאות. וכמו שכל הפרשנים אומרים, אין לנו באמת סיכוי לעלות למונדיאל אבל עוד יש לנו מה ללמוד, ועכשיו זה זמן טוב. תודה רבה לאלישע לוי ולשחקנים, הם יכולים לספוג את הפסד הזה בראש מורם. אני אופטימי ומקווה שבמשחק הבא הם יתאימו את עצמם ליריבה. כי אין זו בושה להתנהל כמו נבחרת קטנה, הרי הכל יחסי, בטח בבית עם ספרד ואיטליה.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח