האצבע של איירטון סנה

לרגל יום הולדתו של אחד מגדולי המשחק, רוברטו (רובי) באג’יו, שחוגג 50 אביבים, כתבי ספורט רבים עצרו הכל והניחו ידם על המקלדת, הכל כדי להכין טור ראוי על השחקן הכל כך מיוחד הזה, רוברטו באג’יו. כתבו הרבה על אופיו המיוחד, על צניעותו הכובשת, חוכמתו השקטה, הגולים עוצרי הנשימה וכמובן, על ההחמצה הכל כך זכורה שלו בגמר המונדיאל של 1994. אין סוף זוויות (?) שונות, של אנשים שונים, על ההשפעה של אותה החמצה על הקריירה של באג’יו ועל כך שלמרות הכל, זה מה שיזכרו ממנו.

רוברטו באג'יו

ובכן, סיפור אחד הושמט ובין כל חסידי באג’יו, לא מצאתי סיפור אחד שמזכיר את האגדה והמיתוס על איך דווקא איירטון סנה, שלח את הכדור של באג’יו מעל המשקוף.

מבולבלים? אם כך, תמשיכו לקרוא.

שנת 1994 הייתה שנה שנפתחה בצורה מושלמת עבור חובבי הספורט בברזיל. מצד אחד הסלסאו, על פי דעת רבים, היו בדרך לכבוש את ארצות הברית במונדיאל הקרוב ומצד שני, איירטון סנה, נהג הפורמולה 1 האגדי, שהספיק לקטוף עד כה שלוש אליפויות עולם מרגשות, עמוסות בניצחונות מרגשים, שכללו שבירות שיאים ונהיגה שלא נראתה עד כה. בשונה מהנהוג במדינה, הצליח איירטן סנה, בזכות אישיות יוצאת מן הכלל וניצחונות היסטוריים, להסיט את תשומת הלב של הציבור מהכדורגל ומהנבחרת, ולהתמקד בו, בילד מסאו פאולו, שכובש את מסלולי המירוצים ומוגדר ע”‘י רבים כנהג הטוב ביותר בהיסטוריה.

איירטון סנה

ב-01/05 של אותה שנה נערך מירוץ בסן מרינו איטליה (כן כן, איטליה). תשומת הלב של כל הברזילאים שהעריצו את סנה הופנתה אוטומטית למירוץ. במקצה האימונים נפצע נהג ברזילאי צעיר בשם רובנס בריקלו (עתיד להיות אחד הנהגים המובילים והבולטים בענף), שהיה חברו של איירטון סנה. ובזמן שהתפללו לשלומו של בריקלו, התמקדו כולם בסנה, שינצח את המירוץ, קצת גם בשביל חברו הפצוע. במהלך המירוץ, תקלה טכנית במכונית גרמה לו להתנגש בקיר במהירות של 200 קמ”ש. סנה, הובהל לבית החולים, שם נקבע מותו. הייתה זו מכה אנושה לספורט. כולם ידעו מי זה סנה, כולם היו בעדו. התמונה הזכורה מהמירוץ, היא של ילדון צעיר בשם מיכאל שומאכר (שעתיד לחוות חוויה לא פחות טראגית),שמנצח את אותו מירוץ וממרר בבכי בלתי פוסק. עבור הברזילאים שהעריצו את סנה זה היה אסון שאין כמותו. המסר לנבחרת היה מהיר – חברה, תביאו את המונדיאל. בשביל סנה!

ובכן, הסלסאו, לא איכזבו ואכן הגיעו לגמר של המונדיאל. נגד מי? נגד איטליה. כמה סמלי!

הצופים בקהל, לבשו בחלקם קסדות מירוץ צהובות, כקסדתו של סנה המנוח וכולם חיכו לניצחון של ברזיל, לניצחון של סנה. לאחר 0-0 בתום הארכה ודו קרב פנדלים, ניגש רוברטו באג’יו, אמן בעיטות פנדלים לבעיטה האחרונה. אם יחמיץ, ברזיל אלופה. הבעיטה (לעתיד, אחת מבעיטות הפנדל הזכורות בהיסטוריה), כמו שכולכם יודעים, עלתה סנטימטרים בודדים מעל המשקוף וקבעה את זהות אלופת העולם, ברזיל.

כל העולם זוכר את היום הזה כיום שבו באג’יו החמיץ את הפנדל. עבור הברזילאים הסיפור קצת שונה. מבחינתם, באג’יו לא החמיץ, אלא הרוח של איירטון סנה המנוח, הרימה אצבע לעבר הכדור ושלחה אותו מעל המשקוף ובכך, העניקה לברזיל את הזכייה במונדיאל. הם כל כך אהבו את סנה, שחלק באמת האמינו לסיפור ובכך, יצרו את אחת מאגדות העם המרגשות והיפות ביותר שקיימות.

היום, סביר להניח שאם אוהד ברזילאי ידבר על כך, זה יהיה בנימה הומוריסטית, ואני לא יודע כמה מכירים את האגדה היפה הזאת מחוץ לברזיל. אבל עבור אותם אוהדים שהיו באצטדיון, לא מדובר באגדה והיה זה איירטון סנה, שהציל את הפנדל וניצח את המשחק עבור ברזיל. עם אופיו הצנוע וקסדתו הצהובה. לא בראוותנות, רק בעזרת האצבע.

איירטון סנה קסדה

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!