האנשים והאירועים שעשו את הליגה הסדירה

26 מחזורים חלפו, משחקי הפלייאוף לפנינו ולשם כך החלטתי ללבוש את חליפת האובייקטיביות ולסכם את העונה הסדירה תוך התמקדות באנשים והאירועים שהפכו אותה לטובה ומעניינת יותר.

משחק העונה הסדירה – מכבי חיפה מול מכבי ת״א (4-3)
נתחיל במשחק הטוב ביותר, שמשלב בתוכו גם לא מעט דמויות שעשו את העונה הסדירה. במחזור הראשון של העשור החדש הגיעה החבורה של איביץ׳ לאצטדיון סמי עופר שהיה גדוש בכ-30,000 אוהדים משולהבים משני המחנות שיצרו אווירה מחשמלת של משחק עונה אמיתי.

עוד לפני שריקת הפתיחה של לירן ליאני קיבלנו אירוע בלתי נשכח, כשפיסות קונפטי רבות שכיסו את כר הדשא כולו גרמו לעיכוב פתיחת המשחק בכעשרים דקות והפכו את נערי המפוחים לגיבורים הראשונים של הערב.

המחצית הראשונה בה עלתה מכבי ת״א ליתרון ושלטה במגרש ללא עוררין הייתה רק המתאבן לקראת המחצית הטובה ביותר שזכורה לי ממשחק בליגת העל. בדקה ה-48 גולסה הכפיל את היתרון הודות לבישול נהדר של ג׳ראלדש ודווקא כשנראה היה שהחניכים של בלבול הרימו ידיים הם העלו הילוך – רוקאביצה מריבאונד ו-וילדסחוט בוולה נהדר השוו את התוצאה תוך שתי דקות בלבד.

מכבי תל אביב מכבי חיפה
קרדיט לצלם דין מיארה

אני חשבתי שהחגיגה נגמרה, אבל היא בעצם רק התחילה – שש דקות מאוחר יותר מכבי ת״א זכתה לפנדל לאחר נגיעת יד של ז׳אנדו פוקס (שהספיק להיחתך מהקבוצה), יונתן כהן החמיץ אבל תיקן במהירות, כבש את הריבאונד וקבע 2-3 מדהים. מוחמד עוואד שנכנס לכר הדקה בדקה ה-85 כבש גם הוא שער נהדר שהשווה את התוצאה שלוש דקות אחר כך והחמיץ ממצב קורץ בפתיחת תוספת הזמן.

ואז הגיע מה שחייב לזכות בתואר שער העונה הסדירה – מתפרצת מהירה וקטלנית שכללה חילופי מסירות בין ג׳ראלדש ואצילי הסתיימה בבישול של האחרון ליונתן כהן שגלגל לרשת של ג׳וש כהן לאחר תנועה חכמה שהערימה על מאבוקה וקבעה 3-4 בלתי נשכח בדקה ה-93, פתח פער משמעותי של 6 נקודות בפסגה והשאיר אותי עם פה פעור לפחות שעתיים אחר כך.

מעניין להתייחס גם לדרכי הכיבוש של שתי הקבוצות בערב הזה – החבורה מתל אביב כבשה בעיקר שערים קבוצתיים המצביעים על התיאום הכמעט-עיוור בתלכיד החזק שיצר איביץ׳ בעוד ששחקני המארחת כבשו בעיקר בפעולות אישיות מבוססות כישרון.

משחק לפנתיאון שהחזיר לי ולרבים נוספים את ההערכה לכדורגל הישראלי.

 

מאמן העונה הסדירה – ולדימיר איביץ׳

האיש שאף פעם אי אפשר לדעת מה עובר בראשו והחזיר את סדרות החינוך לאופנה, סגר סיבוב שלם ללא ספיגה ועונה סדירה שנייה ברציפות ללא הפסד. הוא שיפר את מאזן הספיגות של קבוצתו, למרות שהחליף כמעט את כל חוליית ההגנה שלקחה אליפות קלילה בעונה שעברה. הגדולה שלו היא ללא ספק הדרך בה החדיר בשחקניו קור רוח וביטחון משמעותי, אך במקביל דאג להזכיר לכולם שהמקום של אף אחד בהרכב אינו בטוח. שיטת המשחק שלו הוציאה מכל אחד מהשחקנים את המקסימום והפכה את החבורה בצהוב לדבר הכי מפחיד בליגה.

איביץ'
קרדיט לחשבון הפייסבוק של מועדון הכדורגל מכבי ת”א

 

שחקן העונה הסדירה – דן גלזר
האיש שבלעדיו הכל היה נראה אחרת – שחקן חכם, ממושמע ואחראי כל כך שנתפר למידותיו של איביץ׳. הוא עושה הכל כדי לזכות בכדור ולשלוט בקצב המשחק, משדרג את כל מי שמשחק לצידו וקפץ מדרגה נוספת בעונה הנוכחית. קריאת המשחק הנהדרת שלו מאפשרת לו לראות כמה מהלכים קדימה, לבצע סגירות הגנתיות בדיוק ויעילות רבה ולחפות על צמד הקשרים הנוספים שעולים לתמוך בהתקפה. הוא מוביל את כלל שחקני הליגה בתיקולים מוצלחים (99 – 62% הצלחה), שני בחילוצי כדור בחצי היריבה (48) ובעבירות (45), מחזיק ב-91% דיוק במסירה (2 מכל 3 מהן הולכות קדימה) ודואג לספק גם איומים (11) ומסירות מפתח מדוייקות (8) בהצטרפות מהקו השני.

מכבי תל אביב, דן גלזר, אבי ריקן
קרדיט לצלם דין מיארה

 

שערוריית העונה הסדירה – לא השתנה ד-VAR
מערכת שיפוט המסך נכנסה לראשונה למשחקי העונה הסדירה בליגת העל וכללה תקוות גדולות לשינוי, אך כגודל הציפייה גודל האכזבה. על אף שנכללים בצוות השיפוט המורחב לא פחות משישה חברים (שופט ראשי, צמד קוונים, שופט רביעי וצמד שופטי מסך) לא הצלחתי לספור את שערוריות השיפוט על האצבעות בכף ידי, מדובר על מספר החלטות שגויות שהשפיעו על משחקים שלמים ובכך גם על העונה כולה. נוסף על כך, פרק הזמן הממוצע שלקח לשופט הראשי הראשי לקבל החלטה באמצעות מערכת שיפוט המסך עמד על שלוש דקות – שלוש דקות שלמות

בהן השחקנים, הצוותים המקצועיים ומעל כולם האוהדים ביציעים ובבית עצרו והמתינו למוצא פיו של השופט. לכך ניתן להוסיף את המשחק בין קריית שמונה לחדרה שהתנהל ללא שימוש במערכת ויצר אי שוויון בין קבוצות הליגה.

שופט ליגת העל
קרדיט לצלם דין מיארה מסוד צלמים


זר העונה הסדירה – אנריק סאבוריט

אתחיל ואומר שבכל שבוע מחדש אני מתקשה להאמין שכדורגלן מוכשר וחכם כמותו משחק בליגה שלנו ואני מתקשה להיזכר במגן שמאלי טוב ומשמעותי כל כך בקבוצה ישראלית. על אף שעמדת המוצא שלו היא באגף השמאלי בחוליית ההגנה הוא מבצע גם עבודה משמעותית בחצי היריבה ולמעשה נמצא בכל מקום – מעמדת הבלם השמאלי ועד לכנף השמאלית. נוסף לעבודה המשמעותית בהגנה המתבטאת בין היתר בחילוצים (149) והתיקולים המוצלחים (42) סיפק המגן הספרדי גם 49 כדורי רוחב מדוייקים, 23 איומים ו-9 מסירות מפתח מדוייקות ומוביל את שחקני הליגה שאינם בלמים במסירות מדוייקות (1459, 69% מהן קדימה).

 

המאכזב – אצטדיון בלומפילד
כמה שחיכיתי לחזור לבלומפילד, ספרתי שנים, חודשים, שבועות, ימים ושעות. אבל מלבד המיקום והשם קשה למצוא קווי דמיון בין בלומפילד הישן והטוב למפלצת הבטון המחודשת. 32 משחקי ליגה נערכו בו העונה, רק בשלושה (משחקי הבית של מכבי ת״א מול מכבי חיפה, הפועל ת״א והפועל ב״ש) הוא היה מלא לחלוטין. בנוסף, ביותר ממחצית ממשחקי הליגה שנערכו בו העונה (19) יותר ממחצית מהמושבים נותרו ריקים.

ואם נתייחס להשפעה המקצועית על הקבוצות התל אביביות – מכבי סיימה ארבעה משחקים בתיקו מבין ה-12 שאירחה בבלומפילד לעומת שלושה ב-14 משחקים מחוצה לו, הפועל איבדה 20 נקודות ב-11 משחקים בבלומפילד לעומת 19 ב-15 משחקים מחוצה לו ובני יהודה איבדה 28 נקודות ב-12 משחקים בבלומפילד לעומת 16 ב-14 משחקים מחוצה לו. האוהדים וראשי ההנהלה של הכתומים הספיקו להביע נכונות לעבור לאצטדיון קטן יותר שהולם את מידות הקבוצה כבר בעונה הבאה.

בלומפילד, מכבי חיפה, מכבי תל אביב
קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות בכדורגל

 

תגלית העונה הסדירה – רז שטיין
הווינגר בן ה-26 שגדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה ורשם 17 הופעות במדי הנבחרות הצעירות של ישראל לקח חלק משמעותי בעליית הליגה של נס ציונה בעונה שעברה והפך לשחקן המשמעותי ביותר שלה בעונה הנוכחית והאחראי המרכזי לכך שהיא מרוחקת נקודה בודדת מעלייה מעל הקו האדום בתום העונה הסדירה. הוא אמנם פתח רק ב-16 מ-26 מחזורי הליגה בשל פציעות, מחלות והמוות הטרגי של אביו שכל כך רצה לראות אותו מצליח אך מעורב ביותר ממחצית משערי הליגה של קבוצתו (53% – 9/17 – שבעה שערים ושני בישולים) ואחראי באופן ישיר לשליש מהנקודות שצברה (7/21). גם אם קבוצתו לא תצליח להישאר בליגת העל, הוא צפוי ואף צריך להמשיך ולשחק בליגה הבכירה בישראל גם בעונה הבאה.

רז שטיין
קרדיט לחשבון הפייסבוק של מועדון הכדורגל סקציה נס ציונה

 

הרכב העונה הסדירה – טננבאום; ג׳ראלדש, טיבי, אמאדור, סאבוריט; לביא, גולסה, גלזר; אצילי, יונתן כהן ורוקאביצה.

וכמה מילים לסיום:

יש לא מעט שחקנים של מכבי חיפה (לביא, חזיזה, אשכנזי, רוקאביצה) שנמצאים בעונות שיא אישיות וראויים לציון, אבל לצערם מכבי תל אביב, שגם ניצחה פעמיים במפגשים הישירים, היא פשוט קבוצה טובה יותר.

מכבי תל אביב חוגגים שער
קרדיט לצלם דין מיארה מסוד צלמים
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח