דירוג הפרשנים – אייל ברקוביץ

בכדי לבחור מיהם הפרשנים הטובים בישראל, אשר מוסיפים תוכן וצבע, ולעומתם מיהם הפרשנים הבלתי נסבלים בישראל, הממררים לנו כל שידור אפשרי, אנחנו ננתח מידי שבוע את הפרשנים הישראליים השונים ע”פ מד איתי. להזכירכם, הפרמטרים שייבחנו הם מקצועיות, אובייקטיביות ויכולות שידור.

השבוע צפיתי בערוץ 50, בשידורי הליגה הספרדית, שאת זכויות השידור שלהם רכש אתר הספורט “וואן”. בעמדת השידור, השילוב המנצח של יורם ארבל, השדרן המעצבן ביותר, ובעמדת הפרשן אייל ברקוביץ, הידוע בתור “הקוסם”. המשחק הוא ברצלונה נגד לבאנטה.

בפוסט המבוא שלי לדירוג הפרשנים ובחלק מהפוסטים שפרסמתי, טענתי כי האובייקטיביות, מהווה מרכיב מהותי בצורה בה אני שופט את תקשורת הספורט הארץ. חוסר מקצועיות עוד מתקבל בסלחנות, לעומת פרשנות “נגועה”. אני ממש לא יכול לסבול כאשר פרשן או שדרן מביעים אהדה לקבוצה או שחקן בצורה כל כך קיצונית. איפה הכבוד לאוהדי הקבוצה היריבה?

אייל ברקוביץ, לטעמי, השחקן הישראלי הטוב מכולם (לא בעל ההישגים הגדולים ביותר). לאחר קריירה מפוארת במכבי חיפה, נבחרת ישראל, קבוצות שונות מהאי הבריטי ושלל כותרות, חזר לסיים את הקריירה בארץ באקורד צורם. ברקוביץ ידוע כאחד שאומר מה שהוא רוצה בלי לעשות חשבון. הקוסם שופך את משנתו באופן קבוע, בתכנית הרדיו היומית עם אופירה אסייג. כשחקן, הערצתי אותו גם כאשר היה עולה לו ה”פיוז”. כפרשן, הדברים טיפה שונים.

זה מה שהיה לי להגיד על אייל ברקוביץ:

מקצועיות

ניתוח מערכים ופרה גיים   עד כה, לא נתקלתי בפרשנות פרה גיים כזו. ברקוביץ לא מכיר בכלל את לבאנטה, לא מכיר אף שחקן והוא גם לא מדבר בכלל בפרה גיים על מערכי הקבוצות! הדבר היחיד שעליו הוא דיבר בתחילת המשחק היה על מכירת הנעליים החדשות של מסי. שום מילה על טקטיקה שיטות משחק. סה”כ ציון 5-.

ניתוחים מקצועיים תוך כדי משחק – עם תחילת המשחק, ברקוביץ אומר את המשפט הבא: “לבאנטה תרצה לספוג את השער כמה שיותר מאוחר”. לא האמנתי למשמע אוזניי. בהמשך, ברקוביץ דווקא אמר משהו מקצועי נכון, ש”כדאי לברצלונה לתת ללבאנטה לעבור את החצי על מנת למשוך אותם החוצה” (לבאנטה באמת לא עברה את החצי איזה עשר דקות). הפנינה השנייה של ברקוביץ הגיעה בסביבות הדקה העשירית: “לבאנטה קבוצת ליגה ראשונה בספרד, בטוח שיש להם כמה שחקנים טובים”. לקראת סיום המחצית הראשונה הוא קבע שהעובדה שחואנפראן, שחקנה בן ה-40 של לבאנטה, משחק בהרכב מהווה תעודת עניות לליגה הספרדית וברוב המשחק הוא לא הפסיק לטעון ששחקני ברצלונה מוניר וסנדרו הם “חלשים ולא מתאימים להיות שחקני בארסה”. בקיצור מביך. סה”כ ציון 5-.

פיקנטריה וסטיסטיקות מעניינות –ברקוביץ לא ביצע שום שימוש בסטטיסטיקה. השימוש היחיד היה כשהוא טען רוב המשחק שנתוני ההחזקה בכדור הם 10-90 לברצלונה. רוב הפיקנטריה וסיפורי העבר שלו היו על עצמו ועל ימיו באנגליה, גם כאשר הוא לא דיבר על עצמו הוא דיבר על הבן שלו בכדורגל. סה”כ ציון 5-.

סה”כ ציון כולל לציר המקצועיות: 5-.



אובייקטיביות, התנהלות ויכולות שידור

אובייקטיביות – ברקוביץ שבר שיא עולמי בחוסר אובייקטיביות. הוא מגיע לפרשן משחק כדורגל כאילו היה קרב אגרוף או טניס – One man show של מסי. מופע הערצה אגרסיבי לגאון הארגנטיני. ברקוביץ לא מכיר את שחקני לבאנטה, שאר שחקני בארסה אפורים, פרט לסוארס ואינייסטה שחסרים וניימאר ש”הוא בכלל לא מתקרב לרמה של מספר 10″. חשוב לציין שאין לי בעיה עם אנשים שחושבים כך, אבל למה פרשן צריך להגיד שהכל הבל הבלים חוץ ממסי?

ברקוביץ משתפך על כל פעולה שמסי עושה, וגם לא שוכח להלל אותו כל כמה דקות בתיאורים כמה הוא ענק וכמה רונאלדו הוא מכונה אבל לעולם לא יהיה מסי. מה קשור עכשיו רונאלדו?!? תדירות הדיבור על גאונותו של מסי חצתה כל גבול עד שבדקה ה-65, לא יכולתי יותר, והעדפתי לצפות במשחק פורטו – בנפיקה . סה”כ ציון 10-. (WR)

התנהלות כפרשן – פשוט שכונה. עוסק בדברים רבים שלא קשורים במשחק. עונה לסמסים, מספר סיפורים על הבן שלו ומשתמש בשפה די מעליבה (שחקני הליגה הספרדית לא כל כך סופרים אותו אבל בכל זאת). לאורך כל המשחק, הוא קורא לשחקני לבאנטה “הם” ו”הוא לא שחקן”. בנוסף, כמעט בכל משחק שהוא משדר הוא נוהג לקיים “התערבויות” עם השדרנים כדי להראות להם כמה הוא מבין הרבה יותר מהם.  סה”כ ציון  5-.

“מתפרצות” (תדירות דיבור) – מדבר בתדירות מוזרה. מדי פעם לא מפסיק לדבר ולפעמים נעלם מהשידור, כנראה לשיחות טלפון או להפסקת שירותים. ביחס הדיבור שלו אני מעריך כי על כל 10 אמרות ברקוביציות יש 9 אמרות מטופשות. סה”כ ציון 3- .

סה”כ ציון לציר התנהלות ,יכולות שידור ואובייקטיביות: 6-.



לסיכום, פורמט השידור של הערוץ, ביחד עם השדרן וברקוביץ, גרמו לי ללחוץ על השלט ולעבור לצפות ממשהו טוב יותר. (פורטו – בנפיקה, פרשנות של אלון חרזי). חווית השידור שסיפקו לי ארבל את ברקוביץ הייתה נוראית. ברקוביץ לא מזכיר כלום מהרמה שלו כשחקן. פרשן שלא מכבד את המקצוע שלו ואת קהל הצופים של המשחק. אין טיפת הכנה למשחק! חשוב לציין כי למיטב זכרוני, ברקוביץ שומר על עקביות ברמתו גם בשאר המשחקים שהוא מפרשן. חבר שלי תמיד מזכיר לי שבגמר ליגת אלופות בין אינטר לבאיירן, ברקוביץ אמר שקמביאסו שחקן “שאין בו כלום” ומיליטו חלוץ בינוני (הבקיע את 2 שערי הניצחון בגמר). למשחק הכדורגל יש אוהדים של הקבוצות, לא ייתכן שיגיע פרשן ופשוט יהיה לא אובייקטיבי ברמה קיצונית ויעניין אותו רק שחקן אחד (גדול ככל שיהיה).

 

אייל ברקוביץ דירוג הפרשנים

לכל הדירוגים

דירוג הפרשנים ההתחלה

דירוג הפרשנים – מוטי איווניר

דירוג הפרשנים – ניר לוין

דירוג הפרשנים – שלמה שרף

דירוג הפרשנים – עודד מכנס

דירוג הפרשנים – שגיא כהן

דירוג הפרשנים – אייל ברקוביץ

דירוג הפרשנים – אלי אוחנה

דירוג הפרשנים – זאב זלצר

דירוג הפרשנים – אבי נימני

דירוג הפרשנים – חיים רביבו

דירוג הפרשנים – אורי אוזן

דירוג הפרשנים – עמרי אפק

דירוג הפרשנים – שגיא כהן 2.0

 
   

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!