דירוג הליגיונרים – סיכום עונה

עם סיום ליגת האלופות הסתיימה לה רשמית גם עונת 2017/18 בכדורגל האירופאי, ורגע לפני שהמונדיאל מתחיל והשחקנים שלנו כבר נוסעים נופש או למפגש מול ארגנטינה, הגיע הזמן כבר לסכם את העונה של הליגיונרים שלנו.
מזכיר לכם כאן את שיטת הדירוג, ואת סיכום חצי העונהאז מה קרה מאז? כמו כל חורף, כמה ישראלים ארזו את חפציהם וחזרו לארץ ישראל החמימה – בן רייכרט שלא שיחק שנייה בזולטה הגיע לעכו, אור אינברום הושאל למ.ס. אשדוד וקני סייף אליו נגיע, הושאל מגנט לאנדלרכט.

קני סייף
קרדיט לדף הפייסבוק KAA GENT

אז יאללה בואו נתחיל:

מקום 14. ליאור רפאלוב (קלאז ברוז’, 1.41 נק’) – הדעיכה המתמשכת של אחד הליגיונרים המצליחים בשנים האחרונות הגיעה לשיאה העונה. בניגוד לשנים קודמות בהן סבל מפציעות, השנה היה כשיר במרביתה, אבל פשוט לא מצא את מקומו אצל המאמן הקרואטי, ירקו לקו, שהביא שיטה שבה ליאור פחות יכול לבוא לידי ביטוי.
רפאלוב שיחק 723 דקות העונה, שני מהסוף מבין הליגיונרים. דווקא בסוף העונה לקו השתמש בו כמה פעמים כאס שעולה מהספסל ורפאלוב החזיר לו עם שער ניצחון קריטי עם פנדל בדקה ה-90′ ועוד בישול חשוב (סיים עם 2 שערים ו-3 בישולים). אבל דווקא ב-3 משחקים בהם פתח בפלייאוף, הקבוצה הפסידה. אז למרות השיפור במעמדו בסוף העונה, רפאלוב כבר די רמז שלא יהיה מוכן להמשיך בתנאים האלה והוא הביע עניין להגיע לסטנדרט ליאז’ שכמעט וצרפה אותו בינואר. נראה שהקנדציה הארוכה שלו בברוז’ הסתיימה.



מקום 13. טאלב טאווטחה (איינטרכט פרנקפורט, 1.65 נק’) – אחד הליגיונרים שדווקא יותר איכזבו, בעיקר מכיוון שהוא צעיר והיה לא רע אשתקד, וקיווינו שהשנה יבצע קפיצת מדרגה. אבל טאווטחה, שהשתלב יפה במדי פרנקפורט אשתקד בליגה ובגביע, שיחק העונה רק 580 דקות, הכי מעט. כמעט חצי מאשתקד, וגם לא שותף בקמפיין הגביע המוצלח של הקבוצה. מאמנו, ניקו קובאץ’, כאמור עובר לבאיירן מינכן, ויהיה מעניין לראות מה יקרה איתו בשנה הבאה תחת מאמן חדש.

מקומות 12-11. עמרי אלטמן (פנאתנייקוס, 2.05 נק’) ואלי אלבז (אפולון סמירניס, 1.99 נק’). שני הנציגים הישראלים בליגה היוונית מסיימים עונה פושרת. שניהם כבשו 3 שערים ובישלו שער אחד. אלבז שבקושי שיחק בקבוצת התחתית ולא כבש מהמחזור ה-13, כנראה יחזור לארץ שכן אין לו חוזה. לאלטמן הייתה השתלבות סבירה בעונת הבלהות של ‘פנא’, אבל הרחקה מיותרת באמצע העונה ופציעה ארוכה בסופה מנעו ממנו מלהתרומם. ייתכן שבשנה הבאה ינסה לעלות מדרגה אצל הירוקים מאתונה, אלא אם כן יעשה את דרכו לירוקים מחיפה.

מקום 10. טל בן חיים (ספרטה פראג, 2.06 נק’) – כנראה האכזבה הגדולה ביותר מבין כל השחקנים הישראלים שיצאו לחו”ל. בן חיים בהעברה היקרה בהיסטוריה של הליגה הצכ’ית מסיים עונה עלובה עם 0 שערים ו-3 בישולים. חשוב לציין שהבחירה של בן חיים בדיעבד הייתה לא טובה, העונה של ספרטה נראתה בערך כמו של מכבי חיפה. קבוצת פאר שמנסה לחזור לעצמה עם החתמות נוצצות, מאמן לא מתאים והמון בלאגן, כך שמראש סיכוייו להצליח היו נמוכים. אם זאת, עדיין היה אפשר לצפות ממנו ליותר. בפגרת החורף היו קולות שהמאמן מאמין בו ושהוא חוזר לעצמו, אבל השורה הסטטיסטית לא השתפרה. על רקע דיווחים על ניסיונות להתרת חוזהו, ככל הנראה בן חיים כבר לא ישחק בקבוצה בעונה הבאה, מה שהופך אותו אולי למלפפון הכי חם הקיץ בכדורגל הישראלי, גם זה משהו.

טל בן חיים
בן חיים. יחזור ללבוש צהוב? Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page

מקום 9. תומר חמד (ברייטון, 2.07 נק’) – מאוד קיווינו ורצינו שהעונה הראשונה של חמד בפרמיירליג תהיה טובה יותר. הוא אכן פתח אותה טוב מעבר למצופה עם שני שערים בששת המחזורים הראשונים, אלא שאז הגיעה ההרחקה המיותרת ל-3 משחקים, אחרי שדרך על שחקן ומשם גם הוא וגם הקבוצה איבדו מומנטום. חמד עוד שיחק בהרכב, אבל משם כבר עבר לספסל ולמעשה בינואר נחרץ גורלו כשהקבוצה החתימה עוד שני חלוצים נוספים ובכירים ממנו. חמד לא ויתר וסירב לעבור גם בהשאלה, אבל בתור חלוץ רביעי בקבוצה שמשחקת מאוד מבוקר ועם חלוץ אחד בסגל, לא היו לו סיכויים רבים. מאז המחזור ה-25 הוא אפילו לא על הספסל. תומר לא עזב כי הוא לא אחד שמוותר, אבל עכשיו שברייטון נשארה בליגה, אין לו מה לחפש שם. המקום שלו הוא בצ’מפיונשיפ או אולי אפילו ברוטציה של קבוצה אחרת שמשתפת קצת יותר חלוצים.

מקום 8. בירם כיאל (ברייטון, 2.13 נק’) – מעל חמד ניצב חברו הטוב לקבוצה, בירם כיאל, שהוא אחד השחקנים היחידים שיכולים להיות מעודדים מהעונה הזו. עוד פציעה קשה שלו ערב פתיחת העונה השביתה אותו מהחצי הראשון של העונה, כשרק במחזור ה-17 עלה לראשונה. לקח לו זמן להיכנס לקצב של הפרמיירליג, אבל בסופו של דבר, כיאל הפך לחלק קבוע ברוטציה של אחת הקבוצות המפתיעות העונה בליגה האנגלית, שסיימה גם עם ההגנה התשיעית הכי טובה, אחלה נתון לקבוצה שסיימה במקום ה-15 ונקודת זכות טובה לקשר האחורי הישראלי. הוא לא כבש או בישל אמנם, אבל שולב ב-19 משחקים העונה ואני מאמין שגם ישאר תחת כריס יוטון גם בעונה הבאה.

מקום 7. ניר ביטון (סלטיק, 2.22 נק’) – ביטון, שמעמדו תחת ברנדון רונג’רס לא בשמיים, החל את העונה בצורה מוזרה, כשתופקד כבלם ובילה בתפקיד הזה במחצית הראשונה של השנה, כולל ב-3 משחקים בשלב הבתים של האלופות. בהמשך קצת חזר לקישור לפני שעבר פציעה קשה בברך שבעקבותיה למעשה לא שיחק מאז פברואר. בלי קשר לפציעה, ביטון, עוד מעט בן 27, חייב דחוף תחנה חדשה. גם חוסר ההערכה המקצועי, חוסר האתגר בקבוצה שדורסת את הליגה וגם הרמה הלא גבוהה בסקוטלנד. אם הוא עוד רוצה להרים את הקריירה שלו, הוא צריך לנסות ללכת לצ’מפיונשיפ.

מקום 6. אופיר מרציאנו (היברניאן, 2.63 נק’) – נשארים בסקוטלנד וסוף סוף אפשר לדבר על ליגיונר שהייתה לו עונה טובה לכל אורכה. גבות רבות הורמו כשמרציאנו חתם בליגה השנייה בסקוטלנד, אבל זו הסתברה כהחלטה טובה. העולה החדשה הייתה אחת ההפתעות הנעימות השנה בפרמיירליג הסקוטית וסיימה במקום הרביעי ועם כרטיס למוקדמות הליגה האירופאית. אז נכון שהרמה בסקוטלנד לא מדהימה, ועדיין מרציאנו ששמר 10 פעמים העונה על רשת נקייה, זכה לשבחים רבים בתקשורת הסקוטית, וכבר שידרג את מעמדו לקראת העונה הבאה, אולי בדרך להפוך לשוער ראשון במכבי ת”א או במכבי חיפה, או אולי בקבוצה גדולה יותר בסקוטלנד.

ניר ביטון סלטיק
Credit to Celtic Facebook page

מקום 5. קני סייף (גנט/אנדרלכט, 2.69 נק’) – אחרי ארבעה ליגיונרים מהאי הבריטי, מגיעים לליגיונר המוביל שלנו בבלגיה עליו עברה עונה מוזרה. זה התחיל עם ההחלטה לשחק עבור נבחרת ארה”ב במקום ישראל, אלא שסייף גם נפצע במפשעה ונעדר מהמחצית הראשונה של העונה, ובנוסף חלום המונדיאל נגוז כשהאמריקאים לא הצליחו להעפיל לגביע העולמי. סייף חזר ושיחק 5 משחקים במדי גנט לפני שהגיעה ההצעה לעבור בהשאלה לאנדלרכט, אותה מאמן היין ואנהזברוק, מאמנו לשעבר בגנט. קני קפץ על המציאה ועבר לשחק במועדון גדול יותר תחת מאמנו האהוב, אם כי לא הצליח להשפיע רבות ולשפר את סיכויי הקבוצה לזכות באליפות. בשבוע שעבר מימשה אנדרלכט את האופציה שלה על סייף והוא הפך באופן רשמי לשחקן של המועדון הגדול בבלגיה.

מקום 4. אלמוג כהן (אינגולשטאט, 3.89 נק’) – ליגיונר העונה שעברה יורד שלושה מקומות בדירוג, מה שבסה”כ היה צפוי בהתחשב בעובדה שהמועדון שלו ירד לליגה הגרמנית השנייה. כהן אחרי עונה מוצלחת אשתקד יכל לנסות למצוא מקום בבונדסליגה, אבל בחר להישאר במועדון בו הוא מרגיש טוב וכאחד הסמלים. העניין הוא שכהן קיווה ביחד עם המועדון לחזור לבונדסליגה, אבל אחרי עונה מאכזבת, אינגולשטאט תישאר לפחות עוד עונה בליגה השנייה. לכהן הייתה בסה”כ עונה לא רעה, אבל פחות טובה מהקודמת. יכול מאוד להיות שכהן, שבו מעוניינות שלושת “הגדולות”, יחזור לארץ בעונה הבאה.



מקום 3. אריאל הרוש (אנורתוזיס פמגוסטה, 4.28 נק’) – אחרי כמה עונות לא פשוטות בארצנו הקטנטונת, הרוש בצעד חכם עבר לאי השכן. תחת רוני לוי, הרוש מצא מקום שקט יותר בו הוא יכול להתרכז בכדורגל ולהפגין את יכולתו. הרוש שיחק בכל הדקות העונה בליגה הקפריסאית, שמר 15 פעמים על רשת נקייה ב-36 משחקים וזכה בתואר שוער העונה בקפריסין. החוזה שלו היה לעונה אחת ולמעשה הוא כרגע ללא חוזה, אבל אני סומך על דודו שידאג לו לבית חדש, אולי במדי מכבי ת”א?

מקום 2. ביברס נאתכו (צסק”א מוסקבה, 5.32 נק’) – שוב, בשקט בשקט, נאתכו מסיים עוד עונה טובה במדי צסק”א, אחרי שאשתקד גם כן סיים במקום השני. הוא לא במקום הראשון בדירוג ששמור אתם יודעים למי, אבל האמת שלא בפער גדול בכלל. נאתכו המשיך להיות בורג מרכזי במדי צסק”א שגם נתנה עונה טובה באירופה. נאתכו מסיים את העונה עם 5 שערים ו-7 בישולים, ובמחזור האחרון בליגה הרוסית הצליחה הקבוצה לסיים במקום השני המבטיח לה כרטיס אוטומטי לשלב הבתים בליגת האלופות. נאתכו אמור להיות שם, אבל כרגע הוא ללא חוזה ולא ברור האם ימשיך בקבוצה שעוברת תהליך של הצערת הסגל, לאחר שבמשך שנתיים לא זכתה באליפות. גם אם לא יישאר בצסק”א, אני לא מאמין שיחזור לארץ כל כך בקרוב.

מקום 1. מואנס דאבור (רד בול זלצבורג, 5.76 נק’) – 29 שערים ו-11 בישולים. אני חוזר שוב, 29 שערים ו-11 בישולים! מלך השערים של הליגה האוסטרית, אחרי שלפני שנתיים היה מלך השערים של הליגה השוויצרית. וזה לא רק העונה הטובה, הרי הייתה לו כזו. העניין הוא שדאבור הצליח להתאקלם במועדון גדול, דווקא אחרי העונה שעברה בה לא הצליח להשתלב מספיק טוב. השינוי בעמדת המאמן ושיטת המשחק עזרה לו לפרוח ולסיים את העונה עם אליפות ו-22 שערי ליגה, וחצי גמר ליגה אירופית ו-7 שערים. ברור שבגילו הצעיר מייחלים לו ליגה גדולה יותר, אולי אפילו האחות הגדולה מלייפציג, אבל גם אם יישאר בזלצבורג, תהיה לו הזדמנות לעלות אותה לראשונה לליגת האלופות בעידן רד בול. בכל מקרה, הוא זוכה אצלנו גם בתואר ליגיונר העונה.

דאבור חוגג
קרדיט לדף האינטרנט “FC Red Bull Salzburg”

לסיכום
למרות שסיימנו בחיוב עם פסגת הליגיונרים, העונה הזו לא הייתה טובה לשחקנים שלנו שמעבר לים. אפשר להגיד שכמעט אף שחקן לא רשם התקדמות משמעותית העונה, אולי רק דאבור והשוערים. היתר במקרה הטוב שמרו על רמתם, ושוב, מדובר בליגיונרים ותיקים באזור גיל ה-30, כלומר בלי שום בשורה חדשה.
מעבר לכך, ודיברתי על כך גם בסיכומי העונה הקודמים. מעט מאוד שחקנים יהודים מצליחים לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן בחו”ל, לא רק בליגות בכירות אלא אפילו בליגות ביניים ומטה. מרבית הליגיונרים הבולטים הם או בני מיעוטים, או שוערים. זאת בעיה קשה היום של המיינסטרים שלא מצליח לייצר שחקנים ברמה גבוהה, ואנחנו רואים את זה גם בענפים אחרים כמו כדורסל וטניס, וזה צריך להיות תמרור הזהרה רציני.

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!