דירוג הליגיונרים – מהדורת הכריסמס

פרויקט ליגיונר החלומות חוזר ופגרת חג המולד היא הזמן הטוב ביותר לבחון איך הנציגים שלנו בחו”ל התמודדו עם האתגרים באירופה בחצי הראשון של עונת 2017/18.

Spanish League - טיק טיק

את שיטת הניקוד לא שיניתי בגדול משנים קודמות, ההסבר המפורט כאן, אבל בגדול לכל שחקן ניתן ניקוד בהתאם לביצועים שלו (כבש/בישל/הורחק/שמר על שער נקי/הקבוצה ספגה) שמותאמים לעמדה שלו ומוכפלים במקדם שניתן לאיכות של הליגה/מפעל שבו הוא משתתף. סה”כ הנקודות מחולק במספר המשחקים של הקבוצה במהלך העונה וכך נקבע הדירוג של השחקן. תיקון קטן שכן עשיתי הוא לתת קצת הקלות לפצועים. בעבר לשחקן פצוע ירד הממוצע שכן קיבל 0 נקודות למשחקים מסוימים, כעת יופחת לו רק חצי משחק על כל משחק שבו היה פצוע.

אני חוזר ומבהיר, הדירוג לא מבוסס על דעתי האישית, אלא פשוט על שיטת ניקוד שפיתחתי. אבל מספיק דיבורים, זה הזמן להתחיל בדירוג, ולצערנו הוא לא מלהיב. שחקנים רבים במגמת ירידה, שחקנים חדשים שיצאו לחו”ל לא מתאקלמים, ואם מנסים למצוא סיבות למה הכדורגל שלנו נראה ככה, הן בעיקר טמונות בכך שאין לנו מספיק שחקנים שמשחקים באופן קבוע בליגות חזקות.

ערן זהבי וגידי קניוק לא נכללו בדירוג בשל העובדה שהעונה שלהם לא מקבילה לזו המשוחקת באירופה, וגם כי יש קושי בהשוואת הליגות באסיה לאירופה, אבל נתייחס אליהם בהמשך.

ערן זהבי
Credit to “Guangzhou R&F FC” Facebook page

הפלופים הקבועים:

מקום 17. בן רייכרט (זולטה וארחם, 0 נקודות) – דודו דהאן עלה לדרגת מכשף כשהצליח להחתים את בן רייכרט באירופה, וכולם צחקו על העקיצה הגדולה. אז רייכרט לא הצליח להשאיר חותם או אפילו לרשום דקת משחק אחת בבלגיה וכנראה שבקרוב הוא יחזור לארצנו, במידה ומישהו ירצה אותו או שדודו יסדר לו שוב את אחת הקבוצות שלו. רגע השיא שלו נרשם במחזורים ה-18 וה-19 כשהצליח לשבת על ספסל הקבוצה, כשביתר המחזורים ישב ביציע.

מקום 16. אור אינברום (מאריבור, 0.12 נק’) – עוד מנפלאות דהאן. כל שנה כמעט הוא מצליח להוציא לגנט שחקן שכמעט ולא משחק בה ומיד חוזר לארץ. זה קרא לפני שנתיים עם אלחמיד, לפני שנה עם דוידזאדה והפעם עם אינברום המוכשר, שכנראה שובר אפילו את השיאים של קודמיו. הפעם גנט אכלה רק חצי מהלוקש ועם סיום מועד ההעברות השאילה אותו למאריבור כבר עם אופציית רכישה לסוף השנה. אלא שגם בליגה הסלובנית היחסית חלשה אינברום לא השתלב, ובדיוק כמו דוידזאדה, שיחק בשני משחקים ובאחד מהם הורחק. הדרך הביתה קרובה מתמיד.

הפצועים התמידיים

מקום 15. קני סייף (גנט, 0.66 נק’) – יש שיגידו שקארמה היא כלבה. מאז שקני סייף החליט לייצג את ארה”ב הוא נפצע, עדיין לא שיחק במדיה והיא גם לא העפילה למונדיאל הקרוב. אני לא מאלו שביקרו את סייף על ההחלטה ואפילו תמכתי בו, אבל זה לא עזר לו העונה. סייף, מקום שלישי בדירוג אשתקד, פספס את כל 15 המחזורים האחרונים בגלל פציעה ובתקופה האחרונה עולה בעיקר מהספסל ופתח רק במשחק גביע אחד. גנט שלו בינתיים במקום החמישי והעונה בבלגיה עוד ארוכה, ואני מאמין שעוד נראה ממנו העונה דברים יפים.

מקום 14. בירם כיאל (ברייטון, 0.78 נק’) – הקשר המרכזי עבד קשה כל חייו כדי להגיע לפסגת הפרמיירליג. אלא שכיאל, שגם במרבית העונה שעברה בילה הרבה בהתאוששות, נפצע ערב פתיחת העונה, החמיץ יותר מ-3 חודשים ולאט לאט חזר לסגל. הוא פתח מול טוטנהאם וצ’לסי ושיחק עוד 10 דקות מול ווטפורד וגם. יהיה לו קשה להיכנס להרכב באופן קבוע, אבל כיאל הוא שחקן של מאמן ואם יישאר בריא, אני בטוח יצליח להשתלב ברוטציה ולעלות במעלה הדירוג בהמשך.

הנפילה הגדולה

מקום 13. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז’, 1.47 נק) – רפאלוב נחשב לאחד הליגיונרים האיכותיים והמצליחים שלנו בשנים האחרונות, אבל נראה שהסיפור שלו בבלגיה מתקרב לסיום. ליאור שיחק מעט מאוד בשנתיים האחרונות בגלל פציעות, אבל עדיין היה שותף בזכות לאליפות והגביע של הקבוצה. רפאלוב זכה לגיבוי מלא מהמאמן מישל פרודום, וזאת אחת הסיבות שפרודום כבר לא בקבוצה, לאחר שרפאלוב לא היה טוב בשלהי העונה שעברה כשברוז’ התרסקה בפלייאוף.

רפאלוב במדי ברוז
קרדיט לדף הפייסבוק Club Brugge K.V.

העונה רפאלוב דווקא כשיר אבל הוא לא מוצא את עצמו תחת המאמן איוון לקו. הקרואטי שינה את שיטת המשחק של הקבוצה מ3-3-4 ל-3-5-2 כשבאגפים משחקים מגנים תוקפים ולא קשרים. זה גורם לליאור לשחק לפעמים כקשר התקפי ולא בעמדה הטבעית שלו, וזה גם לא הולך להשתנות בקרוב מכיוון שברוז’ מוליכה את הטבלה בבטחה.

רפאלוב שותף רק ב-12 משחקים העונה, באף אחד מהם לא 90 דקות, ופתח בעיקר בתחילת העונה. למעשה, מאז ה-9 בספטמבר שיחק במצטבר כ-50 דקות בליגה. השאלה היא האם ליאור יכול להצליח אם ישחק בתפקיד שלו או שהוא כבר לא מספיק חד אחרי הפציעות שלו? בכל מקרה, אם יחזור לישראל, זו שתחתים אותו תיקח הימור גדול ויקר.

חגיגה יוונית

הם אמנם לא יזכו בתואר ליגיונר העונה או יקבלו חוזה שמן, אבל עמרי אלטמן (מקום 12, פנאתנייקוס, 1.76 נק’) ואלי אלבז (מקום 11, אפולון סמירניס, 1.78 נק’) בסה”כ עושים חיים ביוון, ליגה לא פשוטה בכלל. פנא’ בעונה נוראית מדורגת רק במקום ה-11, אבל אלטמן בסה”כ משתלב בצורה סבירה למרות שגם ספג כרטיס אדום. יש לו שני שערים ובישול ויחסית לליגיונרים אחרים שיצאו העונה לחו”ל הוא בסדר.

את אלבז רובכם בטח לא מכיר ולא ידע שהוא משחק בחו”ל או אפילו שמע על הקבוצה שלו. אז אלבז לא שחקן הרכב ועוד בקבוצה שמתמודדת מול הירידה. אבל יש לו כבר שלושה שערי ליגה כולל מול אולימפיאקוס ובסה”כ בטח יזכור את החוויה הזו כנחמדה לפני שיחזור בשנה הבאה למועדון ביניים.

תסתכלו עליו ותראו אותנו

מקום 10. טל בן חיים (ספרטה פראג, 1.97) – היו ליגיונרים כושלים ממנו, אבל אני חושב שאין שחקן שיותר מסמל את הפער בין איך שאנחנו או הכדורגלן הישראלי תופס את עצמו לעומת איך שהוא נראה בפועל. בן חיים הוא לא פחות מהרכש היקר בתולדות הליגה הצ’כית(!), אבל נחשב לכישלון מהדהד. האנוכיות, חוסר המשמעת הטקטית והאופי הבעייתי לא עוזרים לבן חיים להשתלב בליגה שיש שצחקו עליה כששמעו שבן חיים חתם בצ’כיה. מעבר לכך, הבחירה בקבוצה שהחליפה המון שחקנים והביאה מאמן כושל לא הייתה טובה, וזה גם חלק מהבעיה של הישראלי שרק רוצה לצאת לאירופה בכל מחיר ולא תמיד מוצא את היעד המתאים. בן חיים הספיק לבשל בבכורה ולהוסיף עוד בישול בהמשך, אבל לאחר 7 מחזורים המאמן סטרמאצ’וני בחר להוריד את הרכש הנוצץ לספסל, מאז הוא לא ראה הרכב ובמשחקים רבים גם לא שותף. פראג מדורגת חמישית ולאוהדים והבעלים נמאס ממנו. הדרך חזרה הביתה קרובה מתמיד.

טל בן חיים
Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page

הפלייאוף העליון

מקום 9. אופיר מרציאנו (היברניאן, 2.51 נק’) – בארץ מחקו אותו אחרי ההופעה מול ספרד, אבל מרציאנו ממשיך להתקדם לאט לאט ולרשום קריירה נחמדה ושקטה בסקוטלנד. אחרי שקבוצתו עלתה מליגת המשנה, היא נחשבת להפתעת העונה בסקוטלנד ומדורגת במקום הרביעי והגיעה לחצי גמר גביע הליגה. מרציאנו שומר ביציבות על מקומו בשער וגם על רשת נקייה ב-9 משחקים העונה.

מקום 8. ניר ביטון (סלטיק, 3.03) – בעונתו החמישית בסקוטלנד ניר ביטון הצליח להמציא את עצמו מחדש. בעונה שעברה איבד את מעמדו בקבוצה של ברנדון רוג’רס, שהשנה דווקא מצא לו תפקיד חדש בעמדת הבלם. ביטון לרוב משחק כשחקן הרכב, אם כי לפעמים יורד לספסל בעונה ארוכה ומתישה שכללה גם כמה מפלות בליגת האלופות, כמו שקרה בשני המשחקים האחרונים. המשחקים בצ’מפיונס אמנם תרמו לניקוד של ביטון, אבל לא בטוח כמה כיף היה לחטוף 12 שערים ב-2 משחקים מניימאר וחבריו. בליגה הסקוטית כבר אין לו ולמועדון אתגרים ולמרות שיש לו חוזה לעוד שתי עונות וחצי והוא רק בן 26, חלון ההזדמנויות של ביטון למקפצה וליגה טובה יותר מתחיל להיסגר.

מקום 7. טאלב טוואטחה (פרנקפורט, 3.05 נק’) – עוד שחקן שממשיך להתקדם כנגד הציפיות הוא טוואטחה שממשיך להיות שחקן חשוב ברוטציה של ניקו קובאץ’ בפרנקפורט. לרוב הוא עולה כמחליף לעמדות הקשר או המגן השמאלי אך פתח כבר ב-4 משחקי ליגה בסיבוב הראשון והוסיף בישול. פרנקפורט סיימה את הסיבוב הראשון במקום השמיני וככל שתחלוף העונה טווטאחה רק צפוי לקבל עוד הזדמנויות.

מקום 6. תומר חמד (ברייטון, 3.20 נק’) – החלוץ נחשב לשחקן הישראלי המצליח ביותר באירופה כיום (עם דגש על אירופה) שכן הוא הליגיונר הבכיר שלנו בליגה גדולה. אבל חמד מדורג כאן רק במקום השישי בעיקר בגלל שהוא בילה משחקים רבים על הספסל. כשהחלה העונה חשבתי שלא יקבל הרבה הזדמנויות, אבל דווקא שינוי סגנון המשחק של ברייטון, שהייתה התקפית בליגת המשנה ועכשיו כעולה חדשה צריכה לשחק הגנתי עם חלוץ אחד, מתאימה לחמד שעובד קשה ויודע לשחק עם הגב ולהיות חד במצבים נייחים.

והוא אכן פתח טוב את העונה עם שני שערים ובישול בניצחונות הקבוצה, אבל האדום המפוקפק הוציא אותו מההרכב. חמד הושעה ל-3 משחקים ואיבד את מקומו בהרכב לגלן מארי שהוכיח את עצמו. חמד כדרכו ממשיך לעבוד קשה ולא לוותר ולהוכיח את עצמו בדקות שהוא מקבל, ולראיה הבישול במשחק האחרון מול ווטפורד. חמד כבר לא החלוץ הראשון בברייטון שעוברת עונה נחמדה ומעמדו יפגע אם אכן תחתים חלוץ נוסף בינואר, אבל תהיו בטוחים שעוד נשמע ממנו העונה.

תומר חמד
Credit to “Tomer Hemed” Facebook page

ה-TOP5

מקום 5. אלמוג כהן (אינגולשטאט, 3.86) – ליגיונר העונה שעברה מאבד ניקוד באופן טבעי בשל העובדה שהוא משחק בליגה חלשה יותר בשל ירידת הליגה של אינגולשטאט. היו שחלמו על יעד חדש בגרמניה עבור כהן בבונדסליגה, או על חזרה לאחת הגדולות בישראל בשל פתיחת העונה הקשה של אינגולשטאט, אבל נראה שכהן לא ממהר לעזוב את גרמניה. הוא ממשיך להיות בורג חשוב במרכז המגרש, עם שער אחד ובישול והרבה עבודה קשה מאחור. אינגולשטאט כבר במקום הרביעי, והיא רחוקה 5 נקודות מחזרה לבונדסליגה בעונה הבאה.

מקום 4. מרואן קבהה (מאריבור, 4.14 למשחק) – קבהה פרץ לתודעתנו כשביחד עם מאריבור הדיח את הפועל ב”ש במוקדמות ליגת האלופות, מה שהקנה לו גם מקום בהרכב הנבחרת. קבהה בהחלט מתקדם במעלה דירוג הליגיונרים, בעיקר תודות לעובדה שפתח בכל משחקיה של הקבוצה בשלב הבתים בצ’מפיונס. למעט תבוסה 7-0 לליברפול, הסלובנים בסה”כ רשמו הופעה מכובדת כשסיימו עם 3 נקודות. בליגה היא מדורגת במקום הראשון בפער של 4 נקודות על פני השנייה, אבל קבהה כבר חושב על היעד הבא ומקווה לנחות בינואר באחת הקבוצות המובילות בישראל בתמורה לחוזה משודרג.

מקום 3. אריאל הרוש (אנורתוזיס פמגוסטה, 4.35) – עוד אחד שדווקא סיים את קמפיין הנבחרת במגמה חיובית הוא הרוש שהוכיח שמקומו בשער הנבחרת, לאחר שאלישע ניסה במהלך הקמפיין ארבעה שוערים שונים. אחרי כמה שנים לא פשוטות בליגת העל, מסתבר שלהרוש עשה טוב גם לצאת מהארץ לטובת הליגה הקפריסאית שם הוא רושם יכולת גבוהה במדי אנורתוזיס של רוני לוי. הליגה בקפריסין צמודה מאוד כשיש פער של 4 נקודות בלבד בין הראשונה לרביעית, ואנורתוזיס כרגע בעונה רגועה בלי מפעלים אירופאים תופסת את המקום השני. בשבוע שעבר באחד ממשחקי העונה היא אמנם חטפה 3-0 בבית מאפואל ניקוסיה, אבל הרוש בינתיים לא פספס דקה העונה ושמר ב-7 מ-19 משחקים על רשת נקיה, והיציבות הזו מקנה לו בינתיים את המקום השלישי.

מקום 2. ביברס נאתכו (צסק”א מוסקבה, 5.34 נק’) – אנחנו רגילים לראות אותו במקומות האלה וביברס שומר על יכולת גבוהה גם השנה. נאתכו נע בין עמדת הקשר האחורי לקדמי ומבצע את עבודתו נאמנה. הוא שלישי בדירוג בקבוצה לפי אתר WHOSCORED וכבר כבש 5 שערים ובישל 4 בליגה ובקמפיין הלא רע של צסק”א בליגת האלופות. הרוסים השיגו לא פחות מ-9 נקודות, ועדיין לא העפילו לשמינית הגמר בעיקר בשל העובדה שבאזל ניצחה את היונייטד במשחק שלא קבע לאנגלים. נאתכו הושעה בשל צהובים במשחק האחרון של צסק”א במנצ’סטר ולא יכל לעזור לחברים שלו, שלפחות ממשיכים את העונה בליגה האירופאית. בליגה לא כל כך הולך לה והיא מדורגת רק חמישית ובפער של 10 נקודות מהמוליכה המפתיעה, לוקומוטיב מוסקבה (אם לא קראתם את הטור המצוין עליה של מישה טורין, זאת ההזדמנות שלכם), אבל רק שתי נקודות מהמקום השני שנותן מקום בטוח בשלב הבתים של ליגת האלופות. היינו שמחים לראות את נאתכו בליגה גדולה יותר, אבל האמת היא שמקום קבוע בהרכב של קבוצה חזקה ועשירה כמו צסק”א היא בחירה טובה מאוד לקריירה שלו.

מקום 1. מונאס דאבור (רד בול זלצבורג, 5.69) – לפני שנתיים דאבור סיים כליגיונר העונה ומלך השערים והבישולים של הליגה השוויצרית, ויש סיכוי גדול שגם העונה הוא יסיים כמלך שערים בליגה אירופאית ויקח את המקום הראשון בדירוג שלנו. אחרי שנת התאקלמות לא פשוטה דאבור פורח בזלצבורג תחת המאמן מרקו רוסה ויש לו כבר 17 שערים ו-7 בישולים בכל המסגרות. מהם 11 בליגה אותה הוא מוביל בכיבושים ועוד 5 באירופה, כשזלצבורג ממשיכה לשלב הבא בליגה האירופאית. גם אשתקד למעשה פחות הצליח בגלל שאוסקר גארסיה תיפקד אותו כשחקן כנף ולא כחלוץ. בכל הזדמנות שקיבל בחוד, דאבור החזיר בשערים וגם כשחזר בהשאלה לחצי עונה לגראסהופרס רשם את המספרים הרגילים שלו. דאבור אולי חולם על מעבר לאחות הגדולה מלייפציג או למועדון גדול אחר, אבל לטעמי גם אם יישאר יהיה לו אתגר גדול בשנה הבאה כשינסה להחזיר את המועדון לליגת האלופות לראשונה מאז שנת 94′-95′. בינתיים בכל מקרה, הוא מוביל את רשימת הדירוג שלנו.

מבחן הזהבי

סיבה נוספת בגללה אני לא משווה את השחקנים לזהבי, היא כי הוא לא אנושי. את הספירה שלו העונה נתחיל החל מחודש יולי, אז הוא שיחק 20 משחקים וכבש בהם 26 שערים. מטורף. זה בגדול מקנה לו בפער את המקום הראשון בדירוג. תגידו מה שאתם רוצים על הליגה הסינית, הבחור נותן עבודה. אבל לסיום אתייחס דווקא לגידי קניוק, אחד הכשרונות הגדולים אשתקד מקבל הרבה כסף באוזבקיסטן, אבל נראה לי שהוא קצת נעלם שם. ב-14 משחקים שהספיק לשחק כבש רק שער אחד במדי פחטקור טשקנט, שסיימה רק במקום השלישי המאכזב. צריך לזכור שקניוק הגיע באמצע העונה למקום שרחוק מאוד מכל מה שהוא מכיר ונקווה בשבילו שישתפר בעונה הבאה, אבל קניוק מסמל את הסיפור עצוב של הכשרונות הבולטים אשתקד בישראל, שאו מתייבשים בחו”ל או מתייבשים בהפועל ב”ש וזה חבל, אבל זה כבר נושא לטור אחר.

דאבור חוגג
קרדיט לדף האינטרנט “FC Red Bull Salzburg”
 
   

תגובה אחת

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח