דירוג האירופאים הגדולים בתולדות ה-NBA – מקומות 15-11

כשדונצ'יץ' ופורזינגיס שורפים את הפרקט בדאלאס, כשסבוניס הופך מ"הבן של" לשחקן חשוב מאד בפייסרס וכשבאטום, גובר ורוביו פשוט מסרבים להיגמר, קשה להתעלם מהעובדה שהשחקן האירופאי פשוט פורח בליגת ה-NBA.
אך השאלה הגדולה היא מי מבין כל השמות הנפלאים הללו באמת ייזכר בתור אחד מהגדולים ביותר ומי ייעלם בין דפי ההיסטוריה העמוסים של הליגה הטובה בעולם? כל התשובות בדירוג 20 האירופאים הגדולים ב-NBA בכל הזמנים. והפעם, מקומות 11-15:

למקומות 16-20

 

מקום 15 – קריסטפס פורזינגיס (לטביה)

פורזינגיס הגיע ל-NBA במטרה אחת – לכבוש את הליגה, וכרגע נדמה שפשוט שום דבר לא יכול לעצור בעדו. הלטבי, שנחת בארצות הברית לפני 4 עונות וחדר לתודעת הקהל האירופי במדי סביליה הספרדית, הפך מעוד נער מזרח-אירופאי רך ושאפתן, לאחד השחקנים הכי מושלמים בענף. לא סתם מכנים את פורזינגיס ה"יוניקורן", חד הקרן. העובדה שהוא מצליח לשלב בין מסה רבה לבין טכניקה מושלמת וקליעה באחוזים גבוהים מכל טווח, הופכת אותו ליחיד במינו, ליצור שטרם נברא בכדורסל העולמי.

בארבע שנותיו הראשונות בליגה הפך פורזינגיס אט-אט לפוסטר של הניו-יורק ניקס ולמעשה גם היה לנקודת האור היחידה שלה בחלק גדול מאותה התקופה. הקדנציה של פורזינגיס בניו-יורק נגדעה בצורה טרגית – פציעה קשה וסכסוך עם ההנהלה הובילו את הפאוור-פורוורד דרומה, לטקסס, שם חיכה לו לוקה דונצ'יץ'.

הסלובני והלטבי עושים פלאים במדי המאבס ונראה שסוף-סוף פורזינגיס הגיע לקבוצה שתוכל באמת להעריך את היכולות המטורפות שלו. ללטבי השאפתן יש את מוסר העבודה הגבוה ביותר שנראה בליגה בשנים האחרונות, היעד המרכזי של פורזינגיס הוא להציג בכל ערב מחדש גרסה משופרת שלו – טכנית יותר וחזקה יותר, כך שאין ספק שהוא האיש הנכון בזמן הנכון עבור השינוי שמחוללת דאלאס בשורותיה בשנתיים האחרונות.

משמעת מטורפת ושאפנות שלא יודעת שובע (קרדיט: דף הפייסבוק Kristaps Porzingis)

 

מקום 14 – גוראן דראגיץ' (סלובניה)

אז מה הופך את גוראן דראגיץ', אנטי-גיבור מובהק בן 33, לשחקן הכי חשוב של מיאמי כיום? התשובה תהיה ככל הנראה כישורי ההישרדות המטורפים של הרכז הסלובני. דראגיץ' הגיע אל פסגת העולם כשנבחר בדראפט 2008 על ידי הספרס, אך הבין במהרה שהחיים בליגה הטובה בעולם מסובכים ולא יציבים בעליל.

ההעברה לפיניקס הייתה מהירה, מהירה מדי אפילו, הוא לא זכה לקבל את הצ'אנס האמיתי מאחד המאמנים הטובים במשחק. חוסר ההצלחה בזיהוי הכישרון הגדול של אולימפיה לובליאנה מוגדר עד היום כאחד הכישלונות הגדולים בקריירת האימון של פופ. בפיניקס, דראגיץ' הספיק לראות ולחוות הכל – החל מעונות קשות במיוחד בהן הסאנס לא הצליחו להתרומם מהתחתית של התחתית, ועד להופעת חייו במשחק חצי גמר פלייאוף המערב של עונת 2010, במהלכה קלע 32 נקודות ומחק פיגור 18 מול אותה סן אנטוניו שלא נתנה לו דקה של חסד בשורותיה.

דראגיץ' אף פעם לא היה סיפור אגדה, אצבעותיו לעולם לא יזכו לענוד את טבעת האליפות, כי כזה הוא – האנטי-גיבור המובהק של דירוג 20 האירופאים הגדולים ב-NBA, שחקן שלחלק גדול מהקוראים נוכחותו ברשימה זו תהיה תקועה כמו עצם בגרון. דראגיץ' תמיד ייזכר בתור הרכז הצנום שהעדיף לדבוק בסגנון המשחק האירופאי, הזהיר והמוכר על פני השואו-טיים של ה-NBA, בחור שקט ואפור למדי שנמנע מקטטות וטראש-טוק, אך גם פייטר אמיתי שכנגד כל הסיכויים מתכוון לתלות את הגופייה בליגה הטובה בעולם לאחר קריירה נפלאה בת יותר מעשור במדי פיניקס, יוסטון ומיאמי.

החנון הנצחי של ה-NBA. (קרדיט: דף הפייסבוק Goran Dragic)

 

מקום 13 – ניקולה יוקיץ' (סרביה)

אומרים שאם יוקיץ' היה עובד בכל עבודה אחרת מאשר שחקן כדורסל, סביר להניח שהוא היה הקוסם הגבוה בעולם מפני שהסנטר הסרבי נחשב לאומן בכל הקשור לזריזות ידיים ואחיזת עיניים. לעיתים נדמה שיוקיץ' פשוט לא יודע לספק אסיסט רגיל, כל מסירה חייבת לעבור מעל הכתף, בין שני שחקנים או דרך הפרקט וזה פשוט נפלא לראות כיצד שחקן אירופאי, גדול ומעט מגושם למראה, צוחק על כל אידיליית הכדורסל האמריקאית מלמעלה. אך מי שבאמת מכיר את יוקיץ' ואת הדרך הארוכה שהוא עבר, יודע שכל זה לא היה אמור לקרות אלמלא המהפך המטורף שהסרבי עבר טרם בחירתו בדראפט.

כבר מגיל צעיר יוקיץ' תמיד היה השחקן שבלט מעל כולם. יש בו דברים שפשוט אי אפשר להשיג בעזרת אימונים ותרגולים – הוא טאלנט, כישרון מולד של פעם בדור, אך התזונה ומוסר העבודה הירוד של הסרבי בימיו במגה לקס לא היו יכולים לעלות בקנה אחד עם קריירה מקצועית ב-NBA. לבסוף, רגע לפני שזה כבר היה מאוחר מדי, יוקיץ' עשה את המהפך הגדול – הוא הכפיל ושילש את מסת השריר שלו, עבד מאד קשה על הפרקט ומחוצה לו וכעבור מספר חודשים הנאגטס השתכנעו והנחיתו אותו בבירת קולורדו.

מאז, יוקיץ' הפך לכוכב הגדול של דנבר. הפרשנים החלו לכנות אותו הג'וקר מפני שכזה הוא יוקיץ' – הקלף שמשנה את התמונה, האיש ששובר את חוקי המשחק והשחקן שתמיד תעדיף שיהיה בצד שלך. לרשימה זו נכנסו ועוד ייכנסו בעתיד שחקנים טובים ובכירים מיוקיץ', אך את הסיפור על המהפך האדיר שעשה הסרבי מהנער הדחוי והמושמץ לאחד השחקנים הכישרוניים, האהובים והמוכשרים בכדורסל העולמי, כנראה שאף אחד אחר לא יוכל לספק לכם.

מסוג השחקנים שעושים מה שהם רוצים על הפרקט (קרדיט: דף הפייסבוק Nikola Jokić)

 

מקום 12 – אנדריי קירילנקו (רוסיה)

קירילנקו הוא הדוגמא המושלמת לאיך ספורטאי סובייטי אמיתי אמור להיראות – השאיפה לשלמות, הדחף להתחיל בהכי טוב שלך ולאט-לאט להגביר, היכולת להיות הכי טוב גם אם אתה לא השחקן הכי שרירן, אלגנטי ואיכותי על הפרקט. AK47, ילד טוב צסק"א מוסקבה, פרץ אל התודעה האמריקאית בסערה. הוא היה לאירופאי הצעיר ביותר שנבחר בדראפט, אך העדיף להישאר בצסק"א שנתיים נוספות.

לאחר אותן שתי עונות, קירילנקו נחת בגיל 20 ביוטה ובמשך עשור נתן עבורה את כל-כולו. הוא נבחר בעונתו הראשונה לחמישיית הרוקיז של השנה ופעמיים לחמישיית ההגנה של העונה. קירילנקו היה הכוכב הגדול של יוטה לאחר עזיבתם של קארל מלון וסטוקטון, הוא הגן על סל הקבוצה בחירוף נפש והראה לכולם איך נראית לוחמה סובייטית חסרת פשרות. למרות זאת, הלב של קירילנקו תמיד נשאר אצל אמא רוסיה, בצעד חריג למדי הפורוורד הרוסי החליט לעזוב את יוטה ולשוב לקדנציה שנייה בת עונה בודדת בצסק"א, במהלכה זכה קירילנקו בתואר ה-MVP של היורוליג ובתואר שחקן העונה של ה-VTB.

מיד לאחר מכן, שב קירילנקו ל-NBA. הקבוצה, מיניסוטה, הייתה חדשה עבורו, אך היכולת נותרה בעינה – מיניסוטה ולאחר מכן גם ברוקלין, נהנו מקירילנקו בצורתו המלוטשת ביותר. הרוסי המנוסה הציג במדיהן ראיית משחק ומיומנות מסירה ברמות הגבוהות ביותר לצד אינספור חסימות וחבלנות אין קץ. בתום עונת 14\2013 עזב קירילנקו את הליגה באופן סופי. לאן? ניחשתם נכון, לעונת פרישה בצסק"א מוסקבה שחתמה קריירה בלתי נשכחת של שחקן שחייבים לזכור.

מהלוחמים הדגולים בליגה. (קרדיט: דף הפייסבוק Basket4US)

 

מקום 11 – דטלף שרמפף (גרמניה)

כמו חלק גדול מהשחקנים האירופאיים ב-NBA, גם דטלף שרמפף תפס בתחילת דרכו בליגה את עמדת השחקן השישי בקבוצתו. כבר מההתחלה, סומן הגרמני בתור השחקן המשלים, שובר השוויון והראשון בספסל, ואיזו קריירה מדהימה הוא עשה מהמושב שליד כיסא המאמן. הייתה לו אינטליגנציית משחק מדהימה, הוא ידע לשחק ולקלוע גם מחלקי המגרש הנידחים ביותר, הוא היה קלעי שלשות אדיר ומוסר נהדר.

בדאלאס, קבוצתו הראשונה, לא ידעו איך לשלב אותו בסגל, אך באינדיאנה הוא הפך לשחקן השישי הטוב בליגה. בסיאטל שרמפף כבר הפך לסופרסטאר ולקח חלק בקבוצה הגדולה של הסופרסוניקס ב-1996 שנעצרה רק בגמר על ידי שיקאגו האגדית של ג'ורדן. מאחורי הקריירה של שרמפף עומדים בעיקר המספרים, יש שיגידו שהוא הדבר הטוב ביותר שהוליד הספורט בלברקוזן, אך סיפור דרמטי ומרגש כנראה שלא תצליחו למצוא אצל מי שכבר בליגת התיכונים ראו בו כספורטאי נעלה וכדורסלן מחונן.

שרמפף הוא סיפור הצלחה, שתמיד נועד להיות אחד כזה. המהלכים, האסיסטים והסלים של הגרמני ב-16 שנותיו בליגה, היו חלק מעלילה שנכתבה מראש. בגדול, זהו הסיפור על האיש שלקח את ההזדמנות שהציעו לו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות בשתי ידיים – סיפור מעט משעמם ודי חביב, בדיוק כפי ששרמפף היה בימיו כשחקן ב-NBA.

לא הגרמני האחרון בדירוג. (קרדיט: דף הפייסבוק Basketball Dream)

תגובה אחת

  1. Avatar

    אני ממש מקווה שהשארת מקום לאנדראה בארניאני באופן עשר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח