גדולי הדור – המאמנים הכי גדולים בדור האחרון

גדולי הדור מאמנים

 

עד כמה השפעה יש באמת למאמן על הקבוצה שלו? האם מלבד בחירת השחקנים ובחירת העמדה שלהם על המגרש באמת אפשרי לשלוט בקבוצה. משחק הכדורגל פוטבול מנג'ר הוביל דורות של אוהדי כדורגל לטעון שכן, המאמן יכול בעזרת טקטיקות מתוחכמות, מנטליות מהממת וכריזמה מהפכנית להפוך את התוצאה הצפויה של המשחק.

בין זה לבין ההשפעה של איכות השחקנים על תוצאת המשחק יש פער, אבל הדירוג של היום יעסוק במאמנים שעברו בכדורגל הישראלי ב25 השנים האחרונות. הם במידה מסויימת תמונת מציאות מאוד מדוייקת של הכדורגל הישראלי בתקופה הזאת.

גיא לוזון, בית"ר ירושלים.
קרדיט לדף הפייסבוק מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים – F.C. Beitar Jerusalem

 

10. יצחק שום – מתגעגע להיות מאמן

קבוצות בדור האחרון: נבחרת ישראל הצעירה (1998-2000), הפועל כפר סבא (2001-2002), מכבי חיפה (2002-2003), פנאתינאיקוס (2003-2005), ליטקס לובץ' (2005), אלניה ולדיקווקז (2005-2006), הפועל תל אביב (2006-2007), בית"ר ירושלים (2007-2008, 2009-2010), אלקי לרנקה (2010-2011)

הישגים בדור האחרון: אליפות ישראל (2007/08), אליפות יוון (2003/04), גביע המדינה (2007/08), הגביע היווני (2003/04), 2 גביעי טוטו (2002/03, 2009/10)

לרגעים היה נדמה בתחילת עונת 2017/18 שהסיפור בין יצחק שום למסאיי דגו אינו נוגע רק לגבי הכללתו בסגל של נכדו של שום, טום שלח. זה היה נראה כמו הדרך של יצחק שום בעצמו לחזור לקווים של המגרש כמאמן. יצחק שום היה אחד השחקנים הגדולים ביותר של הפועל כפר סבא, ואף אימן אותה לשנתיים אחרי שפרש ולעונה לפני שהגיע להחליף את גרנט במכבי חיפה. הקשר העמוק שלו עם המועדון הירוק שהביא אותו גם לרכוש את הקבוצה אולי הוא מה שגרם לו לפטר את אחד המאמנים הכי מוצלחים שלו בעשור האחרון.

והאמת היא ששום היה מאמן ממש לא רע. הוא זכה בדאבל בשתי מדינות שונות (יוון וישראל), העפיל עם קבוצה ישראלית לראשונה לליגת האלופות והיה המשך טבעי לאברהם גרנט בשנותיו במכבי חיפה. אבל שום תמיד ידע גם להסתבך עם הבעלים של הקבוצות שלו. בפנאתינאיקוס פוטר אחרי שהעז לא לשלב שחקן שהבעלים רצה לראות בהרכב (נשמע לכם מוכר?), בבית"ר פוטר אחרי התבוסה מול ויסלה קרקוב (ותיקו אפס מול סכנין, מי יודע עבור ארקדי מה הייתה מכה קשה יותר). איזה מזל שעכשיו הוא בעלים, שאין לו בעלים להסתבך איתו, ושמאז פרשת מסאיי דגו הוא לקח צעד אחורה לגבי ההחלטות על מאמן הקבוצה. לשום הייתה יכולת קבלת החלטות טובה כמאמן, נקווה שגם כבעלים הוא יידע להשתפר

יצחק שום הפועל כפר סבא
קרדיט לדף הפייסבוק: הפועל כפר סבא – העמוד הרשמי

 

9. אוסקר גארסיה – לא אוהב את ישראל

קבוצות בדור האחרון: מכבי תל אביב (2012-2013, 2014), ברייטון (2013-2014), ווטפורד (2014), רד בול זלצבורג (2015-2017), סנט אטיין (2017), אולימפיאקוס (2018), סלטה ויגו (2019-)

הישגים בדור האחרון: 2 אליפויות אוסטריה (2015/16, 2016/17), אליפות ישראל (2012/13), 2 גביעי אוסטריה (2015/16, 2016/17)

יש הרבה דברים שאוסקר גארסיה אוהד, אני מניח. מניח שהוא אוהב כדורגל, מניח שהוא אוהב את משפחתו ואת האנשים הקרובים אליו. אבל דבר אחד אני די בטוח – אוסקר גארסיה לא ממש אוהב את ישראל. כשהמאמן הספרדי שעד אז אימן רק קבוצות צעירות קיבל את הצעת העבודה מג'ורדי קוריף זה היה נראה לא כל כך טוב. לבעלים מיטש גולדהאר נמאס מהמאמן הישראלי והוא הורה לקרויף להנחית מאמן זר שישנה את הגישה.

אוסקר גרסיה היה חברו של ג'ורדי לקבוצה בברצלונה ואספניול, והתחושה ההתחלתית הייתה שיש פה השלמת הכנסה לחבר שמחפש להוסיף לראשונה שורת מאמן ראשי לרזומה. אלא שכבר מהתחלה היה ברור שאוסקר לא פה כדי להעביר את הזמן. מכבי תל אביב של תחילת עונת 2012/13 הייתה קבוצה אחרת – דורסת, משחקת מהיר ואיכותי, בראשות אלירן עטר שהפך מפוטנציאל לדבר עצמו.

אלא שגם שם היו ברקע דברים אחרים – האזעקות במהלך המשחק נגד בני יהודה ב"עמוד ענן", הנסיעה לברוז' לחתום שם באמצע העונה, הטור של פרימו שקרא לפטר אותו למרות שהקבוצה הייתה במקום הראשון. לאוסקר נמאס בישראל. ולכן החזרה הקצרה שלו לישראל הייתה מפתיעה וכך גם ההתפטרות המהירה. מבצע "צוק איתן" הגיע הפעם כדי לסיים את הקדנציה של אוסקר בישראל. הוא אמנם לא נהנה פה, אבל הפך את מכבי תל אביב לקבוצה נהדרת.

אוסקר גארסיה
Credit to ASSE – Association Sportive de Saint-Etienne Facebook Page

 

8. אלישע לוי – מלטש יהלומים

קבוצות בדור האחרון: מכבי הרצליה (1995), צפרירים חולון (1996), הפועל בית שאן (1996-1998), הפועל ראשון לציון (1998-2000), הפועל כפר סבא (2000, 2004-2006), מ.ס. אשדוד (2000-2004), בני סכנין (2006-2008), מכבי חיפה (2008-2012), הפועל באר שבע (2012-2015), נבחרת ישראל (2016-2017), מכבי פתח תקווה (2018-2019), בני יהודה (2020-)

הישגים בדור האחרון: 2 אליפויות (2008/09, 2010/11)

לקראת הפרישה של אלישע לוי מכדורגל במקביל להיותו שחקן בהפועל בית שאן הוא התחיל לעבוד במלטשת יהלומים. הוא אפילו לא חשב על המשך בעולם הכדורגל, וניסה למצוא לעצמו מקצוע ליום שאחרי. אלא שמקרה שוד אחד שאירע בזמן שהיה במשמרת צילק אותו ושלח אותו לחשוב מחדש על הקריירה שלו – אלישע לוי החליט להיות מאמן.

המטאפורה של ליטוש יהלומים המשיכה עם אלישע לוי גם לקריירת האימון. גם שם, הוא הלך לעשות עבודת כפיים קשה במועדונים הקטנים של הכדורגל הישראלי. גם שם, הוא ידע לפתח שחקנים צעירים ולשדרג אותם. גם שם, הוא לא קצר את המחמאות – הוא פוטר ממכבי הרצליה כשניסה להצעיר את הקבוצה, הכתם של משחק השרוכים נדבק בו למרות שהפך את בית שאן לקבוצה לגיטימית בליגה הראשונה, פוטר מראשון לציון למרות שהוביל אותה להישג השיא של המועדון, ופוטר מכפר סבא למרות קאמבק שכמעט הסתיים בהישארות הירואית בליגה.

אלישע לוי עבד כמאמן כאילו זאת עבודת כפיים קשה, חצב וליטש המון שחקנים וקבוצות שזכו להכרה בלעדיו. דווקא במכבי חיפה, שם לא ממש הצליח להתחבר למועדון, הוא סוף סוף זכה להכרה שהגיעה לו וזכה בשתי אליפויות (ועוד אחת שהייתה מאוד קרובה). קל לזלזל באלישע, אבל ייתכן שבלעדיו באר שבע לא הייתה זוכה בשלושת האליפויות שלה אחרי שעזב. אלישע לוי נשאר מלטש יהלומים, אבל כמאמן.

אלישע לוי
Credit to "ההתאחדות לכדורגל בישראל – The Israel Football Association" Facbook page

 

7. ניר קלינגר – מאמן נשמה

קבוצות בדור האחרון: בית"ר באר שבע (2000-2002), מכבי תל אביב (2002-2005), פראלימאני (2006-2007, 2012), א.א.ק. לרנקה (2007-2008), א.א.פ פאפוס (2008-2009), א.א.ל לימסול (2009), נאה סלמיס (2010), הפועל באר שבע (2010-2012), הפועל חיפה (2012-2013, 2017-2018), מ.ס. אשדוד (2013-2015), מכבי שעריים (2016), בית"ר ירושלים (2018-2019), הפועל תל אביב (2019-)

הישגים בדור האחרון: אליפות (2002/03), 2 גביעי המדינה (2004/05, 2017/18), גביע הטוטו (2012/13), אלוף האלופים (2018/19), גביע הטוטו של ליגת המשנה (2016/17)

בדצמבר 2016 זה היה נראה כמו סוף קריירת האימון של ניר קלינגר. כוכב העבר של מכבי תל אביב ומכבי חיפה התפטר מאימון מכבי שעריים, שדשדשה בתחתית הלאומית וירדה באותה עונה. אחרי הקדנציות הכושלות בבאר שבע, בהפועל חיפה ובאשדוד היה נראה שזה כבר לא יוכל להיות יותר טוב. כשהוא מונה למנהל המקצועי של הפועל חיפה זה היה נראה רע, כשהחליף את דני גולן אחרי שהוא יתפטר זה היה נראה היום.

מדהים לחשוב מה קלינגר עשה מאז. עונה חלומית עם קבוצה בינונית של הפועל חיפה שהסתיימה בגביע נדיר ומקום רביעי, עונה סבירה בבית"ר ירושלים והגעה לפלייאוף עם הפועל תל אביב בסגל שרובו לא מתאים לליגת העל. פתאום נזכרנו בקלינגר המאמן של מכבי תל אביב, שכבר בעונתו הראשונה לקח אליפות היסטורית, ואחר כך גם גביע וקמפיין ליגת האלופות לא רע מול קבוצות אגדיות. מסתבר שקלינגר מאמן טוב דווקא מהמקום בו פחות סופרים אותו. כשמונה למאמן מכבי תל אביב אחרי שנתיים בבית"ר באר שבע, היה ברור שהדמות החזקה בקבוצה היא אבי נמני. שנה אחרי, אבי נמני כבר לא שיחק במכבי תל אביב, וקלינגר המשיך להצליח.

קלינגר הוא היחיד שנכנס גם לדירוג של השחקנים וגם לדירוג של המאמנים. כשהיה שחקן קלינגר היה שחקן אופי, שחקן נשמה. גם כמאמן קלינגר יודע לקחת שחקנים ולהרים אותם, אבל בשביל זה הוא צריך למצוא את האתגר שלו. העתיד שלו כמאמן נראה, לפחות כרגע, מאוד ורוד.

ניר קלינגר הפועל חיפה
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מנהלת הליגה מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL

6. אברהם גרנט

קבוצות בדור האחרון: הפועל חיפה (1995-1996), מכבי תל אביב (1996-2000), מכבי חיפה (2000-2002), נבחרת ישראל (2002-2006), צ'לסי (2007-2008), פורטסמות' (2009-2010), ווסטהאם (2010-2011), פרטיזן (2012), נבחרת גאנה (2014-2017)

הישגים בדור האחרון: 2 אליפויות ישראל (2000/01, 2001/02), אליפות סרביה (2011/12), גביע הטוטו (1998/99)

למשך כמעט שנה שלמה, הישראלי שאוזכר הכי הרבה בחדשות בבריטניה היה אברם גרנט. במדינה בה הכדורגל הוא קודם כל היסטוריה ותרבות ואחרי כן משחק, רוב האנגלים לא התעניינו במיוחד מי הוא ראש ממשלת ישראל ב2008 (אהוד אולמרט למי שתוהה לעצמו) אבל כמעט כולם ידעו מי הוא אברם גרנט. הם הכירו את האדם האפרורי שהגיע אחרי קונצרט הרוק של מוריניו, את השנים שלו במכבי תל אביב ומכבי חיפה, את הקמפיין הסגרירי בנבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2006.

ההגעה של אברם גרנט לצ'לסי הייתה הסיפור הכי סנסציוני של הכדורגל הישראלי בדור האחרון. המאמן שהיה רגיל לקווים של קריית אליעזר היה צריך להתארגן לאמן בסטמפורד ברידג', כאשר אלפי אוהדים מניפים תמונות של מוריניו ומתעלמים ממנו במופגן. מדהים לחשוב, אבל הוא היה רחוק שבוע טוב אחד מזכייה גם באליפות אנגליה וגם בליגת האלופות. אבל בסופו של דבר הוא לא היה שם וחזר לאפרוריות הישראלית.

אבל אם מסתכלים על העבודה הפנטסטית שלו במכבי תל אביב בתחילת שנות התשעים, על זה שפיתח את דור הזה של מכבי, שהפך את נמני למה שהוא, שהגיע למכבי חיפה אחרי הכישלון במכבי תל אביב בסוף העשור, והפך את מכבי חיפה למועדון פאר עם שתי אליפויות רצופות. אז מבינים שאולי צ'לסי הייתה קצת גדולה עליו, אבל אנחנו הרווחנו כל רגע ממאמן חכם ואפרורי, כזה שמגיע כדי לעשות את הדבר שלשמו נוסד הכדורגל – לנצח.

אברם גרנט
Credit to Ghana Football Association Facebook Page

 

5. רוני לוי – חרוט ברקע של חיפה

קבוצות בדור האחרון: מכבי חיפה (2000, 2003-2008, 2015-2016), מכבי פתח תקווה (2008-2009), אוניראה אורזיצ'ני (2009-2010), בית"ר ירושלים (2011, 2013-2014, 2019-), סטיוואה בוקרשט (2011), אנורתוסיס פמגוסטה (2011-2013, 2016-2018), מכבי נתניה (2015)

הישגים בדור האחרון: 3 אליפויות (2003/04, 2004/05, 2005/06), גביע המדינה (2015/16), 3 גביעי טוטו (2005/06, 2007/08, 2019/20)

אומרים שכל צעד שלך במקום מסויים משאיר משהו ממך במקום בו הלכת. אם האמירה הזאת נכונה, רוני לוי הוא לא עוד מאמן בליגת העל, רוני לוי הוא חלק בלתי נפרד מהנוף של העיר חיפה. העניין ברוני לוי הוא שהוא תמיד היה ברקע. גם כשחקן במכבי חיפה של שנות התשעים, גם כעוזר המאמן ומאמן הנוער של מכבי חיפה בסוף שנות התשעים. גם כשמונה סוף סוף למאמן אחרי ששום עזב, הוא נתפס כחיסון לבעלים וכמי שמסמל "עונה פיננסית".

אבל מה שחרט אותו הכי חזק ברקע של העיר חיפה היה ה4 באוקטובר 2003. איתמר צ'יזיק, אריה בורנשטיין ורוני ישבו באותה השעה במסעדת הבית של הקבוצה, מסעדת מקסים, מסעדה בבעלות משותפת של יהודים וערבים-נוצרים. מחבלת נכנסה באותה השבת והפעילה את המטען שהיה אליה, ורצחה 21 סועדים. רוני לוי נפצע קל אבל הפיצוץ נחרט במוחו מאז ולא עוזב אותו. זה היה בתחילת העונה הראשונה שלו בקבוצה, והיה נדמה שזה יכול למוטט אותו.

אבל מתוך החושך הזה רוני לוי הפך להיות אחד המאמנים הכי חזקים שהיו כאן בדור הזה. בעזרת כלים טכנולוגיים שלא נודעו עד אז בישראל הוא הפך את הכדורגל הישראלי ליותר טקטי, ליותר מסתמך על נתונים. שלושת האליפויות בהן הוא דרס את הליגה עם מכבי חיפה חרטו את הירוקים כאחת משתי הבכירות של הכדורגל הישראלי, ואפילו כשחזר לעונה הצליח לזכות בעוד גביע עבור המועדון בו סיים את קריירת המשחק שלו. גם אם זה לא יצליח בבית"ר, הוא אחד המאמנים הכי חשובים שהיו בדור האחרון.

רוני לוי, ביתר ירושלים
קרדיט לדף הפייסבוק של בית"ר ירושלים

 

4. אלי גוטמן – סגירת מעגל

קבוצות בדור האחרון: הפועל בית שאן (1995), הפועל באר שבע (1996-1997, 2003-2005), הפועל חיפה (1997-2000, 2002-2003), בית"ר ירושלים (2000-2001), הפועל פתח תקווה (2001-2002), אנוסיס נאון פראלימני (2005-2006), מכבי נתניה (2006-2007), א.א.ל. לימסול (2007), הפועל תל אביב (2007-2011, 2016), נבחרת ישראל (2011-2015), מכבי חיפה (2018)

הישגים בדור האחרון: 2 אליפויות (1998/99, 2009/10), 3 גביעי המדינה (1996/97, 2009/10, 2010/11)

מה הוא חשב, באותם הרגעים כשראה את הכדור של זהבי נכנס לשער הצפוני של אצטדיון טדי. איך חשב להתחיל לרוץ לכיוון, ואז פנה ורץ לצד השני, מסתובב מדי פעם כדי לבדוק, כלא מאמין שאכן הדבר הזה קרה. ארבעה ימים לפני הוא היה ההוא שהפסיד בגמר הגביע ולא הצליח לזכות באליפות. ועכשיו הוא דאבליסט עם המשחק הכי מדהים שנראה פה בשנים האחרונות.

אולי, רק אולי, הוא חשב על על ה10 בפברואר 2001. זה היה עוד משחק מנומנם. בית"ר ירושלים לא הרשימה במיוחד בעונה ההיא אבל הגיעה מהמקום השני. אבל לאוהדים של בית"ר זה לא הספיק – הם רצו לראות קבוצה שמשחקת הרבה יותר אטרקטיבי, ואפשר להגיד על אלי גוטמן הרבה דברים – מאמן אטרקטיבי הוא מעולם לא היה. בירידה לחדרי ההלבשה בתוך המחשק נזרקה לעבר גוטמן שקית גרעינים, בדיוק באותה בלטה בה התחיל לרוץ אחרי השער של זהבי. לפי פרסומים שונים, היה גם חפץ מסיבי בשקית, דבר שהלחיץ את גוטמן. את העונה גוטמן סיים כמה מחזורים אחרי, ובית"ר התחילה להידרדר.

היו לגוטמן הרבה שנים שבהן היה נראה שהוא איבד את זה, שנים בהם נראה שהמאמן הגאון שניצח את מכבי תל אביב בגמר הגביע, שהביא את ג'ובאני לישראל, שנתן להפועל חיפה אליפות היסטורית, המאמן הזה הפך ללא רלוונטי. אבל אז הגיעה הקדנציה בהפועל תל אביב והוא הוכיח עד כמה גדול הוא יכול להיות. ובמידה מסויימת חבל שהוא כבר לא ייאמן יותר בליגה שלנו. אבל את המעגל מאותו ערב בטדי הוא לפחות סגר.

גוטמן מכבי חיפה
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מכבי חיפה

 

3. דרור קשטן

קבוצות בדור האחרון: מכבי תל אביב (1995-1996), הפועל תל אביב (1996-1997, 1999-2004, 2005-2006, 2011-2012), בית"ר ירושלים (1997-1999), הפועל פתח תקווה (2004-2005), נבחרת ישראל (2006-2010), בני יהודה (2010-2011, 2012-2013)

הישגים בדור האחרון: 3 אליפויות (1995/96, 1997/98, 1999/00), 3 גביעי המדינה (1995/96, 1999/00, 2005/06), 3 גביעי טוטו (1997/98, 2001/02, 2004/05)

החמסה. מה האסוציאציה הראשונה של אוהד כדורגל ישראלי טיפוסי כשהוא שומע את השם דרור קשטן? לא האליפות בכפר סבא, לא גביע המדינה עם הפועל לוד, האליפויות בבית"ר, הדאבל במכבי תל אביב או בהפועל תל אביב. החמסה, פיסת המתכת שקשטן נשא איתו בזמן המשחקים וגם סתם ביום יום הפכה לקוריוז שמאפיין את קשטן. בזמן שהמצלמה סרקה את הספסל של קבוצתו, הקלוז אפ מצא את החמסה כדי להדגיש את המאפיין הזה.

חשובה ככל שתהיה החמסה, היא הייתה סוג של קוריוז תקשורתי של תקשורת שלא הבינה את דרור קשטן, שלא יכלה להכיל את הדברים המאוד מוזרים שהיו קורים על הדשא בקבוצות בהן אימן. אבל דרור קשטן, מעבר להיותו שריד לכדורגל הישראלי הישן, הלא מתיימר ולא ממוחשב, היה קודם כל מאמן ענק, ובשנות השמונים והתשעים הכדורגל הישראלי היה נחלתו של קשטן.

ואם כבר רוצים להזכיר עד כמה גדול הוא היה, תחשבו על המסע הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי באירופה, המסע בגביע אופ"א 2001/02. לא ברור עד היום איך, אבל קשטן הוציא את השחקנים שלו אל המגרשים במוסקווה, לונדון, פארמה ומילאנו כשווים לכל דבר עם הגדולות של אירופה. אז היום היה אפשר לדבר על המערכים שלו, על המוטיבציה שהחדיר בשחקניו, על דמות האב שהיה עבורם. אבל אפשר להתעסק גם עם החמסה. עבור תקשורת שראתה בכל מה שהוא עשה מזל, החמסה הייתה פיתרון הרבה יותר טוב מאשר זה שהוא פשוט חתיכת מאמן מעולה.

דרור קשטן עם שלום תקווה
קרדיט לעמוד הפייסבוק של הפועל תל אביב

 

2. ולדימיר איביץ' – מכתב מהעתיד

קבוצות בדור האחרון: פאוק סלוניקי (2016-2017), מכבי תל אביב (2018-2020), ווטפורד (2020-)

הישגים בדור האחרון: 2 אליפויות (2018/19, 2019/20), הגביע היווני (2016/17), גביע הטוטו (2018/19), אלוף האלופים (2019/20)

לכאורה, מאמן שאימן בליגה הישראלית רק שנתיים, שמאמן ברוטו רק ארבע שנים, לא צריך להיות ברשימת גדולי המאמנים בדור האחרון, בטח שלא במקום השני. אבל כדי להבין למה ולדימיר איביץ' הוא (כמעט) המאמן הכי גדול בדור האחרון בכדורגל הישראלי, בלי הגזמות ובלי להיות יותר מדי מכביסטים, צריך להתרחק קצת מההווה המדכדך, מהיומיום שלנו בכדורגל הישראלי העגום של השנים האחרונות.

הטקסט הבא מופנה למי שיקרא אותו בעוד חמש עשרה שנה. אז שלום לכם, אנשי שנת 2035. אני לא יודע איך נראה הכדורגל הישראלי מתי שאתם רואים אותו (או איך נראה בכלל כדורגל). אבל אני רוצה לקחת אתכם חמש עשרה שנים אחורה, לסוף עונת 2020, תום עידן איביץ' במכבי תל אביב. שנתיים לפני, עזב את מכבי האיש שהיא נבנתה בצלמו ובדמותו מאז 2012- ג'ורדי קרויף. אחרי שנים שמכבי הרגילה את הכדורגל הישראלי שבשביל להצליח צריך מנהל מקצועי ומתחתיו מאמן, הוחתם במכבי ולדימיר איביץ', שחקן עבר סביר שזכה עם פאוק בגביע אחד.

התוצאות היו פשוט מטורפות – בשתי עונות שלמות ולדימיר איביץ' הפסיד פעמיים. שני משחקים בשתי עונות ליגה מלאות. אפשר לטעון שהליגה אז הייתה חלשה, שלא היה באמת תחרות למכבי תל אביב על תואר האלופה, וכל זה אולי נכון, אבל בשתי עונות בהן אופ"א הענישה את מכבי בגלל הפיירפליי הצהובים הפכו את הליגה לליגת העל בכדורסל, כזאת שהזכייה באליפות בה היא אלמנטרית. איביץ' הוא המאמן עם אחוז ההצלחה הכי גדול בהיסטוריה של הליגה העליונה בכדורגל הישראלי. הוא עשה זאת עם שני הרכבים שונים לגמרי בין שתי העונות, עם דומיננטיות בלתי נתפסת.

לכן אתם, אנשי 2035, מבינים עד כמה גדול היה ולדימיר איביץ', עד כמה מיוחדת ומטורפת הייתה תקופה של שנתיים בהן קבוצה ספגה 27 שערים וניצחה 53 פעמים. כל כך קשה לתפוס את הדבר שהתרחש פה בשנתיים האלה, שהנטייה הייתה להגיד שהליגה חלשה, היריבות גרועות והקורונה מחסלת. אבל אם מסתכלים בכנות, קשה לדמיין שיהיה פה אי פעם מישהו כמו איביץ'.

איביץ, מכבי תל אביב
קרדיט לדף הפייסבוק של מכבי תל אביב

 

1. ברק בכר – קרבי בדרכו

קבוצות בדור האחרון: עירוני קריית שמונה (2012-2015), הפועל באר שבע (2015-2020), מכבי חיפה (2020-)

הישגים בדור האחרון: 3 אליפות המדינה (2015/16, 2016/17, 2017/18), גביע המדינה (2013/14), גביע הטוטו (2016/17), 2 אלוף האלופים (2016/17, 2017/18)

בשנות השמונים והתשעים התפיסה בכדורגל הישראלי הייתה שמאמן טוב הוא מאמן שמתנהג כמו מפקד לחייליו עבור השחקנים. קברניטי הכדורגל הישראלי השופעו מהמסלול הצבאי אותו עוברים רוב הישראלים. התחושה היא, במידה מסויימת עד היום, שהכדורגלן הישראלי צריך מאמנים נוקשים, שהוא ילד אבוד ופרוע שאין לו סיכוי לפרוח ואם רק תעניש אותו, רק תפחיד אותו, אתה תשלוט בו.

ייתכן ובעת כתיבת שורות אלה ברק בכר נמצא על פרשת דרכים בקריירה שלו. אחרי עונה וחצי מאוד לא טובות בבאר שבע הוא "התפוטר" מהמועדון, ועכשיו הוא מגיע למועדון שידוע ביכולת הקברנות של מאמנים בתשע השנים שחלפו. אלא שאת ברק בכר יהיה קשה לקבור, גם אם ייכשל בעונות הראשונות בחיפה. השחקן האיטי שעלה עם קריית שמונה ליגה, שזכה איתה כעוזר מאמן באליפות, לא ממש הטיפוס של המפקד הקשוח. למעשה הוא מעולם לא סיים את הצבא, כפי שנוכח לדעת דרור קשטן כשחשב לזמן אותו לנבחרת.

"שובצתי ליחידה קרבית בחיל השיריון וביקשתי בבקו"ם שיעבירו אותי לטירונות 02 ולעשות שירות של ספורטאי, אבל לא היה עם מי לדבר, לכן לא נותרה לי ברירה. אם הייתי מחזיר את הגלגל אחורה הייתי נוהג באותה דרך" אמר בכר בראיון כשחקן. כמאמן בכר הוא ההפך המוחלט מתדמית המפקד – רגוע גם כשמנצחים וגם כשמפסידים, שקט, מכבד, נכנס לראש של השחקנים שלו. התנאים האלה הביאו אותו לזכות בעונה השנייה שלו כמאמן בגביע המדינה, בעונה הרביעית שלו כמאמן הוביל מועדון שלא זכה 40 שנה באליפות לאחת כזאת היסטורית, ובעונה שאחרי הוסיף עוד אליפות וקמפיין אדיר באירופה.

ויותר מכל, בעונת 2017/18, שנראה היה שבאר שבע מפורקת לגמרי, סחב בכר על הגב שלו קבוצה בינונית לאליפות שלישית רצופה. עדיין לא ברור מה בכר ייעשה במכבי חיפה, אלא שהטור הזה הוא סיכום של 25 השנים האחרונות, ובהן לא היה אף מאמן עם כל כך הרבה השפעה על שני מועדונים שונים, כל כך הרבה חריטה בהיסטוריה של שניהם, כמו ברק בכר.

ברק בכר הפועל באר שבע
קרדיט לדף הפייסבוק "מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח