הליגה משעממת העונה ואין תחרות? רמת הכדורגל נמוכה? אין מספיק כוכבים? הכל כנראה נכון, אבל אלו מכם שמתלוננים על האליפות הקלה הצפויה של מכבי ת"א וצופים כבר שנים במוצר הזה שנקרא "ליגת העל", צריכים לדעת שהם צופים באחת הליגות התחרותיות ביותר באירופה. בעולם שבו הכסף מדבר והפערים רק הולכים וגדלים, ליגות רבות הופכות למונופולים של קבוצה אחת או שתיים.

עבדכם הנאמן ביצע מחקר מקיף בלא פחות מ-30 ליגות באירופה עם רשימה של כל האלופות מעונת 92/93' והלאה. בדקתי גם את הטווח הארוך של 26 שנים וגם טווח קצר יותר של העשור האחרון. הליגות שנבחרו – אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, סקוטית, בלגית, הולנדית, פורטוגזית, אוקראינית, רוסית, סלובנית, סלובקית, סרבית, קרואטית, שבדית, דנית, נורווגית, פינית, טורקית, יוונית, קפריסאית, צ'כית, רומנית, בולגרית, שוויצרית, אוסטרית, הונגרית, פולין ו…ישראלית.

אז בואו נתחיל:

מספר אליפויות

ברבע המאה האחרונה זכו בישראל 7 קבוצות שונות באליפות המדינה. מכבי ת"א, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל ת"א, הפועל חיפה, עירוני ק"ש והפועל ב"ש. רק ב-5 מתוך 30 הליגות היו יותר אלופות בתקופה הזו – בהונגריה, שבדיה, סלובקיה, פולין (כולן עם 8) וצרפת (כן, פעם זאת הייתה ליגה תחרותית) בה זכו 9 אלופות שונות. גם כשהולכים לתקופה יותר קצרה, ישראל עדיין בתחתית הרשימה הזו עם 5 אלופות שונות בעשור האחרון. רק בצרפת ורומניה (6) היו יותר.

בצד השני של הטבלה אפשר למצוא מדינות עם דואופול – שתי קבוצות ששולטות ומחלקות ביניהן את כל האליפויות ב-26 השנים האחרונות. אוקראינה (שחטאר ודינמו קייב), סרביה (פרטיזן והכוכב האדום בלגרד) וסקוטלנד (סלטיק וריינג'רס), בפורטוגל לא ראו אלופה אחרת חוץ מבנפיקה ופורטו ב-15 השנים האחרונות.

 

רצף

מספר אלופות שונות לא בהכרח מעיד על שוויוניות. למשל ראינו את הדוגמה של צרפת בה היו שנים בהן כל שנה הייתה מתחלפת האלופה, אך לעומת זאת שליטה 7 אליפויות רצופות של ליון וגם התקופה האחרונה בה פסז' זכתה בארבע רצופות ובדרך לאליפות שישית בשבע השנים האחרונות. מהסתכלות על הטבלה אפשר לראות כמה רצפים משמעותיים – באטה בוריסוב, שלא נכללה במחקר, זכתה החודש באליפות 13 ברציפות בבלארוס. רוזנבורג זכתה ב-12 אליפויות רצופות(!) בנורווגיה. דינמו זאגרב ב-11 בקרואטיה ודינמו קייב ב-10 באוקראינה. לבאזל נקטעו 8 רצופות בשווייץ אשתקד, יובה עם 7 באיטליה, בדרך ל-8. למעשה, ב-21 מ-30 הליגות שציינו נרשם רצף של יותר מ-3 אליפויות רצופות ב-25 השנים האחרונות, בחלק מהליגות יותר מפעם אחת.

וישראל? אף קבוצה לא הצליחה בתקופה הזו לשבור את מחסום שלוש השנים. מכבי חיפה בעשור הקודם, מכבי ת"א בעשור הנוכחי ונראה שגם הפועל ב"ש לא תצליח לעשות זאת השנה. למעשה, מאז חמשת האליפויות המיתולוגיות של הפועל פ"ת אי שם בשנות ה-60', אף קבוצה בישראל לא זכתה ביותר מ-3 אליפויות ברצף! רק בליגה ההונגרית נרשם רצף נמוך יותר שם אף קבוצה לא הצליחה לזכות ביותר מ-2 אליפויות רצופות.

 

מי השולטת?

באיירן מינכן היא בהחלט הדומיננטית בגרמניה, הרצף שלה כרגע עומד על 6, אבל היו שנים שבהן האלופה בגרמניה הייתה מתחלפת כל שנה, ובגרמניה היו 6 אלופות שונות בתקופה הזו. לפעמים לקבוצה דומיננטית קשה ליצור רצף ארוך מאוד, מדי פעם מגיעה נפילה שלא מעידה על כך שאין קבוצה אחת שולטת. אז בדקתי מי זכתה באחוז האליפויות הכי גבוה בתקופות השונות.

במבט ל-26 שנים, המובילות הן רוזנבורג ואולימפיאקוס עם 19 אליפויות (73%). פורטו, באיירן ופרטיזן בלגרד עם 16, דינמו קייב עם 15. בחצי מהליגות יש קבוצה אחת שזכתה לפחות בחצי מכמות האליפויות (13). בישראל המובילה היא מכבי חיפה עם 8 בלבד (30%). רק בצרפת (7) שבדיה והונגריה (6) לאלופה המובילה פחות אליפויות.

המצב הולך ומחמיר ככל שמתקדמים עם השנים. ב-10 השנים האחרונות לדינמו זאגרב 9 מ-10 אליפויות, לרד בול זלצבורג, אפואל ניקוסיה, אולימפיאקוס, באזל, שחטיור ו-HJK הלסינקי 8. ב-22 מ-30 הליגות(!) יש קבוצה אחת שלקחה לפחות מחצי מהאליפויות בעשור האחרון. ב-10 ליגות מתוך ה-30 יש קבוצה עם רצף נוכחי של 3 אליפויות ומעלה. ואצלנו? אף אחת לא עברה את השלוש. במקום האחרון ביחד עם רוסיה ואנגליה.

 

ככה זה כשיש שניים?

אז יש ליגות תחרותיות יותר שאין בהן קבוצה אחת שולטת, אלא קרב בין שתי יריבות מושבעות שמחלקות ביניהן את רוב האליפויות. באוקראינה וסקוטלנד כאמור, רק שתי קבוצות זכו באליפות בתקופה של יותר מרבע מאה, בסרביה לשתי נציגות בלגרד 25 מ-26, פורטו ובנפיקה עם 23, ריאל וברצלונה עם 21 וגלטסראיי ופנרבחצ'ה עם 20. בישראל מכבי חיפה ומכבי ת"א זכו ביחד ב-14 אליפויות ב-26 השנים האחרונות. רק בצרפת, אוסטריה, הונגריה ושבדיה זכו שתי המובילות בפחות אליפויות. גם כשמסתכלים על העשור האחרון, מכבי ת"א והפועל ב"ש זכו ביחד ב-6 אליפויות, והנה, בשום ליגה לא היה מספר נמוך יותר מזה לשתי האלופות המובילות.

 

אבל מה קורה במהלך העונה?

כבר זמן רב אני אוסף את המידע ומתכנן את הטור, אבל את הדחיפה הסופית קיבלתי מהמחקר של CIES FOOTBALL OBSERVATORY שבדק את רמת התחרותיות ב-24 ליגות שונות באירופה מכיוון קצת שונה. הוא בדק כמה אחוזי הצלחה משיגה האלופה בכל מדינה ב-10 העונות האחרונות וכמה אחוזי הצלחה משיגות שלוש הראשונות באותה הליגה. כמו כן, הוא בדק את הפרש השערים הממוצע במשחקים בליגות ואיזה אחוז מהמשחקים נגמר בהפרש של 3 שערים ומעלה.

http://www.football-observatory.com/IMG/sites/mr/mr40/en/

במחקר הושגו שתי מסקנות עיקריות – הראשונה – אי השוויון במגמת עלייה בכל הפרמטרים במרבית הליגות. רק ב-6 ליגות אחוזי ההצלחה הממוצעים של האלופה ירדו ב-5 השנים האחרונות ביחס לקודמות, ורק ב-7 ירד הפרש השערים הממוצע. המסקנה השנייה היא שהפערים שנרשמו בחמשת הליגות הבכירות (ספרדית, איטלקית, גרמנית, אנגלית וצרפתית) היו גבוהים יותר בכל הפרמטרים מאלו שנרשמו ביתר הליגות, וזה לבד נושא לדיון שלם אחר.

ליגת העל לא נכללה במחקר, ולכן חיפשתי את הנתונים ההשוואתיים של הליגה שלנו. החלטתי שזאת משימה מתאימה ל"גיליון האקסל האנושי" המכונה יוסי מדינה מבאבאגול. חיש מהר יוסי שלף את הנתונים והתוצאות לפניכם:

אחוז ההצלחה הממוצע של האלופה בישראל לאורך השנים די דומה לזה שבליגות באירופה מחוץ ל-TOP5, כ-73.5% ׁׁהצלחה (כ-78.4% בליגות הגדולות). זה שם אותנו במקום העשירי מתוך 25 במחקר. מנגד, אחוזי ההצלחה הממוצעים של השנייה והשלישית בטבלה מעט נמוכים יותר מהממוצע באירופה בכאחוז, מה שמראה, שלמרות שהאלופה מתחלפת בין העונות, הפערים בתוך העונה מעט יותר גבוהים מזה שבאירופה.

כשהולכים לממוצע הפרש השערים ואחוז המשחקים בהם ההפרש גבוה מ-3, ניתן לראות שישראל משמעותית מתחת לממוצע עם 1.28 הפרש למשחק לעומת 1.36 בליגות הבכירות ו-1.32 בשאר הליגות. מקום 20 מתוך 25. כמו כן, רק 13.2% מהמשחקים הסתיימו בהפרש של 3 שערים ומעלה, לעומת ממוצע של 15.7% ב-TOP5 ו-14.8%בליגות האחרות (כאחוז וחצי פחות), מקום 21 מתוך 25.

לעניין הפרש השערים, חשוב לומר שישראל "נהנית" כאן משני גורמים. הראשון הוא שהליגה קטנה יחסית, 14 קבוצות בלבד, לעומת ליגות אחרות עם 18 ו-20 קבוצות בהן יש פערים גדולים יותר בין הקבוצות וכך גם יותר משחקים חד צדדיים. כמו כן, ישראל היא אחת הליגות היחידות ברשימה בה יש פלייאוף, כלומר קבוצות משחקות יותר משחקים מול קבוצות ברמה שלהן וכך יש פחות פערים.

 

למה זה קורה?

אז כן, השנה אין תחרות, העונה הנוכחית עליה דובר כעונה מאוד חלשה או אליפות עם כוכבית, לפחות לפי המספרים אכן ניתן לראות שלמכבי ת"א אין תחרות. בתום הסיבוב הראשון כ-85% הצלחה (הכי הרבה מאז מכבי חיפה בעונת 2009/10 עם 83%, זו שלא זכתה באליפות בגלל הקיזוז), מצד שני, לבני יהודה וחדרה במקומות 2 ו-3 יש כ-56% הצלחה. הכי מעט באותה תקופה למעט עונת האליפות של עירוני ק"ש.

אני חושב שאנחנו יכולים לשמוח שהליגה שלנו לא סגורה מראש ושיש למה לצפות בכל עונה ואין אלופה קבועה ואנחנו יכולים להגיע לשם בקלות, זה קורה בהמון ליגות בעולם בהן קבוצה או שתיים מצליחות לצבור פער כלכלי בלתי ניתן לגישור. היה לנו את זה בכדורסל הישראלי ויכול להיות שאם לא היה כאן פיינלפור עדיין היינו עדים לאלופה אחת נצחית.

הגיוון הזה מתרחש כאן גם בגלל הבעיות הכלכליות של מועדונים, החלפת בעלים תכופה יחסית. עם זאת, לאור הבלאגן הכלכלי/ניהולי שיש בבית"ר ירושלים, הפועל ת"א ומכבי חיפה, נראה שהכיוון ב-7 העונות האחרונות בהם רק שתי קבוצות זוכות באליפות, יכול להמשיך עוד שנים קדימה ואולי אפילו מכבי ת"א יכולה להפוך את הליגה הזו לליגה של קבוצה אחת בטווח הארוך.

 

מצד שני, רק אשתקד ראינו שהאליפות לא אצל שתיהן בכיס כשמועדון לא יציב כמו בית"ר התמודד על האליפות כמעט עד הסוף. מאגר שחקנים יחסית בינוני בליגה שלנו שלא מאפשר לשום קבוצה יתרון מקצועי מובהק בגזרת הישראלים, בעוד שזרים שמצליחים כאן ומעל הליגה, הן שחקנים והן מאמנים, נמכרים מהר לחו"ל, מה שמכריח גם את הגדולות לאלתר. לכן, אני לא פוסל אפשרות שנמשיך לראות גיוון דומה במספר האלופות בהמשך.

לסיכום, הליגה שלנו באופן היסטורי יחסית תחרותית יותר מאחרות. לא בהכרח בגלל הסיבות הנכונות שמעידות על איכות מסוימת, אבל היי, לפחות יש כאן עניין.