// מאת אסף דורנר
זה היה המשחק הכי טוב בסדרה עד כה. לא רק בסדרה הזאת, אלא אחד המשחקים היותר טובים מבין אלו ששוחקו בסדרות הגמר בשנים האחרונות, ולא חסרים משחקים מרתקים.
מה לא היה לנו? מגוון סיפורים גדולים שגילמו בתוכם משחק אחד – התעלות של שני הכוכבים של הקבוצות, שחקנים רוקים במיאמי שמשחקים בביטחון של וטרנים בליגה, הובלה שמחליפה צד 15 פעמים בין הקבוצות, קליעות גדולות ורגעי קלאץ' מוצלחים וכאלו פחות מוצלחים.
אלו הנקודות המרכזיות בעיני במשחק:
לברון מול באטלר
עם כל הכבוד לדייויס, זה מתפתח להיות הקרב בין שני ה- FMVP הפוטנציאליים, תלוי בזהות הקבוצה הזוכה.
שני הכוכבים של הקבוצה החליטו שהם באים לתת הצגה. לברון רצה לסיים את הסיפור, באטלר הבין שזה משחק של להיות או לחדול מבחינתו ושיחק בהתאם. באטלר נח 48 שניות בלבד, קלע 35 נקודות והוסיף 12 ריבאונדים ו- 11 אסיסטים (טריפל דאבל שני בסדרה, הראשון הגיע במשחק 3). מיאמי שיחקה ברוטציה צרה מאוד של 7 שחקנים, כולל באם אדבאיו שנראה קצת חלוד בשל הפציעה שלו מוקדם יותר בסדרה וללא דראגיץ', שסיפק בפלייאוף עד עתה כמעט 20 נקודות בממוצע למשחק. לכן, הבין באטלר שמלאכת הובלת המשחק והנהגת הקבוצה נופלת בעיקר עליו. הוא לא איכזב, אפילו הצליח בגדול. במסיבת העיתונאים לאחר משחק 2 כאשר אף אחד לא האמין בסיכויי ההיט והרבה אנשים הימרו על סוויפ ללייקרס, באטלר הגיע והצהיר שמיאמי מסוגלים לנצח. והנה אנחנו במשחק 5 והקבוצה לא עם ניצחון אחד, אלא כבר עם שניים כאלו – רחוקה 96 דקות מאליפות היסטורית והיסטרית.
לברון ניסה לעשות הכל כדי לנצח, כולל תצוגת שיא של קליעה עם 40 נקודות ו-6 שלשות מתוך 9 ניסיונות. הוא לא היה רחוק מטריפל דאבל כאשר הוסיף 13 ריבאונדים ו- 7 אסיסטים. הוא הצליח לשמור כמעט לבדו את הלייקרס בעניינים ברוב דקות המשחק, גם כאשר מיאמי ברחו בשלבים מסוימים להפרשים דו ספרתיים. לעומת הסדרה בשנת 2011 מול דאלאס, בסדרה הזאת לברון בינתיים נותן הצגות משחק אחר משחק ולא פוחד
מהאחריות הגדולה שמוטלת עליו, זה ייאמר לטובתו. חסרה לו קליעת שלשה פנויה של דני גרין לאליפות רביעית. כעת הוא יצטרך לתת לפחות משחק נוסף ברמה של היום כדי לזכות באליפות ולהגדיל את סיכוייו בדיוני ה-GOAT מול ג'ורדן.
רוטציה ורוקים של מיאמי
בסה"כ 7 שחקנים שותפו אצל ההיט. מלבד איגודאלה שלא קלע ולו נקודה אחת, שאר ה- 6 קלעו בספרות דו ספרתיות. טיילר הירו וקאנדריק נאן הרוקים הפגינו יכולת נהדרת והגיעו ל- 26 נקודות משותפות, כאשר הירו שובר שיא לרוקי בפלייאוף וכעת עומד על משחק 20 ברציפות עם ספרות כפולות בעמודת הנקודות. נאן, שעד לא מזמן בקושי נספר ברוטציה ע"י ספולסטרה, שיחק כמעט 30 דקות ותרם תרומה מכריעה במשחק ולא עשה כמעט טעויות מיותרות.
אולם מעל כולם בלט דנקן רובינסון. אומנם הוא לא רוקי, אך משחק בליגה רק שנה שנייה ולא נבחר כלל בדראפט. זאת העונה הראשונה שהוא משחק בפלייאוף והמשחק היום היה הראשון שאפשר אחריו להגיד שרובינסון הגיע לסדרה. 13/7 לשלוש, כולל 3 זריקות עונשין וסל נדיר ל-2 נקודות- 26 נקודות. הרבה בזכות ההתמקדות של הלייקרס בשלשות שלו היו לבאטלר את ההזדמנויות לחדור לסל יותר בקלות ולבחור בין מסירה לקליעה.
עוד הערה קטנה: ספולסטרה שוחק את שחקניו עד טיפת הזיעה האחרונה, ובמיוחד את באטלר. אני לא מבין למה שחקן כדוגמת אוליניק, שהיה מצוין במשחקים 2 ו-3, לא יכול לשחק מספר דקות. הוא לא שומר רע מאוד, יודע לתרום את הנקודות שלו באחוזים טובים וייתן מנוחה יקרה לשחקני המפתח. גם מיירס לנארד בהזדמנוית שקיבל היה בסדר גמור. במשחק הבא לדעתי הוא חייב להרחיב במעט את הרוטציה, כדי
ששחקניו הטובים יגיעו טריים לרגעי ההכרעה. באטלר אתמול נראה עייף מאוד, לא בטוח אם ישרוד משחק שלם נוסף כמעט ללא מנוחה.
ההגנה של הלייקרס
במשחק הקודם ראינו מאמץ הגנתי נהדר של לוס אנג'לס, כאשר דייויס מצליח לנטרל את באטלר. אתמול, משום מה, הם החליטו שיעשו חילופים על החסימות ולכן קרה שפעמים רבות באטלר קיבל מולו שומר פחות טוב וניצל זאת פעם אחר פעם לסלים קלים או מסירות לקלעים החופשיים על השלוש. בנוסף, דייויס עצמו שמר פחות טוב וחייב להשתפר במשחק הבא לרמת השמירה כמו במשחק מספר 3. אם הלייקרס לא רוצים להסתבך ולהגיע למשחק מספר 7 כשכל הלחץ עליהם לאחר הובלה של 1-3 בסדרה, הם יהיו חייבים לעבוד על ההגנה שלהם ולשפר אותה במשחק הבא.
הצוות המסייע של לייקרס
מלבד לברון, דייויס ו- KCP שקלעו בספרות כפולות, אף שחקן נוסף לא הגיע לכך. שאר השחקנים קלעו יחד 31/8 מהשדה, שווה ל- %8.25 שלא מספיקים, במיוחד לא במשחק צמוד כמו זה. לברון ודייויס חיברו יחד 68 נקודות, מה שחייב לבוא לידי ביטוי בניצחון של הקבוצה. הצוות המסייע היה מאוד חלש והשחקנים חייבים להגיע מאופסים למשחק הבא, להיות מרוכזים ולקלוע את הזריקות שלהם.
רגעי הקלאץ'
איך לא, ראוי להתייחס להם. אתן את נקודת המבט שלי. לייקרס עשו מספר טעויות קריטיות: קודם כל לאחר שהם הובילו בנקודה (107-108) כ- 20 שניות לסיום הם לא ציפו להתקפה מהירה של מיאמי וכתוצאה מכך עשו עבירה על באטלר שקלע את שתי זריקות העונשין. ההיט מבחינתם עשו מהלך גאוני, אך ווגל היה צריך לצפות למהלך כזה מראש ולהצמיד לבאטלר דאבל אפ. אם מישהו ייקלע נגדם, שלא יהיה הכוכב של היריבה. היה צריך לגרום לו למסור את הכדור. במקום זאת שלחו שחקן שדייק ב- %100 מהקו לזרוק עונשין.
במהלך האחרון לטעמי ג'יימס עשה את הדבר המתבקש – עדיף למסור לשחקן פנוי לשלשה מאשר לזרוק על 4/3 שחקנים ששומרים עליך. למרות זאת, אני ציפיתי שלאחר הטיימאאוט הלייקרס יבואו עם מהלך שמכוון בסופו של דבר לג'יימס, שכולל מעט מסירות ופיק אנד רול בשבילו לפני כדי לבלבל את ההגנה. לא חכם לתת לו להיות עם הכדור 15 שניות. ככה אולי יכלו למנוע מצב שישמרו עליו 3 שחקנים ולפנות לו זריקה/חדירה פנויה יותר.
לגבי מוריס, אין לי מה להגיד, מהלך לא חכם בלשון המעטה. היו לו את גרין ולברון פנויים לשלשה, אך משום מה הוא העדיף למסור לדייויס שנשמר נהדר ע"י באם. ג'יי אר סמית' 2 כבר אמרו 🙂
כבר בלילה שבין ראשון לשני בשעה 30:02 יתקיים משחק מספר 6 .יהיה חם זה בטוח, צפייה מומלצת!