אלופת הלבבות – על הקבוצה הכי מסכנה בבונדסליגה

שאלקה 04, שהובסה השבוע מול דורטמונד במשחק החזרה לבונדסליגה אחרי הקורונה, לא זכתה באליפות מאז שנות החמישים. ב-2001 הייתה לה הזדמנות ענק לזכות באליפות מפתיעה ממש בשנייה האחרונה של העונה, אבל הסוף הטרגי, שכל כך מתאים לרוח של המועדון מגלזנקירשן, פגע בה שוב

שאלקה 04
Credit to "FC Schalke 04" Official Instagram Account

 

תומאש אויפאלושי הצ'כי של המבורג החזיר את הכדור אחורה לשוערו מתיאס שובר, שתפס אותו בידו בניגוד לחוקה. השופט היה החלטי: בעיטה לא ישירה מתוך הרחבה מטווח של שמונה מטרים לזכות באיירן מינכן. סטפן אפנברג ניגש אל הכדור, הביט בעיניו של פטריק אנדרסון, שחקנה השבדי של מי שתזכה ארבעה ימים אחרי באליפות אירופה, אמר לו "תשים את זה בפנים, ואחר כך נלך הביתה". אפנברג נגע בכדור, ואנדרסון הפציץ את הכדור לרשת וזיכה את באיירן מינכן באליפות ה-17 בתולדותיה בתוספת הזמן של המחזור האחרון בבונדסליגה.

לכאורה, זאת הייתה עוד זכייה של הבווארים בליגה, אחת מיני רבות, אלא שעבור רבים מדובר לא רק בזכייה הכי מותחת באליפות בהיסטוריה של הליגה הגרמנית, אלא אולי אחת האליפויות הכי מותחות בהיסטוריה של כל הליגות הגדולות באירופה, כזאת שעוקפת אפילו את האליפות ההיסטורית של מנצ'סטר סיטי ב2011/12 עם השער של אגווארו. הכל היה פה. אנדרדוג שזוכה להצלחה מפתיעה, מועדון הכדורגל המעוטר בתולדות גרמניה, איצטדיון ישן ואיצטדיון חדש, חגיגות מוקדמות ואבל כבד. אבל יותר מהכול, זה היה הסיפור של מועדון הכדורגל של שאלקה 04, ומההיסטוריה של המועדון הזה צריך להתחיל הכול.

שחקני שאלקה
Credit to Bundesliga Official facebook page

 

עיר הפחם

ב-1840 התגלה באיזור של גלזנקירשן במערב גרמניה מכרה פחם נדיר בעושרו בגרמניה. בן רגע גלזנקירשן הכפרית הפכה מעיירה חקלאית קטנה לאחת הערים המפותחות בהיסטוריה של גרמניה. ככזאת, גם קבוצות כדורגל לא חסרו בה. בשנת 1904 נוסדה הקבוצה הראשונה במחוז שאלקה בעיר ולאחר כמה שנים נקבע שמה – מועדון הכדורגל גלזנקירשן-שאלקה 04 (על שם השנה בה נוסד המועדון). עקב היותו באחת הערים המתקדמות ביותר בגרמניה, הפך תוך שנים ספורות שאלקה לאחד המועדונים העוצמתיים ביותר בגרמניה.

משנת 1933 עד שנת 1942 הגיע תור הזהב של הקבוצה הכחולה, תחת השלטון הנאצי, עם לא פחות משש אליפויות מתוך תשע בשנים האלה, כולל דאבל ראשון בהיסטוריה של הכדורגל הגרמני ב-1937. בשנים האלה שאלקה גם לא הפסידה אפילו משחק בית אחד באצטדיונה הראשון, גלוקהוף קמפפאן. כל כך חזקה הייתה אז שאלקה שהמשטר הנאצי השתמש בסרטונים מתוך המשחקים כדי להציג את עוצמתה של "גרמניה החדשה".

גם אחרי הפסקת הפעילות של הכדורגל הגרמני בסוף מלחמת העולם השנייה שאלקה הייתה קבוצה דומיננטית בכדורגל המערב גרמני, וזכתה באליפות ב-1958. מה שהיא לא ידעה הוא שזאת הולכת להיות האליפות האחרונה שלה. 62 שנות בצורת. בכנסיית סיינט ג'וזף המקומית צבעו את הקירות והחלונות באותה השנה ומאז נשארו אותם ציורים – אנדרטה לקבוצה הכי גדולה של גרמניה שהלכה ודעכה.

 

בשנות השישים הצטרפה שאלקה לבונדסליגה שהוקמה אז, אבל ניצלה רק עקב הקפאת ירידות במשך שנתיים רצופות. בשנת 1971-72 אמנם זכתה שאלקה בגביע השני שלה, אבל הוא עמד בצד חקירת השרויות בגרמניה על הטיית משחק של שחקניה במהלך עונת 1970/71. כתוצאה מכך, הושעו לכל חייהם שחקני שאלקה ונבחרת מערב גרמניה קלאוס פיכל, קלאוס פישל וסטן ליבודה. מכאן החלה הידרדרות מתמדת במצב המועדון, כולל ירידות ליגה. למרות זאת, שאלקה נשאר מועדון יציב מאוד ברמה הכלכלית, ומנהליו החליטו לעבור ב-1973 לפארקשטדיון, אצטדיון חדש ובו 70,000 מקומות, שנבנה לקראת מונדיאל 1974 אותו אירחה מערב גרמניה. גם הבנייה של האצטדיון לא עצרה את ההידרדרות של הכחולים.

ואם זה לא מספיק, בשנים האלה עלתה קרנה של יריבתה המקומית של שאלקה, בורוסיה דורטמונד. ה"ריביידרבי", הדרבי של חבל הרוהר. מנובמבר 1977 עד מאי 2000 לא הצליחה שאלקה לנצח את דורטמונד בליגה, וניצחה רק פעם אחת בגביע. בעוד שאלקה דעכה, הצהובים חוו תקופת שיא בשנות התשעים, עם שתי אליפויות וזכייה היסטורית בליגת האלופות בעונת 1996/97.

בתחילת המאה ה-21 ניכרה אופטימיות זהירה בקרב אוהדי שאלקה. הזכייה בגביע אופ"א ב1997, התואר הבינלאומי הראשון של המועדון, הובילה את הקברניטים לעזוב את הפארקשטדיון הגדול, שהפך בשנים האלה למיושן מאוד ולבנות איצטדיון חדש, ארנה אוף שאלקה, או בשמו היותר מוכר, פלטינס ארנה. לבסוף, נקבע כי עונת 2001/2002 תהיה העונה הראשונה באצטדיון החדש, מה שהופך כמובן את העונה שלפניה לאחרונה בפארקשטדיון, ולא סתם אנחנו מתעכבים על זה.

פלטינס ארנה של שאלקה 04
עברו אליו ב2001. אצטדיון פלטינס ארנה של שאלקה Credit to "FC Schalke 04" Official Instagram Account

 

חוסר תקשורת

אל המחזור ה33, אחד לפני האחרון בעונת 2000/01 בבונדסליגה, הגיעו באיירן מינכן ושאלקה עם אותו מספר נקודות, 59 נקודות. אבל היתרון היה של שאלקה, בזכות הפרש שערים עדיף בארבעה שערים (פלוס 29 לשאלקה, פלוס 24 לבאיירן). באיירן שיחקה בבית מול קייזרסלאטרן, בעוד שאלקה שיחקה בחוץ מול שטוטגראט. בדקות הסיום נראה היה שהמצב נשאר על כנו עם תיקו 1-1 במינכן ותיקו 0-0 בשטוטגראט. אלא שתוך דקה אחת קראסימיר בלאקוב הבולגרי כבש לשטוטגראט ואלכסנדר ציקלר כבש לבאיירן מינכן. פתאום הפער צמח לשלוש נקודות. הנה זה שוב בא כדי להרוס לשאלקה.

במחזור הבא באיירן יצא למשחק חוץ בהמבורג, בעוד שאלקה שיחקה את המשחק האחרון אי פעם בפארקשטדיון שלה כשאירחה את אונטרהאכינג, קבוצה מפרברי מינכן שעלתה לראשונה לבונדסליגה עונה לפני, ונלחמה על הירידה במחזור הסיום. כל מה שבאיירן הייתה צריכה זה תיקו כדי לזכות בעוד אליפות, ובדיוק כשזה היה נראה מאוד פשוט, אלי הכדורגל החליטו לסבך את שאלקה שוב.

בעוד המשחק של באיירן נע על מי מנוחות, שהרי המבורג כבר איבדה עניין ובאיירן הייתה צריכה תיקו, המשחק של שאלקה היה רכבת הרים רגשית. כבר בדקה ה27 עלתה אונטרהאכינג ליתרון 2-0, ועוד לפני המחצית שאלקה השוותה ל2-2 משערים של ניקו ואן קרקובן וג'ראלד אסמואה. בדקה ה-70 שוב עלו האורחים ליתרון 3-2, אך ארבע דקות אחרי כבר יורג בוהמה צמד והפך את התוצאה, ובדקה ה-89 אבה סנד הדני קבע 5-3. ניצחון יפה, כזה שהוריד את היריבה שלהם ליגה, אבל עדיין זה לא אליפות. ואז הכל התפוצץ.

 

בדקה ה-90 הגבהה אקראית של המבורג לרחבה מצאה את סרגיי ברברז, החלוץ הבוסני של המבורג, פנוי לגמרי. 1-0 להמבורג על באיירן, ושאלקה חזרה למקום הראשון. אוהדי שאלקה קיבלו את ההודעה, ועמדו המומים כדי לקבל דיווח על שריקת הסיום בהמבורג. בדיוק אז שוגרו זיקוקים בפארקשטדיון. רולף פוהרמן, שדר המשחק מטעם תחנת הטלוויזיה פרמייר, לא היה עם מוניטור על המשחק בהמבורג, והניח שהזיקוקים ששוגרו הם לכבוד זכייתה ההיסטורית של שאלקה באליפות. לפיכך, הוא יצא מתא העיתונות וניגש לברך את ראשי שאלקה על הזכייה. גם ראשי המועדון לא הבינו מה מתרחש בדיוק בהמבורג, והם חשבו שהעובדה שפוהרמן מברך אותם מלמדת שהוא מעודכן במתרחש בהמבורג, והודיעו בכריזה ששאלקה זכתה באליפות.

עשרות אלפי אוהדים פרצו אל כר הדשא, רובם בדמעות ובלי יכולת לעצור את עצמם. תחשבו אתם על אוהדי קבוצה ש-33 שנה לא זכתה באליפות, והנה בשנייה האחרונה של העונה זוכה באליפות במשחק האחרון באיצטדיונה המקולל, אלא שהקללה לא הייתה קרובה להסתיים גם במשחק האחרון, גם בדקה האחרונה. נכון שאמרנו ששוגרו זיקוקים בסיום המשחק? אז מסתבר שהם תוכננו מראש לכבוד המשחק האחרון של שאלקה בפארקשטדיון, בלי קשר לתוצאה הסופית. אבל רצף האירועים הוביל את אוהדי שאלקה בדמעות לדשא, בטוחים שהם סוף סוף אלופים.

ואז פתאום נדלק המסך הגדול באיצטדיון, ועל המרקע הופיע המשחק בין המבורג לבאיירן. אוהדי שאלקה חשבו בהתחלה שהם רואים את תקציר ההפסד של באיירן, והרעש על הדשא היה מטורף. אלא שמהר מאוד הסתבר להם שזהו שידור חי, המשחק בהמבורג עוד לא נגמר. שלוש דקות אחרי שהופיע המשחק על מסך האצטדיון, תומאס אויפאלושי החזיר את הכדור לשוער שלו, ובאיירן קיבלה כדור חופשי בבעיטה לא ישירה בתוך הרחבה. אנדרסון שם את הכדור ברשת, והכל קרס בשאלקה.

 

 

מאז שאלקה לא ממש הצליחה להתקרב לזכייה באליפות, ולמעשה מעולם לא זכתה בבונדסליגה (האליפויות שלה היו לפני שקמה הליגה). שאלקה, שכאמור הובסה השבוע שוב בדרבי של חבל הרוהר לדורטמונד 4-0, נושאת איתה צלקות שמעט מאוד מועדונים ברחבי העולם נושאים. כמו ניוקאסל, שכתבנו עליה בשבוע שעבר, גם שאלקה מגיעה מאיזור עם היסטורית כדורגל מפוארת, אלא שגם הוא, מאז מלחמת העולם השנייה, חי עם כובד ההיסטוריה ולא ממש מצליח להתמודד איתה.

גם בעונת 2017/18 כשסיימה שאלקה במקום השני אחרי באיירן (יש דברים שלא משתנים בגרמניה) היא לא הייתה אפילו קרובה לאיים על הבווארים. הכחולים מגלזנקירשן נחשבים הקבוצה המקוללת ביותר בגרמניה, קללה שלא נראית קרובה להתרתה.

אוהד שאלקה 04
הרגעים שאחרי. אוהד שאלקה ממרר בבכי Credit to Bundesliga YouTube Account

תגובה אחת

  1. Avatar

    כתוב יפה.

    ‏הערה אחת קטנה: כתוב ששאלקה לא התקרבה לזכות שוב באליפות, ובכן שאלקה כמעט זכתה באליפות גם ב-2006/07.
    ‏אז מי שחירבנה לה את האליפות זו דורטמונד עצמה שניצחה אותה 2:0 במחזור הלפני אחרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח