דקה 65, הקבוצה שלך חייבת ניצחון והתוצאה עדיין אפס אפס, מולה משחקת קבוצה שנקודה תהיה עבורה הפתעה ענקית וגם בלון חמצן למאבקיה בתחתית הטבלה. והיא מבזבזת זמן בלי הפסקה. בהוצאות חוץ, בבעיטות חופשיות, בקרנות, בבעיטות חמש, בהחזקת כדור של השוער. למה לא עושים עם זה משהו?!

חוקי הכדורגל התקדמו מאוד בשנים האחרונות על מנת למנוע ביזבוזי זמן. אם בעבר עוד היה ניתן להחזיר לשוער שתפס את הכדור בידיו (תראו משחקים ממונדיאל 90, זה נראה פשוט הזוי) וכל כדור שעף מחוץ לגבולות המגרש גרר הליכה איטית של שחקן להביא אותו, החוקים וגם ההערכות מונעים זאת היום. שוערים לא יכולים לתפוס את הכדור שהוחזר להם בידם ומביאי כדורים מוקמו מסביב למגרש על מנת שהמשחק יוכל לזרום. גם החזקת כדור של שוערים הוגבלה בשנים האחרונות והיום אסור להם להחזיק את הכדור יותר מ-6 שניות. אבל האם זה באמת עוזר? אנחנו רואים שלא.

אחת הדרכים היחידות שקיימות לשופט להתמודד עם בזבוזי זמן כאלה הוא לתת לשחקן המבזבז זמן אזהרה ובהיעדר תגובה הולמת מצידו של השחקן לאזהרה, גם כרטיס צהוב ואז אדום. כמה פעמים ראיתם שופט מוציא כרטיס אדום לשחקן על בזבוז זמן? לא קורה. אנחנו אפילו נוהגים להתבדח על כך שכרטיס צהוב על בזבוז זמן נותן לשחקן חסינות להמשיך לבזבז זמן כראות עיניו. שלא לדבר על כך שכששופט צריך לרוץ חצי מגרש להוציא לשוער כרטיס צהוב הוא זה שמבזבז את הזמן.

מה קורה בסוגי ספורט אחרים?

בפוטבול אמריקאי, ספורט שגם ככה משוחק בין עצירה לעצירה, יש שעון התקפה. לא הוצאת את הכדור בזמן? זה עולה לקבוצה שלך בדאון.

בכדורסל יש שעון התקפה. וגם זה מתפתח עם השנים בשביל לדאוג שהמשחק יהיה יותר מהיר. הכדורסל האירופאי עבר בשנת 2000 מ-30 שניות התקפה ל-24 שניות. בשנים האחרונות החוק אף הוחמר ולאחר עבירה או ריבאונד התקפה שעון הזריקות מתאפס ל-14 שניות בלבד.

גם בלאקרוס, פולו מים ואפילו סנוקר ופוקר מקצועני יש שעון "זריקות".

אבל אף אחד מאלה לא ממש מתאים לכדורגל ולכן הוא עדיין נמצא מאחור בכל הקשור לזמן משחק נטו. מתוך 90 דקות משחק בפועל משוחקים מבערך 65 דקות (באנגליה) ל- 56 דקות (בישראל). מעט מאוד.

אז בואו נחפש פתרונות במקומות אחרים

בכדוריד אין אמנם שעון התקפה, אבל יש מונח שנקרא חוסר התקפיות ("משחק פאסיבי"). אם השופט מבחין שהקבוצה התוקפת לא מנסה להבקיע שער, הוא מרים את ידו לאזהרה. אם כעבור מספר שניות לא תתבצע זריקה לשער, הכדור עובר לקבוצה השנייה.

חוק כזה כמעט ולא דורש דבר. שוער לא מוציא כדור, השופט מרים את היד ואם הכדור לא נבעט בתוך שלוש עד חמש שניות הוא עובר לקבוצה היריבה. אפשר להתווכח מה העונש צריך להיות – כדור מהחצי, בעיטה בלתי ישירה בתוך הרחבה (אולי עונש מוגזם מידי, או כפל עונש), אולי כדור עובר לשוער הנגדי. אפשר לדבר על זה. נכון הדבר גם לבעיטת חמש, בעיטה ישירה מרוחקת מהשער, כדור חוץ וכל אספקט אחר של בזבוז זמן מכוון.

יהיו שיטענו שהמגמה בשנים האחרונות (VAR) היא לצמצם את שיקול הדעת של השופט, כי הוכח שמתן יתר שיקול דעת לשופט עלול להשפיע על המשחק בצורה לא הוגנת, אבל גם בכדורסל כשכדור מוצא מחוץ לגבולות המגרש, השופט הקרוב סופר חמש שניות. כן, ככה עם האצבעות. מניח שיש כאלה שסופרים מהר יותר או מהר פחות, אבל זה נותן מסגרת. גם אזהרה או כרטיס צהוב למבזבז זמן בכדורגל הם שיקול דעת רחב, רחב מידי אולי, לשופט. השורה הסופית היא, שחקן רואה את היד של השופט למעלה, הוא בועט את הכדור, אם לא? הכדור עובר.

טענה נוספת יכולה להיות שקבוצות מסויימות ישתמשו בזה. לדוגמא, קבוצה שאם תעיף כדור שוער קדימה עלולה להיתפס לא מוכנה הגנתית כאשר הכדור יחטף ואולי אם הכדור פשוט יעבור יהיה לה מפסיק זמן להתארגן הגנתית. במקרים כאלה השופט יוכל אולי גם להוציא צהוב עם הישנות מקרים כאלה.

אני מאמין שאם חוק כזה יאומץ בכדורגל, בזבוזי הזמן שאנחנו חווים היום יצומצמו משמעותית.