אחד משלנו

במשך שנים התרגלנו לראות את כוכבי האן בי איי בתור גדולים מהחיים, תרתי משמע, הם פשוט היו גדולים מהחיים. יצורים ענקיים שקופצים לשמיים עם מבנה גוף שנדמה שפוסל בידי מיכאלאנג׳לו וגובה גבוה, ממש גבוה. ג׳ורדן, קובי, לברון, שאקיל – הטובים באמת היו פשוט פריקים של הגוף האנושי. זה היה ברור שבשביל להיות השחקן הכי טוב, אתה צריך להיות ממש מוכשר, אבל בעיקר צריך להיות עילוי גופני, משהו במינימום של מטר תשעים וחמש ומסת שרירים של מתאגרף. פתאום, משום מקום, הגיע אחד ממכללה קטנה ולא כל כך מוכרת ושינה לנו לגמרי את החשיבה. אחד כזה קצת קטן, שחיף כזה, עם פנים של ילד עוד לפני גיל ההתבגרות. למרות שהיה כוכב כבר במכללות, המידע הכי משמעותי לגביו היה שהוא הבן של קלעי גדול משנות ה-80. הרבה אנשים הופתעו לראות את הילד הזה נבחר במקום ה-10 בדראפט, זה פשוט היה נראה כאילו הוא לא שייך, עוד שחקן מכללות מצוין שלא יוכל להשתלב בליגה של הגדולים כי מה עוד הוא יכול לעשות נגדי הבריוניים האלה חוץ מלזרוק שלשות?

סטף קרי גולדן סטייט

בתחילת הדרך הוא חלק את המגרש עם עוד שחקן מוכשר בשם מונטה אליס. השילוב ביניהם היה כיף לעיניים לעיתים תכופות וסיוט לעיתים עוד יותר תכופות. שני שחקנים קטנים, זריזים, קלעים אבסולוטיים שרק רוצים לרוץ, לזרוק וכמה שפחות לבלות בהגנה. הבעיה העיקרית הייתה שמונטה לקח יותר מידי זריקות ותשומת לב. אחרי טרייד קשה להנהלת הקבוצה, הבמה ניתנה במלואה לסטף ושאר הסיפור הוא היסטוריה בהתהוות.

הסטטיסטיקה כבר לא משנה, זה לא כל כך מעניין אם האחוזים שלו הכי גבוהים או הכי נמוכים, אם הוא זורק הרבה או מעט, כמה הוא יעיל וכמה שיאים הוא כבר שבר. מה שמשנה זה איך הוא סוחף את הקהל ואת הקבוצה שלו, העובדה שהוא משחק עם גדולים וחזקים ממנו, עם מהירים ממנו, ועדיין הוא גורם לכולם להראות כאילו הם רק צופים במחזה שהוא הכוכב היחיד שלו. מחזה שהביא לקבוצה שלו אליפות ראשונה אחרי 40 שנה!!

Credit to "Golden State Warriors" Facebook page
Credit to “Golden State Warriors” Facebook page

ג׳ון סטוקטון האגדי סיפר פעם שבמהלך הנסיעה של נבחרת החלומות המקורית לאולימפיאדת ברצלונה, ג׳ורדן, בארקלי ומג׳יק בקושי יכלו לצאת מהמלון בגלל המעריצים והפאפארצי. לעומתם, הוא הסתובב חופשי ברחובות ובין אתרי התיירות כי אף אחד לא זיהה אותו ובטח לא חשב שהוא שחקן אן בי איי. הסיפור הזה מזכיר לי נורא את סטף קרי, פשוט לא נראה הגיוני שהוא יהיה שחקן אן בי איי ובטח לא השחקן הכי טוב בעולם. לפעמים כשאני מסתכל עליו בחימום אני מרגיש שאני יכול לנצח אותו באחד על אחד, עד כדי כך הוא נראה נורמלי…

אבל זה הייחוד שלו, זה מה שמבדיל אותו מאחרים, זה מה שעושה אותו כזה מדהים וכל כך נערץ, הוא נראה אחד משלנו. הוא לא מפלצת אנושית, הוא לא אחד למיליון, הוא בחור צנום, רזה ופשוט נורא טוב במה שהוא עושה. יותר טוב מכל אחד אחר.

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!