אוהדי (אי) הצלחות

בואו נעשה עסקה.
מחר בבוקר תדפוק על דלתכם פיית ההצלחות. היא תציע לכם הצעה שאי אפשר לסרב לה:
מהיום ועד סוף חייכם, הקבוצה שאתם אוהדים תזכה בכל שנה באליפות "בהליכה",
20 נקודות הפרש, 5-0 קליל בכל משחק.
כל שנה. מעתה ועד עולם! קונים?

בטח קונים אה?
אבל כמו לכל עסקה, גם במקרה הזה יש תנאים:
אתם מתחייבים להגיע, לעודד ולעקוב אחרי כל משחק. בית וחוץ.

עדיין קונים נכון? בוודאי.



רגע, זה לא הכל.
אתם גם צריכים להתחייב לעשרים שנה לפחות. כן, 20 שנה לפחות, אתם חייבים להגיע לכל המשחקים של הקבוצה שאתם אוהבים, לעודד ולתמוך.
בתמורה, הפייה תיתן לכם את אשר תחפצו – כל שנה, אליפות בהליכה.
ואתם? רק צריכים להתחייב להגיע.

איזו פראיירית הפייה הזאת… גם ככה אני כבר 27 שנה עם הקבוצה הזאת ורוב הזמן אני בוכה וסובל. מה כבר יכול להיות?
הפייה הזאת כנראה לא מבינה יותר מדיי, אני אנצל את זה לפני שהיא תתחרט. חתמתי.

השנה הראשונה הייתה מטורפת!!! 7 שנים לא לקחנו אליפות! איזה כיף להביס את חיפה,
לתת רביעייה להפועל בבלומפילד, להשפיל את מכבי בטדי.
יאללה מתי מתחילה העונה הבאה???? טירוף!!!

אוהדים אמיתיים
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל"

השנה השניה הייתה מעולה!
איזה כיף להביס את חיפה, לתת רביעייה להפועל בבלומפילד, להשפיל את מכבי בטדי.
יאללה מתי כבר מתחילה העונה הבאה?

השנה השלישית הייתה סבבה ממש. באמת.
היה נחמד כשהבסנו את חיפה, שנתנו רביעייה להפועל בבלומפילד או שזה היה למכבי?
שיחקנו בכלל נגד מכבי השנה? כמה יצא?
למישהו יש את המספר של הפייה? פשוט רציתי ככה, בקטנה, שתוותר לי על משחק או שתיים,
זה לא שזה כבר לא מעניין אותי, אתם יודעים, יש כמה דברים שקבעתי וזה. נו, באמת.
ואולי בעונה הבאה, ככה שתקצץ לי על התנהגות טובה רק משחקי בית.
כדורגל תכל'ס זה פחות המשחק שלי, תמיד הייתי איש של כדורסל או אפילו בייסבול, כן. בייסבול.
אני חייב לבטל. עשיתי טעות.




לא סתם אומרים שנולדנו לסבול, באמת התכוונו לזה. אוהדי כדורגל לא רק אוהבים לסבול,
הם אפילו חייבים את כדי להתקיים. אחרת נאבד עניין.
משהו בכאב הזה, בעצבים האלו, עושה לנו בעצם ממש טוב בלי שנדע, מחבר בינינו ויוצר עבורנו את הריגוש האמיתי, ההצלחות? זה ברור מאליו. אפילו קצת משעמם.
אתם רואים את עצמכם יושבים עם החבר'ה ולא מעלים את השאלה הנצחית:
נו?? מה עם בית"ר החארות האלו?? זאת לא קבוצה! אני אומר לך!! זה לא מאמן!!"
כי אני לא.

אז איך מסדרים את זה? יש מישהו שאפשר לדבר איתו? לסדר את זה ככה שניקח אליפות 3 שנים ברציפות ואז נעשה עונה כושלת או שתיים כדי לאזן ולהחזיר את הרעב? וחוזר חלילה.

ולא. אני לא מתכוון לעוד 7 שנות בצורת!!! תשיגו לי את הפייה רגע, אני רוצה שוב את הדיל הזה עם ה"כל שנה אליפות בהליכה", מבטיח לא להתחרט הפעם. מבטיח.

אוהדי אי הצלחות תמונת פוסט אלעד לוי

Print Friendly, PDF & Email

תגובה אחת

  1. מעולה.
    מדגיש את האמרה המפורסמת שאנחנו צריכים קצת רע להעריך את הטוב .יהודי מאוד מצדנו.
    אני מסכים שאנחנו צריכים קצת דרמה בחיינו. היות וספורט הוא החיים שלנו,
    דרמה משחקת תפקיד גדול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח