תופעת הצעירים המוכשרים בחיפה קיימת ובשפע, אבל בשלב כלשהו הצעירים חייבים לעשות את הסוויץ' בראש ולנצל את ההזדמנות והמעמד שהם נמצאים בו וכן לעשות את קפיצת המדרגה המתבקשת.
אתה יושב על הספסל מחכה רק להזדמנות שלך להיכנס, מחכה ליום הזה שהמאמן יבוא ויגיד לך: "תשמע היום אתה פותח!"
ואז מגיע הלחץ ואיתו יכולים לקרות שני דברים: או שאתה משחק טוב משאיר חותם ונותן למאמן שלך חומר למחשבה לגביך
או שאתה מפספס את ההזדמנות להציג את היכולת הטובה שלך ומצייר עצמך כשחקן חלש שכנראה מקומו במקרה הטוב על הספסל ובמקרה הרע ביציע או מחוץ למועדון.
אני רוצה להציג שני שחקנים בירוק: שובל גוזלן וג'אבר עטא.
אין ספק בקשר לכישרונם. הם הציגו יכולת מצוינת כשהיו בנוער וחתמו בעקבות זה חוזה ארוך טווח במועדון, עלו לבוגרים וקיבלו הזדמנות להוכיח את עצמם.
במקרה של שובל אין מה לעשות, הוא חלוץ והוא לא נותן מספרים (שערים ובישולים), זה בעייתי כי רק כך הוא נמדד, במועדון הירוק מחכים לפריצה שלו כבר שנים.
במקרה שלו אפשר עוד לתרץ זאת ביכולת חלשה בקישור שלא מרבה לתת לו כדורים או לסדר לו מצבים נוחים, אבל זו טעות לחשוב כך כי חלוץ טוב צריך לנצל מקסימום מצבים ואפילו חצאי מצבים ולתת גולים. רק כך הוא נמדד, בסוף זוכרים אותו ולא את מי שחילק או היה אמור לחלק לו כדורים.
שובל קיבל המון הזדמנויות השנה ובכלל בשנים עברו ולא הוכיח את עצמו.
הפריצה תגיע?
במקרה של ג'אבר המצב ממש עגום ולא רק השנה. הוא פשוט לא מצליח לספק יכולת מתאימה למעמד ולמקום שהוא נמצא בו.
על פניו יש לו נתונים פיזיים טובים, כישרון ויכולת, אבל חוסר הביטחון שהוא מפגין פוגע בו.
ג'אבר לא הרבה לשחק השנה, אבל לכולם היה ברור שזמנו יגיע ואכן הוא קיבל הזדמנות מול רעננה ומול הפועל ת"א.
אפשר לסכם את ההופעות שלו בכך שהבחור יצא פראייר!
במקום לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים ולהפציץ, ג'אבר עשה בדיוק את ההפך והציג משחקים חלשים מאוד.
אני מדבר על איבודי כדור רבים, פאסיביות, סגירות לקויות, הפסד על כדור ראשון והיד עוד נטויה…
אני תמיד אומר שתפקיד הקשר האחורי הוא החשוב במגרש כי בד"כ מי ששולט באמצע גם ישלוט במשחק, יחזיק יותר בכדור ויוכל להגיע ליותר מצבים.
אני לא יודע ממה היכולת החלשה נובעת, אולי פגיעה בבלוטות החשק, חוסר ביטחון, לחץ, בעיות אישיות או השד יודע מה.
אם אתה שחקן שלוקח את עצמך ברצינות דע את חולשותיך וטפל בהם אם זו יכולת טכנית או מנטלית.
שחקן שלא מרים טוב ישאר אחרי האימון ויתאמן על הרמות
שחקן שלא מוסר טוב ישאר אחרי האימון ויתאמן על מסירות
כך גם על בעיטות כושר וכו.
אותו דבר בהיבט המנטאלי – שחקן שקשה לו למתמודד עם לחץ, ריכוז והוא סובל מחוסר ביטחון צריך לעבוד על זה מעבר לשעות האימונים הקבוצתיים עם אנשי מקצוע מתאימים.
מתאים למועדון?
אוסיף שלמאמן יש חלק בלתי נפרד בהקניית הביטחון לשחקן. יחס מתאים, תחושה שעוברת, הקשבה והכי חשוב להראות לשחקן שאתה סומך עליו ואתה מאחוריו.
זה מרגיש שהשחקנים איחרו כבר את הרכבת והם מסומנים כ"לא מספיק טובים". מועדון לא יכול לשאוף לבינוניות כמו גם השחקן שמשחק בו ובעיקר שחקנים שמשחקים במכבי חיפה.
שחקנים צריכים להבין היכן הם נמצאים ומה זה דורש מהם ואם הם לא מצליחים להבין זאת על המועדון להגיד תודה רבה ולהראות להם את הדלת.
ולטובת אלו שאוהבים מספרים:
שובל גוזלן שיחק 10 משחקים השנה וכבש שער אחד, ללא בישולים, לא פתח באף משחק ליגה וסה"כ שיחק 176 דקות.
ג'אבר עטא שיחק סה"כ 84 דקות בליגה מתוכם פתח פעמיים ונכנס כמחליף פעם אחת.
