"איום סרק" – במילים אלו בחרתי לסכם את ההודעה "הדרמטית" של ההתאחדות והמנהלת. למקרה שלא ראיתם את הכותרות הצועקות בכל מקום אפשרי, החל מאתמול מתקיימת שביתה בכדורגל הישראלי. לא משחקים כדורגל למעט נבחרת ישראל. רגע… גם ככה יש פגרה, לא?

על מי הם חושבים שהם עובדים? הם באמת מאמינים שמישהו (למעט אתרי הספורט הצמאים לכותרת) מאמין להודעה הזאת? הרי זה כבר חודש שההסכם מוכן ולא חותמים עליו, למה רק עכשיו התחילה השביתה? אם באמת רציתם שמישהו יקשיב לכם הייתם צריכים לעשות את זה לפני המחזור הראשון, אבל עכשיו? המנהלת וההתאחדות ממשיכות בקו הבושה שלהם וחוץ ממשחק גביע הטוטו (שאני מוכן להתערב ששכחו שהוא בכלל אמור להתקיים מחר) בין הפועל פ"ת להפועל ר"ג, שום דבר לא באמת עוצר.

אז זה מה הולך להתרחש בשבוע הקרוב:

משחק נבחרת (וננצל את ההזדמנות לאחל הרבה הצלחה ומזל לנבחרת ישראל);

מאבקי כוחות שונים שיתנהלו על גבי התקשורת שתחשוף לנו פרוטוקולים ודברי השמצה משני צדדי המאבק;

סיפורי מעשיות רבים של מי הבטיח למי ומה הוא הבטיח ומתי;

הכחשות נמרצות של שני הצדדים על כל דבר שייאמר;

מרתוני פגישות עד אמצע הלילה, ובין לבין יהיו שני פיצוצים ש"יאיימו" על המשך עונת המשחקים הסדירה;

ואז ביום חמישי/שישי, בדיוק לפני שצריכים לממש את האיום, ימצא הפתרון המיוחל –

האוצר יעביר כסף מפה, ההתאחדות והמנהלת יתגמשו ויסכימו שלא לדרוש את הסכום המלא עד ינואר – והנה הפתרון.

אז חברי משרד האוצר המנהלת והתאחדות, למה לא לפתור את זה לפני? למה למלא את הראש שלנו בכתבות ומידע לא רלוונטי? למה הקבוצות לא יכולות להתארגן בצורה ראוייה ואחראית למחזור השלישי? תנו לנו להנות מהכדורגל הלא יפה שלנו והמשעמם ברובו. תנו לנו לראות את השחקנים מבזבזים זמן מדקה 30 או "מניעים כדור". תנו לנו לזהות את הילדים שגדלו בשכבה של אחות של חבר או את אותו הילד שראיתי פעם במשחק נוער.

תנו לנו להנות מהכדורגל בלי כל הפוליטיקה המשעממת הזאת.