יוזמת הסופרליג של הקבוצות הגדולות באירופה מאיימת להטביע את כל הכדורגל האירופאי, מכבי חיפה מתכוננת כפייבוריטית למשחק העונה, וכרים בנזמה לא מפסיק להסתבך בשערוריות. וגם – שלוש המלצות למשחקי השבוע לכבוד הבחירות בארה"ב בסימן מזרח תיכון חדש, מחברון, עמאן ותל אביב
1. כנפיו של איקרוס
הרבה דברים הצליח לחרב ג'וזפ מריה ברתומאו, נשיא ברצלונה שהתפטר השבוע על רקע מערכת היחסים שלו עם ליאו מסי, מערכת יחסים שהייתה קרובה לשים קץ הקיץ לקריירה של הפנומן הארגנטינאי בקטלוניה. הוא הצליח לחרב את האמון בין הקהל של ברצלונה למועדון, את העוצמה של ה"לה מאסיה", מערך הקבוצות הצעירות של ברצלונה, ואת מערכות היחסים עם כוכביו. אבל מעטים מבינים כמה היה הרסני גם באקט האחרון שלו כנשיא המועדון.
בהודעת הפרידה שלו מברצלונה אישר ברתומאו שברצלונה הבטיחה את מקומה בסופר ליג האירופאי שאמור לקום בשנים הקרובות. צריך להבין – זאת הייתה למעשה ההודעה הראשונה הרשמית של גורם באחד המועדונים הגדולים באירופה שמאשר את עובדת הקמתה של ליגת על אירופאית בהשתתפות הקבוצות הגדולות בלבד.
אמנם כבר ב2018 פורסמו ב"פוטבול ליקס" (גרסת הכדורגל למסמכי ויקיליקס) מסמכים סודיים שמעידים על כוונת 14 מועדוני ענק אירופאים להקים ליגה פרטית ולפרוש מהמפעלים האירופאים של אופ"א, אבל עד עכשיו זה היה נראה כמו דבר שנועד בעיקר ללחוץ על אופ"א לשפר את הרווחים שגורפות הקבוצות הגדולות מהמפעלים האירופאים. עם ההודעה של ברתומאו, שבוע אחרי הידיעה באנגליה על כך שמנצ'סטר יונייטד וליברפול ייקחו גם הן חלק בליגה כזאת, נראה שאין מנוס מכך שליגה כזאת אכן תקום, כנראה באמצע העשור הקרוב.
לכאורה מדובר ברווח אדיר עבור הקבוצות הגדולות. גם במשך העשורים האחרונים בהם אופ"א עשתה הכל כדי לרצות את הקבוצות הגדולות, הן הרגישו שהן לא מקבלות מספיק כסף מההשתתפות במפעלים האירופאים. לפי הדיווחים הקבוצות הגדולות אמנם ישקיעו סכומים גדולים בכדי להקים את הסופר ליג האירופאית, שתכלול בין 14 ל18 קבוצות, אבל גם הרווחים צפויים להיות אדירים. בעצם, 14 הקבוצות שיזמו את הקמת הליגה מכניסות את רוב הכסף למפעלים האירופאים של אופ"א, אז למה שלא יקימו מפעל בעצמם ויגרפו יותר כסף? רווח נקי שלהם בלי הגורם המתווך.
כדי להבין למה המהלך הזה בשלב הראשון ימוטט את הכדורגל האירופאי ולאחר מכן גם את הכדורגל העולמי ואת הקבוצות הגדולות בעצמן צריך להבין את היסודות למבנה של ליגת האלופות כמו שהוא כיום. בניגוד למה שחושבים, גם גביע אירופה לאלופות, המתכונת הקודמת של ליגת האלופות, בראש ובראשונה כדי להרוויח תהילה וכסף לקבוצות הגדולות של היבשת. בסוף שנות הארבעים התחיל להריץ גבריאל האנו, עורך העיתון הצרפתי "ל'אקיפ" ומי שיזם גם את הענקת "כדור הזהב", את הרעיון של הקמת מפעל אירופאי שישוחק בין אלופות היבשת. את הרעיון לכך הוא קיבל מהקמת מפעל דומה בדרום אמריקה, אבל בעיקר מנשיא ריאל מדריד דאז, סנטיאגו ברנבאו.
ברנבאו, שעל שמו נקרא אצטדיונה של ריאל, היה חלק מועדת ההקמה של המפעל ודחף להקמת המפעל האירופאי בהבנה שמפעל כזה יגדיל את כוחה של ריאל מדריד ביבשת בהיותה הקבוצה החזקה בספרד. ואכן, אלופת אירופה הראשונה והמשיכה להחזיק בתואר גם בארבעת השנים שאחרי. דרך המפעל האירופאי הפכה ריאל מדריד לקבוצה כלל אירופאית, כזאת שהשפעתה רחבה ביותר. אבל עם השנים שעברו ואלופות אירופה שהתחלפו נוצר מרמור בקרב הקבוצות המבוססות באירופה שלא הצליחו לזכות באליפות. מה שווה לנו מפעל כזה אם אי אפשר להשתתף בו בלי הצלחה בליגה?
בסוף שנות השמונים התסכול של המועדונים הגדולים הפך לאיומים כלפי אופ"א מצד מספר קבוצות שהבולטת ביניהן הייתה מילאן של סילביו ברלוסקוני, לימים ראש הממשלה השערורייתי של איטליה. הויכוח בינו לבין ראשי אופ"א הסתיים בהחלטה להקים בעונת 1992/93 את ליגת האלופות במקום גביע האלופות הישן. המפעל הפך למאורגן יותר והזרים יותר כסף להתאחדויות במדינות השונות, אבל הצעד המשמעותי ביותר היה הרחבת ליגת האלופות בעונת 1997/98. פארמה, ברצלונה, פריז סן-ז'רמן, לברקוזן, פיינורד, ספורטינג ליסבון, ניוקאסל ובשיקטאש היו המועדונים הראשונים שהשתתפו בליגת האלופות רק בעצם העובדה שהגיעו למקום השני בליגה שלהם.
אז במה שונה ההצעה להקמת סופר ליג אירופאי מהדרך בה הוקמה ליגת האלופות כיום, עם מתן כוח בלתי פרופורציונאלי למועדונים הגדולים? השוני הוא בתנאי הקבלה. כשלסטר זכתה באליפות היסטורית ב2016 או כשאיסטנבול בשאקשאיר זכתה בכזאת העונה הם ידעו שהם ייקחו חלק בעונה שאחרי במפעל הכי בכיר של אירופה, מעמד היסטורי עבור כל מועדון קטן. הקמת מפעל על פרטי וסגור ימשוך אליו את התקציבים של הליגות של אופ"א ויהפוך אותם למפעלים משעממים ולא רלוונטיים. חושבים שליגת האלופות עדיין תעניין מישהו ללא 14 הקבוצות הגדולות באירופה (ואולי אף יותר)? תסתכלו על ליגת האלופות של אירופה בכדורסל, כנראה אתם תהיו היחידים שמסתכלים עליה. מאז שהיורוליג הוקם ב2011 כליגה סגורה אין שום משמעות למפעל ליגת האלופות בענף הכדור הכתום, דבר שעיקר מתוכן את ההצלחה בליגות המקומיות.
דבר כזה יקרה גם לכדורגל באירופה. בהבנה שהן לא צריכות להרוויח את מקומן בליגת האלופות הקבוצות הגדולות של אירופה יתייחסו לליגה כמו שמכבי תל אביב מתייחסת אליה בישראל – מטרד בלתי הכרחי שגם אם קרה ולא זכינו באליפות זה לא באמת משנה. בשביל מה שמאמנים כמו פפ גווארדיולה או יורגן קלופ יעלו הרכב חזק בליגה כשהם יודעים שאין לזכייה בליגה או להגעה להישג בה שום משמעות? גם ככה את הכסף הם עושים בליגה הפרטית.
גם איומים מצד אופ"א על סנקציות על קבוצות ושחקנים שישתתפו בליגה הזאת ריקים מתוכן. אם אופ"א תחליט לאסור, לדוגמא, על שחקנים שמשתתפים בסופר ליג לשחק ביורו, זאת קודם כל יפגע ביורו, מה גם שהנבחרות הלאומיות לא ישמחו להיפטר מהשחקנים הגדולים שלהם רק בגלל דרישה של אופ"א. ומה לגבי פיפ"א שאמורה לתת את החסות העליונה להתאחדויות היבשתיות כמו אופ"א? הצחקתם אותם. פיפ"א מארגנת מפעל מגלומני שיקרא "מונדיאל הקבוצות" בהשתתפות קבוצות מכל היבשות. כדי להבטיח שהקבוצות הגדולות של אירופה ישתתפו במפעל המונפץ שלה מסכימה פיפ"א להכיר באופן רשמי במפעל החדש.
אבל בשלב השני, אחרי שהליגות המקומיות והמפעלים של אופ"א יפסיקו לעניין אפילו כלב משוטט ליד חנות טלוויזיות, גם הקבוצות הגדולות יתרסקו. זה ייקח יותר זמן מאחר ומושקע בהן יותר כסף. אבל בעוד בכדורסל היורוליג משעמם וצפוי ומהווה בעיקר ליגת פיתוח של הNBA, לפחות שם יש את הNBA, ליגה שמרכזת כמעט את כל הקשב העולמי לענף הכדורסל. בכדורגל אין ליגה מקומית בפרופיל כזה והמשמעות של זה היא התרסקות רמת העניין בליגה אירופאית שאין שום קריטריון מקצועי להשתתף בה. דבר כזה ירסק גם את הקבוצות הגדולות ויוריד משמעותית את רמת העניין בכדורגל המועדונים בעולם. הנזק המצטבר של התהליך הזה יכול לגרום להחרבת הענף.
המיתולוגיה היוונית מספרת על איקרוס, בנו של דדלוס שנכלא יחד איתו במבוך בכרתים. כדי לצאת ממנו הוא ואביו חיברו לעצמך כנפיים של ציפור בעזרת חוטים ושעווה. כשהצליחו לעוף ולצאת דדלוס הזהיר את איקרוס לא לעוף גבוה מדי שמא השמש תמיס את החמאה, אבל איקרוס צבר ביטחון מהבריחה שלו ועף לכיוון השמש. החמאה נמסה והוא נפל אל מותו. גם קבוצות העילית של אירופה טסות עכשיו לשמש, בטוחות בעצמן לגמרי, אבל כשהחמאה תימס והן יפלו הו ייקחו איתן בדרך את כל הכדורגל האירופאי.
2. שוב בתמונה
ממבט מרוחק ניתן לקלוט את רצף התהליכים יותר מהר מאשר בזמן אמת. אבל כשמסתכלים על נקודה בודדה בזמן ניתן להבין ממנה חלק מההתנהגות של המציאות בנקודות מסוימות אחרות בזמן. לכן, כדי להבין את מה שעובר בימים אלה על מועדון הכדורגל של מכבי חיפה, רצוי לדלג על עשר השנים האחרונות בהן המועדון הניף את צלחת האליפות רק פעם אחת ולפני תשע שנים ולחזור לאחת הנקודות הטראומתיות ביותר עבור אוהד של הירוקים – 15 במאי 2010.
לא חושב שצריך להזכיר לחובבי הכדורגל הישראלי, אבל בכל זאת – הפועל תל אביב ומכבי חיפה רצו באותה השנה לאליפות והגיעו למחזור האחרון בו שתיהן התארחו בחוץ למשחק האליפות. ניצחון של מכבי חיפה מול בני יהודה באצטדיון בלומפילד היה מבטיח לירוקים את האליפות ומחזיר אותה לכרמל אחרי שנתיים בהן צלחת האליפות שהתה בטדי. באותו האצטדיון בירושלים עמדה לשחק הפועל תל אביב מול בית"ר ירושלים ולקוות לנפילה של הירוקים בתל אביב.
אבל דבר שהרבה לא זוכרים (אחרי הכל המנצחים הם אלה שכותבים את ההיסטוריה) הוא עד כמה גדולה הייתה מכבי חיפה של אותה העונה. כשעבדתי על הפרויקט "גדולי הדור" לסיכום הדור האחרון בכדורגל הישראלי עברתי על כל הנתונים מ25 השנים האחרונות ונדהמתי לגלות שהקבוצה הכי טובה ברמה המספרית בדור האחרון הייתה מכבי חיפה של עונת 2009/10, יותר מכל קבוצה אחרת שזכתה באליפות בדור הזה.
אחוז הניצחונות הכי גבוה בדור האחרון (80%), אחוז ההצלחות הכי גבוה בדור האחרון (82%), מקום שני במספר הנקודות בדור האחרון (87, אם לא מתחשבים בקיזוז), מקום שני במיעוט ספיגות בדור האחרון (16 ספיגות בלבד, רק אחרי מכבי תל אביב של העונה הקודמת), והכי הרבה ניצחונות בעונה בדור האחרון (28). בנוסף היא נהנתה מעונה חלומית של שלומי ארבייטמן שזכה בתואר מלך השערים עם 28 שערים (הכי הרבה בדור האחרון אם מוציאים לרגע מהמשוואה תופעה ושמה זהבי). קבוצה אגדית.
לכן, בעיני רוב אוהדי מכבי חיפה אותן שעתיים במאי 2010 נחשבים לטעות היסטורית, סטטיסטית, לגזלה שנלקחה מידם של דבר שהשיגו בצדק, למרות שאתה מה שהם היו צריכים כדי לקחת את האליפות הם לא עשו ולמרות שאף אחד במועדון לא מחה על שיטת הקיזוז כשהיא נוסדה לעצור את בית"ר ירושלים של גאידמק. אבל מאז אותו ערב מכבי חיפה הפכה בעיני אוהדיה לא רק למועמדת רצינית לאליפות, גם בשנים בהן הירוקים לא היו קרובים לשם בחומר השחקנים והצוות הניהולי. כל כישלון נופח למימדי ענק וכל הזמן החליפו הכל – מאמנים, שחקנים, שיטות ניהול, הכל נוסה בעשור האחרון במכבי חיפה ושום דבר לא באמת הספיק.
העונה יש הרגשה של שינוי מגמה במכבי חיפה, של משהו אחר שקורה במועדון. קל ללכת שבי אחרי הקמפיין היחסית מוצלח בליגה האירופית (מינוס ההשפלה בלונדון שגם ככה לא הייתה מסתיימת בניצחון) וההתחלה הטובה בליגה, אבל נדמה שהעונה ההתחלה מעידה על ההמשך. המהפך הזה צריך להיזקף בעיקר לזכותו של ברק בכר. בניגוד לרוב המאמנים שעברו בעשור האחרון בירוק, לברק בכר יש רקורד זכיות מטורף בעשור האחרון, ועם כל החובה להוכיח שיש על כתפיו הוא הצליח ליצור את אחת הקבוצות האטרקטיביות ביותר שנראו בירוק בשנים האחרונות.
אז לא, כנראה שגם תרומה מכובדת מספונסר מהאמירויות לא יגרום למכבי חיפה להפוך את הזכייה בליגת האלופות למטרה שלה (כפי שאמר בחן ואולי בטעות השבוע איתי מרדכי ברדיו חיפה) אבל נדמה שאחרי השנים השחונות משהו במתקן קצף נרגע קצת. השבוע תפגוש מכבי חיפה את האלופה בסמי עופר למשחק עונה ראשון, ואם עד לפני כמה חודשים העובדה שמכבי חיפה באה כפייבוריטית למשחק כזה נתפסה כהזויה לגמרי, כיום מצופה שוב ממכבי חיפה להיות הקבוצה הדומיננטית שהייתה בעשור הראשון של שנות האלפיים.
3. פורמולה 1 או קרטינג
"אין לו מושג מה הוא עושה. אחי, אל תמסור לו את הכדור. באמא שלי, הוא משחק נגדנו". את הדברים החריפים האלה אמר חלוץ ריאל מדריד למגן פרלאן מנדי במהלך המשחק אצל בורוסיה מנשנגלדבאך השבוע. הוא אמר את המילים האלה במהלך העלייה למחצית השנייה בצרפתית, משום שההוא ש"אין לו מושג מה הוא עושה" עמד ממש לידו. זה היה החלוץ הצעיר של ריאל, ויסיניוס ג'וניור, שלא הבין למה בכל המחצית שאחרי הצרפתי הגדול לא ניסה למסור לו אפילו פעם אחת.
זה סיפור קטן על כדורגלן גדול אבל אדם קטן, כזה שלא מפסיק להבקיע ואפילו כבש באותה מחצית את השער המצמק שלאחריו הצליחה ריאל להשוות. גם בנזמה וגם ויניסיוס ניסו להקטין את הסיפור ולטעון שלא מדובר במשהו רציני, שתם צחוקים לפני העלייה למחצית השנייה. אלא שהמקרה הזה הוא רק אחד בשורה של מקרים בקריירה של בנזמה בו האישיות שלו רמסה את בנזמה השחקן.
קיץ 2009 היה המפץ הגדול של ריאל מדריד, יותר בגדול של הכדורגל הספרדי ואפילו של הכדורגל האירופאי כולו. זה לא שלפני קבוצות לא ניסו לקנות שחקנים בסכומים גדולים, קבוצות כמו צ'לסי, מילאן, יובנטוס ומנצ'סטר סיטי עשו את זה בעבר, פריז סן-ז'רמן אחרי כן ובגרסה הגרמנית המקומית עשתה את זה גם באיירן מינכן לאורך העשורים האחרונים כששתתה את כל הכישרון בבונדסליגה.
אבל מסע הקניות המטורף של ריאל מדריד באותו הקיץ היה הדבר הכי חריג שנעשה אי פעם בכדורגל העולמי. כריסטיאנו רונאלדו בסכום שיא (עד אז) של 94 מיליון יורו, קאקא שהיה הכוכב הגדול של מילאן (שחקן העונה בעולם שנה וחצי לפני) ב67 מיליון יורו, צ'אבי אלונסו שהחזיק את מרכז הקישור בליברפול ב40 מיליון יורו, ראול אלביול מולנסיה ב15 מיליון יורו, וגם אלברו נגרדו, איזיקל גראי ואלברו ארבלואה בסכומים נמוכים יותר. בתוך כל הגל הזה הגיע לריאל גם הכוכב הצעיר והמוכשר של ליון שהפסידה את האליפות לראשונה מזה שבע שנים בעונה שאחרי, כרים בנזמה.
עם כל השמות שנחתו יחד איתו בברנבאו וגם כאלה שכבר היו שם כמו ראול וקסיאס, לא נתנו לבנזמה הרבה סיכוי לפרוח בקבוצה. ריאל מדריד לא נודע במשך השנים כמועדון שמכיל צמיחה של חלוצים מוכשרים, צעירים ובעיתיים. תשאלו את בן דמותו של בנזמה עשר שנים לפני, ניקולא אנלקה. מי שהגיע לריאל כחלוץ המבריק והבעייתי של ארסנל סיים מאוד מהר ובלי להותיר רושם חיובי כלשהו בבלאנקוס.
אבל בטוויסט שהיה קשה לאמוד אותו באותו הקיץ, יותר מכל שחקן אחר שהגיע באותו הקיץ הפך בנזמה לסמל ההצלחה של ריאל מדריד בעשור שבא אחרי, מועדון שהשתלט על אירופה עם 4 זכיות בחמש שנים בליגת האלופות. לא להתבלבל, רונאלדו עדיין היה הכוכב הכי גדול של המועדון בעשור ההוא (ואולי גם בכל הזמנים), טוני קרוס ומודריץ' ניהלו משחק יותר טוב ממנו, סרחיו ראמוס היה מנהיג יותר גדול ממנו, ומרסלו ובייל היו מהירים וקטלניים יותר ממנו. אבל מתחת לרדאר מי שסיפק את התכלס בצורה העקבית ביותר היה בנזמה.
כמעט בכל עונה ריאל מדריד ניסתה להביא שחקנים שירשו את מקומו. חלוץ תשע של פעם, לא מהיר במיוחד, לא בועט חזק מספיק, לא ממש עושה הגנה. בכל שנה כל התחליפים התרסקו על החומה שהיא החלוץ האלג'יראי מליון. עמנואל אדבאיור, אלבארו מוראטה, גראת' בייל, צ'יצ'אריטו, לוקאס וסקז ולוקה יוביץ' היו רק חלק מהניסיונות של מאמני ריאל לאורך השנים לגבות או להחליף את בנזמה, כולם לא עמדו בקצב שלו.
אלא שלבנזמה תמיד היה גם צד אחר, כזה שגורם לו להסתבך ולעשות דברים שבלתי אפשריים עבור כדורגלן מקצועי, בטח אחד במעמדו. ביולי האחרון הוחלט להגיש בצרפת כתב אישום נגד בנזמה באשמת סחיטה של חברו לנבחרת באמצע העשור הקודם, מתיו ולבואנה, קשרה של אולימפיאקוס. בחורף 2015 נחשפו הקלטות בהן מאיים בנזמה על ולבואנה כי אם לא ישלם לו סכום כסף משמעותי יפרסם קלטת סקס של ולבואנה ואשתו שהוא השיג. השאלה העיקרית שנשאלת היא עד כמה גרידי בנזמה שהוא צריך עוד כסף מעבר למיליונים שהוא מרוויח במדריד, אבל זה סיפור נוסף שחשף עד כמה קטן ובעייתי האיש מאחורי כמויות השערים בריאל.
זאת לא הייתה ההסתבכות היחידה של בנזמה עם רשויות החוק בעניינים מיניים. ב2010 התפוצצה פרשה בה טענה נערה שהייתה בת 16 בעת האירועים כי כרים בנזמה ופרנק ריברי שילמו לה תמורת קיום יחסי מין במהלך השנתיים שלפני. כתב האישום נסגר לאחר שבית המשפט לא הצליח להוכיח שבנזמה אכן קיים מגע מיני עם הנערה (דבר שמותר על פי החוק בצרפת מאחר וגיל ההסכמה במדינה הוא מגיל 16, אלא שתשלום על יחסי מין אסור לפני גיל 18).
ביוני האחרון, אחרי עונה נהדרת שלו, עלה בנזמה למקום החמישי בטבלת כובשי כל הזמנים של ריאל מדריד ועקף את פרנץ פושקאש האגדי. קשה לדעת האם בנזמה ייזכר כאחד החלוצים הגדולים בכל הזמנים. הוא אפילו לא היה ברגע השיא של הנבחרת שלו בתקופת הקריירה שלו לאחר שגורש על ידי ההתאחדות הצרפתית מהנבחרת ב2015 בעקבות פרשת הסחיטה. מה שבטוח שמדובר בכדורגלן חסר עכבות, גם על המגרש וגם מחוצה לו. השנה הוא ענה בתשובה להשוואה בינו לאוליבייה ז'ירו ש"זה כמו להשוות בין פורמולה 1 לקרטינג". יכול להיות שבנזמה הוא פורמולה 1, אבל הרכב שלו לא מפסיק להתרסק.
המלצות למשחקי השבוע – מזרח תיכון חדש
לכבוד הבחירות לנשיאות ארה"ב – שלושה משחקים שיערכו בשבת הקרובה באזורנו, כל אחד עם המתח הפוליטי שלו, מעמאן, חברון ותל אביב.
טראג'י ואדי א-ניס – הילאל אל-קודס (31/10, 15:00, דורא)
הליגה הפלסטינית בגדה המערבית, מחזור 1
בצל משבר כלכלי חריף ומשבר בריאותי שמאיים על שלמות הרשות הפלסטינית יוצאת ליגת העל הפלסטינית לעונה נוספת, ה11 במספר מאז ההפיכה לליגה מקצוענית לפני עשור. טראג'י ואדי א-ניס, המכונה "הנשרים הכחולים", היא קבוצה מכפר קטנטן של פחות מ800 אנשים צמוד ליישוב אפרת מדרום לבית לחם. הנשרים הם אחת הסנסציות של הכדורגל הערבי כאשר לרשותם לא פחות מ3 אליפויות ושלושה גביעים. הם מארחים במחזור הפתיחה באצטדיון הבינלאומי בחברון את הקבוצה הכי חזקה בליגה, הילאל אל קודס הירושלמית. בשנה שעברה האליפות ברחה להם לבלאטה שליד שכם, הם לא יתנו לזה לקרות הפעם.
בשורה התחתונה: הנקודות נודדות לירושלים.
אל ויחדאת – אל פייסלי (31/10, 18:30, האצטדיון הבינלאומי עמאן)
הליגה הירדנית, מחזור 11
הדרבי הרותח של עמאן הוא במידה רבה הדרבי התמידי של המדינה שממזרח אלינו. מחנה הפליטים אל ויחדאת נוסד אחרי מלחמת השחרור מפלסטינים שברחו משטחי מדינת ישראל. ב1956 הוקמה במחנה הפליטים קבוצת הכדורגל של אל ויחדאת שמאז נחשבת למייצגת של הרוב הפלסטיני בשטחי הממלכה. ממולה תעמוד אל פייסלי, הקבוצה המייצגת את המיעוט ההאשמי השולט בירדן ומחזיק בעוצמה בכתר המלוכה. בעוד חודש ימלאו עשר שנים למהומות בסיום המשחק בין השתיים בהם רגמו אוהדי פייסלי את אוהדי ויחדאת אחרי הפסד כאשר המשטרה שיתפה פעולה עם הפורעים. ויחדאת פתחה את העונה נהדר ותפסה את המקום הראשון, פייסלי תנסה לקחת ממנה את הנקודות הדרושות לה.
בשורה התחתונה: תיקו עצבני.
הפועל תל אביב – בית"ר ירושלים (31/10, 19:50, בלומפילד)
ליגת העל, מחזור 4
פעם זה היה המקבילה הישראלית לדרבי בין פייסלי לויחדאת. שתי קבוצות שמייצגות שני ציבורים, שני תפיסות עולם שונות. בזמן שהפועל תל אביב הייתה הסמל של שלטון מפא"י ומפלגת העבודה, בית"ר ירושלים הפכה מקבוצה של יוצאי מחתרות האצ"ל והלח"י לקבוצה שמייצגת את שכונות הפיתוח, בהתחלה בירושלים ואז בכל הארץ. אחרי פגרת הקורונה השנייה בית"ר ירושלים חוזרת עם חוד התקפי מפחיד על המגרש ומחוצה לו בדמות אלירן עטר וירדן שועה בעוד הפועל תל אביב מבינה שתאלץ להיאבק נגד ירידת ליגה. קשה לחשוב על תקופה בה אחת מהן לא רצה לאליפות ועדיין הפער ביניהם כל כך גדול.
בשורה התחתונה: בית"ר אפילו לא תזיע.
