אחת הגדולות של מאמני הכדורגל היא להודות שנדרש שינוי בקבוצה, ולבצע אותו בצורה הטובה והיעילה ביותר. אפשר לעשות שינוי בעזרת רכישה ומכירה של שחקנים בסגל הקבוצה, חילופי שחקנים במהלך משחק או על ידי שינוי מערך הקבוצה. שינוי שכזה מסייע בהצבת שחקנים קיימים על כר הדשא במהלך המשחק בצורה שונה שתוכל להוציא מהם יותר מאשר הפגינו עד אותו רגע.
ההימור של זיזו
אחת הדוגמאות הבולטות והטריות ביותר לשימוש בשינוי מערך תוך כדי משחק במטרה לשנות את יחסי הכוחות על כר הדשא וליצור יתרון בחלק הקדמי לטובת הקבוצה, התרחש במפגש המסקרן בין ריאל מדריד ופריז סן-ז׳רמן ברביעי האחרון. זידאן ידע שהחבל כבר על צווארו לאור המצב של ריאל בזירה המקומית והוא מוכרח לעבור את קבוצת המיליונרים הצרפתית בכדי להבטיח לעצמו ולאוהדים להמשיך לחלום על תואר משמעותי העונה והחליט ללכת על כל הקופה.
הקבוצה פתחה את המשחק בהרכב 4-4-2 יהלום, כפי שמוצג בתמונה המצורפת בימין. בדקה ה-79 המאמן הצרפתי ״זרק״ לכר הדשא את שני המחליפים הזריזים – לוקאס ואסקז ומרקו אסנסיו על חשבון איסקו וקאסמירו ושינה את מערך הקבוצה למעין 4-2-4 סופר התקפי כפי שמוצג בתמונה השמאלית. אסנסיו בישל את שני השערים ב-14 דקות על המגרש לרונאלדו ומרסלו והביא במו רגליו את השינוי במשחק ואת המקדמה המשמעותית ביתרון – שני שערים לפני הגומלין הקשה בפריז.
גם בזירה המקומית
דוגמה נוספת שניתן להתמקד בה לשינוי מערך במהלך המשחק שהביא את הניצחון, אפשר לראות אצל הפועל ב״ש של ברק בכר במשחקה בשני הלפני אחרון נגד מ.ס אשדוד. הקבוצה פתחה את ההתמודדות במערך 4-4-2 יהלום כפי שמוצג בתמונה המצורפת. המארחת מאשדוד דווקא שיחקה טוב מפתיחת המשחק והגיעה למספר מצבים טובים מול האלופה של בכר. האירוע המשמעותי הראשון במשחק הגיע בדקה ה-36 כאשר הקפטן, מאור מליקסון, שהיה מהטובים בשורות האדומים עד לאותו רגע, הוחלף על ידי איסאק קוואנקה הספרדי ושינה בכך את מערך הקבוצה ל-4-3-3 כפי שמוצג בתמונה השנייה – כשוואקמה עבר שמאלה ובישל לחנן ממן את שער היתרון כבר חמש דקות מאוחר יותר והצדיק את שינוי המערך, שאמנם היה כפוי בשל הפציעה, אבל עבד נפלא לטובת בכר וקבוצתו, שאספו ניצחון נוסף במגרש קשה למרות הפציעות וההרחקות הרבות.
בנוסף לשתי הדוגמאות האקטואליות הללו, ניתן לראות מספר מגמות של שינויי מערכים בעולם הכדורגל:
מעבר לשיטת שלושה בלמים
שיטת שלושת הבלמים התחילה בארץ המגף שידועה כמובן בדגש שניתן בה על חוליית ההגנה. המאמן הבולט בתחום בשנים האחרונות הוא אנטוניו קונטה שעשה זאת ב-3 מקומות שונים כאשר בכולם הוא נחל הצלחה. ראשית, במדי ה'ביאנקונרי', בטורינו הוא ציוות יחד את שלושת הבלמים האיטלקיים האיכותיים והחזקים – בונוצ׳י, ברצאלי וקייליני אשר זכו גם לשם הלא-מקורי BBC ופעלו בשיתוף פעולה מלא תוך חיפוי הגנתי מרשים באזור הרחבה שאפשר לשחקני האגף לעלות קדימה ולתקוף. השיטה הזו, שהתבססה גם על שחקני אגף מהירים וזריזים וחלוצי חוד איכותיים כדוגמת קרלוס טבס, החלה ביובה שושלת נהדרת של 6 אליפויות רצופות (3 מתוכן תחת קונטה עצמו) שהקנו למאמן המוצלח את המשרה היוקרתית של הנבחרת הלאומית.
קונטה אימן את ה'סקוודרה אזורה' באותה השיטה בדיוק, כשהיו לרשותו אותם שחקנים, הוא הצעיד את הנבחרת להישג מרשים כאשר היא סיימה מעל בלגיה בשלב הבתים, עברה את הספרדים החזקים בשמינית הגמר והודחה רק ברבע בדו-קרב פנדלים מורט עצבים מול המאנשפט של יואכים לב (כולל הבעיטה המזעזעת הזכורה של סימונה זאזה) במערך 5-3-2 שמוצג בתמונה המצורפת.
בזמן שביובה מחליפו אלגרי המשיך עם שיטת שלושת הבלמים (עד העונה, התייחסות בהמשך), קונטה, שהגיע לצד הכחול של בירת אנגליה, חווה פתיחת עונה קשה, שכללה הפסד מוחץ 3-0 לארסנל באצטדיון האמירויות שלקראת סיום המשחק הוא הריץ לראשונה בקבוצה את שיטת שלושת הבלמים (כפי שמוצג בתמונה המצורפת), כאשר בין היתר הוא הסב את אזפיליקווטה, ששימש עד אז כמגן ימני, לבלם בחוכמה רבה והצעיד את הקבוצה לרצף של 13 ניצחונות ולצמרת הטבלה משם לא ירדו עד לאליפות מרשימה בעונת הבכורה שלו בפרמייר ליג.
דוגמה נוספת להצלחה של שיטה זו, ניתן למצוא בשינוי שעשה ג׳ורדי קרוייף במכבי ת״א בחודשים האחרונים. הקבוצה שיחקה במערכים שונים מתחילת העונה – 4-5-1, 4-4-2 והציגה יכולת מחפירה שהובילה אותה לחמישה משחקים ללא כיבוש במסגרת הליגה האירופית ומקום רביעי בליגה. ואז הגיעו המשחקים "חסרי החשיבות" בויאריאל ובגמר גביע הטוטו מול הפועל ב״ש שבהם הוא החליט לשנות לראשונה בקדנציה שלו במכבי ולעלות עם שלושה בלמים למשחק. מאז החלה ריצה מטורפת של הקבוצה כולל ניצחון מרשים על הפועל ב״ש ועלייה למקום הראשון בליגה (עד להפסד לרעננה). מערך ה-3-5-2 שמוצג בתמונה המצורפת מדגיש את כל היתרונות של הצהובים-כחולים של ג׳ורדי ומשדרג אותם בכמה רמות. יש לשים לב שבמקרה של מכבי תל אביב, הדבר היחיד שלא ניתן להציג באף תמונה וצריך לציין הוא התפקוד של דור מיכה כשחקן חופשי במערך – הוא לא משחק רק באגף השמאלי, אלא לכל אורך המגרש.
לא כל הנוצץ, זהב
מן העבר השני, ישנם גם מקרים הפוכים בהם מאמנים ששיחקו במערך של שלושה בלמים הבינו שהוא לא מתאים לקבוצה, החזירו לשני בלמים וקיבלו בוסט משמעותי שהוביל לרצף משחקים מרשים.
אחד המקרים הבולטים הוא של מאמן יובה מקס אלגרי, שכזכור קיבל מקונטה את יובה המוצלחת עם ה-BBC היציבים במרכז ההגנה שגם עשו חיל בנבחרת איטליה. בקיץ האחרון אחד הברגים המרכזיים במערך, לאונרדו בונוצ׳י, עבר ליריבה מילאן תמורת כארבעים מיליון יורו והשאיר את אלגרי להתמודד עם חור משמעותי שנפער לו פתאום במרכז הגנת הגברת הזקנה. אז הוא שינה את המערך לכזה שכולל ארבעה שחקני הגנה ושני בלמים – קייליני וברצאלי וחיזק את מרכז המגרש (כפי שמוצג בתמונה המצורפת) ורשם הצלחה רבה ולראייה רצף אי-ספיגות מרשים (שער אחד בשישה עשר מפגשים) שנעצר רק במפגש מול טוטנהאם.
גם התרנגולים עברו שינוי דומה כאשר הם פתחו את העונה במערך של 5-4-1 לאחר רכישתו של הבלם הקולומביאני הצעיר, דוינסון סאנצ׳ז מאייאקס תמורת כ-35 מיליון יורו. פוצ׳טינו בנה על סאנצז' שיאפשר לקבוצתו לקחת חלק במגמה העולמית שהצליחה מעולה אצל אלופת הליגה צ׳לסי. זה גם עבד מעולה בהתחלה עד שכמו אצל יובה, הבורג המרכזי בהגנה יצא מהמערך עם פציעתו של טובי אלדרווילד, והקבוצה חזרה לשחק עם ארבעה בהגנה במערך 4-2-3-1 ושדרגה את משחק ההתקפה על חשבון הבלם החסר כפי שמוצג בתמונות הבאות.
אותו בונוצ׳י, שהוזכר כמשמעותי מאוד בשיטת שלושת הבלמים כבלם מרכזי איכותי שיודע לשלוח גם כדורי עומק מדויקים לעבר ההתקפה ומנצח במאבקי גובה רבים, עבר לצד האדום-שחור של מילאנו ומאמנו מונטלה החליט לחקות את הרעיון ולהעביר את כל הקבוצה, שכבר התרגלה בעונה שעברה למערך של ארבעה בהגנה וגם כך עברה מהפכה מקצועית עם שינויי שחקנים רבים בקיץ, למערך של שלושה בלמים. המערך לא עבד כלל לקבוצה שהתדרדרה עד לחצי התחתון של הטבלה ומונטלה פוטר מתפקידו. במקומו הגיע שחקן העבר האהוב ג׳נארו גאטוסו, שאמנם נכשל במרבית מקומות העבודות הקודמים שלו, אבל הבין מהר מאוד את הטעות שבהצבת המערך הנתון. 'רינו' שינה את המערך ל4-3-3 כולל מספר שינויים בהרכב. מאז שינוי המערך והתרגלות הקבוצה למערך החדש-ישן, הקבוצה רצה והיא עם רצף של עשרה משחקים ללא הפסד והגיעה למקום השביעי.
גמישות הכרחית
כמובן שישנן עוד דוגמאות רלוונטיות רבות כמו ארנסטו ואלוורדה בבארסה ששינה את המערך מ4-3-3 ל-4-4-2 לאחר שנים רבות בעקבות עזיבתו של ניימאר, פציעתו של דמבלה ורכישת פאוליניו שעיבה את מרכז המגרש, או פפ ששינה את ה-4-2-4 ההתקפי וחסר האיזון איתו פתח את העונה הנוכחית במדי הסיטי ל-4-3-3 שבו כל אחד מהשחקנים ממצה את מרבית הפוטנציאל שלו ואיפשר לקבוצה לרוץ ל-18 ניצחונות ליגה רצופים ולפער משמעותי בצמרת הפרמייר ליג.
אז בשורה התחתונה – הקבוצה במשבר? שחקן משמעותי בהרכב נפצע או עזב את הקבוצה? לא חייב לעשות מהפכה בחלון ההעברות, לפעמים שינוי במערך יכול להביא למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל של הסגל הקיים והתוצאות כבר יגיעו.
