מכבי תל אביב חוזרת עם שלוש נקודות מטדי והגיע הזמן לסכם מה היה שם מהצד של המנצחת
כנראה שמעולם לא נדע האם יש קשר הכרחי בין יכולת של קבוצה או יחידים לבין הכתרים שכותרים להם. כבר יותר מחודש שכל אחד מכתיר את הקבוצה של ולאדן איביץ' לאלופה הבאה, זה נדמה לאותם מכתירים כי הגעתה של הצלחת היא עניין של זמן. בין אם מדובר במשבר של הפועל באר שבע, בבעיות של בית"ר ירושלים או הכאוס ששוב סורר במכבי חיפה – האליפות הגיעה לקריית שלום, יחי המלך ולאדן. אבל בין שיח מקצועי (או לא מקצועי, תחליטו אתם) של מיטב פרשנינו – 'האלופה שבדרך' הגיעה לטדי לקרב חפירות מהסוג הכואב ביותר. המסקנות מהדרבי קיבלו תוקף עם הרכב שכלל את גלזר, דור פרץ וגולסה כאשר עטר ומיכה משלמים את המחיר, ככל הנראה בצדק אחרי התצוגה בדרבי.
על הדשא, הצהובים שיחקו בצורה סבירה במחצית הראשונה וגם הצליחו להבקיע ראשונים. הפעם, וזו הפעם הראשונה בעידן אפטר ג'ורדי, המחצית השנייה הציגה נפילה משמעותית ביכולת ומעלה סימני שאלה, לא לגבי הרוטציה – אלא לגבי הבחירות שביצע איביץ'. הטובות יותר היו של צ'יקו, אצילי ודור פרץ. שני הראשונים היו פעילים, ואם היו גם זוכים ליכולת טובה מצד שכטר, כנראה שהיו מכריעים את המשחק מוקדם יותר. פרץ הוסיף מימד של אגרסיביות שחסר בדרבי, אבל עד שהוא לא יצליח לשפר את קבלת ההחלטות שלו מול השער של היריבה, הוא יהיה בעמדה בעייתית מול גלזר.
הסיבות הפחות טובות הן בעיקר המיקום ההגנתי של סבוריט, שכמעט וסידר לווארן שני שערים קלים, העובדה שאמאדור לא מספק את הביטחון המתאים במרכז ההגנה והחיפוש הבלתי נגמר של שכטר עבור כרטוס של כל אחד משחקני היריבה.
כמו כל קרב חפירות, המאבקים במרכז המגרש דרשו משחקן אחד להתעלות – אצילי שמו, שבחר להפסיק את קצב מסירות הרוחב – ועשה דבר פשוט להפליא – נע לכיוון השער ובחר לבעוט אל המסגרת. במצב ההגנה של בית"ר מפתיחת העונה מדובר באיום מסוכן בצורה חריגה, אבל שם המצב רק התדרדר. כי אל המחצית השנייה עלתה הקבוצה של איביץ' כשהיא מאפשרת לבית"ר ללחוץ גבוה יותר, ויחד עם משחק אגרסיבי יותר מצד שחקניו של לוזון – גם הניסינות של אצילי לא הושיעו. שכטר הציג את המשחק הפושר ביותר שלו העונה, אפואדו ניסה והיה מאוד פעיל, אבל כאשר אף אחד משחקני הקישור שלך לא מצליח להעביר את כובד המשחק לעבר גורש, קשה לייצר אפילו הנעת כדור בסיסית.
וכאן ניצבת הבעיה המשמעותית עד כה של איביץ'. הרי חוליית ההגנה של מכבי תל אביב לא מספיק טובה כדי להכיל משחק פושר כל כך של שחקני ההגנה, ולראייה המצבים אליהם הגיעו שחקני בית"ר במחצית השנייה. לטעמי, השילוב בין גלזר ופרץ יכול להניב המון אפשרויות עבור איביץ', אבל הוא עדיין לוקה בחסר, אולי דווקא שילוב עם ברסקי (שמוסר בצורה איכותית יותר מגולסה וגם לא חושש להיכנס לרחבה) יכול לפתור את הסוגיה.
קשה לקרוא למשחק במחזור השביעי 'משחק עונה' (ובתור אחד שסולד מהמונח 'משחק עונה' זה עוד יותר קשה), אבל המשחק מול הפועל חדרה אמור לבחון את הסקת המסקנות של איביץ'.
