ריאל מדריד גרסת 2019/20 תחת שרביטו של זינאדין זידאן היא כמו פרי שמתקרב לבשלותו. מצד אחד הקבוצה הראתה שהצליחה להתגבר על עזיבתו של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס, אך בפן ההתקפי היא עדיין לא מצאה יציבות ושמטה נקודות חשובות למירוץ האליפות העיקש בליגה בשני המחזורים האחרונים.
רגע לפני שהמאני טיים של הבלאנקוס יוצא לדרך, יש עדיין סוגייה אחת שלא הגיעה לפיתרון: עתידו של קפטן הקבוצה, סרחיו ראמוס, שמסיים את חוזהו בקיץ הבא והמו"מ בעניינו עדיין תקוע בעקבות הדרישה של אחיו, שהוא גם סוכנו, לחוזה לשנתיים אחרונות ופרידה ראויה מהמועדון אליו הגיע בגיל 19 בלבד. מנגד, קיימת התלבטות מצידו של פלורנטינו פרס שתוהה האם גם ראמוס צריך לשלם את המחיר כחלק מהצערת הסגל שהחלה במועדון כבר בקיץ האחרון.
מחסום גיל ה-34 שלא מבשר טובות
גוטי ואיקר קסיאס נחשבו במשך שנים לסמלים ולעמודי התווך של הלבנים מהבירה הספרדית. את הראשון הפנו אל דלת היציאה ב-2010 לאחר ששיחק כ-15 שנים במועדון ורגע לפני שמלאו לו 34 ואילו קפטן נבחרת ספרד לשעבר, שבקרוב גם ירוץ לנשיאות ההתאחדות של מדינתו, הועזב וחתם בפורטו לאחר שהתקשורת הספרדית דיווחה בכל מקורותיה על סכסוך שלו מול הנשיא. השניים יכלו בקלות לפתוח ולהגיד את אשר על ליבם בנוגע לקבוצה שהעזיבה אותם, אך הם קיבלו את העובדה המרה בשיא הפאסון.
מאז שהשניים עזבו, ראמוס תפס את קדמת הבמה על כר הדשא בסנטיאגו ברנבאו כשהפך לקפטן הקבוצה ולו חלק בלתי נפרד בשלוש הזכיות האחרונות של הקבוצה בליגת האלופות עם אותו גול דרמטי בליסבון בדרבי מול אתלטיקו מדריד העיקשת של צ'ולו סימאונה. הסיפורים הללו מעידים על התנהגות סיסטמתית של המושך בחוטים בריאל מדריד, שלא מאפשר לשחקנים הגדולים תחתיו לסיים את הפרק שלהם עם המועדון הלבן בצורה חלקה ובוחר להעזיבם עם הגעתם לשלהי הקריירה.
אם ההיסטוריה תהווה בסיס להחלטה, אז העונה הנוכחית תהיה האחרונה בלבן של מספר 4 שנרכש מסביליה. עדיין, אוהדי הבלאנקוס יכולים למצוא שביב של תקווה בתהליך הגדול שעבר על פלורנטינו פרס מאז.
שינויים מחשבתיים בבלאנקוס
ריאל מדריד מאז ומעולם זוהתה כקבוצה שמוכנה להביא למדיה את הכוכבים הגדולים ביותר כשאף תג מחיר לא מסוגל לעמוד בפניה. דיוויד בקהאם, קאקה, כריסטיאנו רונאלדו, מייקל אואן ועוד רבים הגיעו לספרד כדי להיות חלק מהמורשת רבת השנים של שחקנים בעלי שיעור קומה במדים הלבנים. בשנתיים האחרונות המועדון עשה שינוי כיוון בכל הנוגע למקומות שבהם מושקע תקציב הקבוצה. כסף רב משולם לטובת שיפוץ רבתי של הסנטיאגו ברנבאו, שיהפוך לאחד הקומפלקסים החדשניים ביותר בכדורגל העולמי. נוסף על כך, שפיכת מזומנים OUT, צעירים זולים בעלי פוטנציאל עתידי לצד שחקני בית IN כשרובם מגיעים מארץ הסמבה ושחקני בית מושאלים לליגות בכירות על מנת שיצברו דקות משחק כמו: טאקפוסה קובו הכישרון היפני שמשחק במאיורקה, אשרף חכימי שפורח בבורוסיה דורטמונד ומרטין אודגור הנורבגי שהעונה, סוף כל סוף, פורץ בגדול במדי ריאל סוסיאדד.
האם ראמוס מתאים לתלכיד החדש?
כדי שסגל צעיר יצליח להתפתח בזמן הנכון ותהיה בו היררכיה ברורה ושיתוף פעולה מלא מצד כל השחקנים, כל מאמן צריך שיהיה לו עוגן, מנהיג, שותף ושחקן שעליו יהיה אפשר לשמוח בעיניים עצומות בכל זמן נתון וסמל עבור האוהדים שפוקדים את האיצטדיון הביתי מדי שבוע ומצפים לניצחון בכל מחיר. קפטן ה"לה רוחה", שרשם 637 הופעות במדי ריאל, 94 שערים ו-38 בישולים בכל המסגרות לאורך הקריירה שלו בלבן, הפך עם השנים לאיש הסוד של הבעלים וזינדין זידאן בכל הנוגע לשינויים או התפתחויות שקשורות בקבוצה, נחשב לכזה שכל העיניים נשואות אליו בכל זמן נתון וידוע כבלם חסר פחד אותו רבים מכוכבי הכדורגל העולמי מגדירים כשחקן ההגנה הכי קשה מולו שיחקו.
ב"דור האינסטגרם", בו הדבר היחיד שמעניין את שחקני הכדורגל הוא המראה והאינטרס הכלכלי בלבד, קבוצות צריכות לחפש זהות. אמנם ראמוס כבר מתקרב לסוף, אך הוא בהחלט יכול להמשיך ולהיות המנהיג של חדר ההלבשה והמודל לחיקוי של הפרוייקט הצעיר והחדש שקורם עור וגידים בסנטיאגו ברנבאו. ואם תכונות האופי לא מספיקות, אפשר להסתכל על ההגנה שהשנה השתפרה משמעותית כשטיבו קורטואה שחזר ליכולת המוכרת שלו בזכות השקט לו זוכה, ספג עד כה 17 שערים וב-12 משחקים הוא שמר על שער נקי.
את המקרה המדובר אפשר לשייך למשפט מוכר אותו תבע יגאל אלון: "מי שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". סרחיו ראמוס היה שם, בתקופת הגלאקטיקוס. שיחק עם הטובים ביותר, למד ממורי הדרך המצטיינים בתחום עד שזכה לענוד את סרט הקפטן והוכיח בכל פעם מחדש עד כמה הוא ראוי למינוי שכזה. הוא ראה שחקנים גדולים מקבלים חוזה עתק, עוברים אותו בשכר ושתק. רק ביקש מהמועדון תרומה על כל הרגעים הגדולים שהעניק לו.
השינוי שעובר על ריאל מדריד צריך להשפיע גם על אופן קבלת החלטות בנוגע לנכסים הגדולים של המועדון ועכשיו יש לפלורנטינו פרס זמן לעשות תיקון עם עצמו ועם האוהדים שלא שוכחים לו את הדרך בה בחר לסגור את הסיפור מול סמלים קודמים. כדי שריאל מדריד תחווה עתיד ורוד והצלחה גדולה בפן המקומי והאירופאי להם היא צמאה בכל עונה מחדש, הקפטן חייב להיות חלק ממנו עד שהוא עצמו ירים ידיים, ייתלה את הנעליים ויעזוב את המגרש לו העניק הרבה רגעי קסם.
חמוד, הוא הגיע בגיל 19 והחוזה מסתיים בקיץ 2021
לאחרונה הרהרתי בכך והגעתי למסקנה שעזיבת ראמוס יכולה להיות אף יותר גרועה מעזיבת כריסטיאנו.
ואסביר:
לכל קבוצה גדולה בהיסטוריה בד"כ יש שלוש מאפיינים מרכזיים שמלווים אותה, אני קורא לזה מוח-גוף-נשמה.
המוח זהו בד"כ המאמן שניהל את הקבוצה ובנה את הטקטיקות והמערכים, במקרה שלנו – זידאן. אמנם הוא לא מאמן שחידש משהו היסטורי אבל הוא אחד המנהלים הגדולים בהיסטוריה וזה מה שריאל הייתה בעיקר צריכה.
הגוף זהו המוציא לפועל, המבקיע. זה יכול להיות שלישייה התקפית מצויינת וזה יכול להיות גם שחקן יחיד היסטורי במקרה שלנו- כריסטיאנו.
הנשמה – זהו המנהיג, האיש שאליו כולם יסתכלו בעת מצוקה האיש שיאחד את השחקנים בחדר ההלבשה ובמגרש, האיש שאליו נושאים האוהדים (והשחקנים) את עיניהם בגאווה והערכה ויתן הכול עד הדקה האחרונה, במקרה שלנו זהו כמובן ראמוס.
לכל קבוצה שמוגדרת 'היסטורית' יש את שלושת המאפיינים הנ"ל הם הבסיס. אך כשמסתכלים מי החולייה החשובה פה באמת לדעתי זוהי ללא ספק 'הנשמה' כי מאמנים יש הרבה, ובויכוח האם מאמן באמת משפיע על קבוצה נשפך הרבה דיו. מבקיעים גם יש המון. אך שחקנים 'נשמה' סמלים שנותנים דם על המגרש ומאחדים את חדר ההלבשה אין הרבה, הם נדירים מאוד.
אם ריאל רוצה לשקם את עצמה, אם ריאל רוצה לחזור לימיה הגדולים היא פשוט חייבת להשאיר את ראמוס, אסור לחזור על הטעות!.
כשהראו לכריסטיאנו את הדרך החוצה אולי זו לא הייתה טעות כי באמת סביר היה שנמצא את מי שיבקיע אחריו (מצאנו, אמבפה) הטעות הייתה שלא הביאו מיד את המחליף.
במקרה של זידאן ניסו למצוא 'מוח' שהוא יותר טקטי מוח שמשחק יותר כדורגל והסתבר שלא זה מה שצריך, בריאל עמדו על הטעות והחזירו אותו, (המוח והנשמה שוב אוחדו נותר רק להביא את הגוף וריאל שוב יכולה לחזור לימיה הגדולים, אמבפה!!!).
במקרה של ראמוס הבעיה מורכבת, שחקן נשמה זה לא שחקן שאפשר לקנות, הוא לא איזה גאלקטיקו שרק מחכה שישפכו עליו כסף, זה שחקן שצריך לגדול זמן מה במועדון להבין איך הוא עובד להכיר את ההיסטוריה שלו ובעיקר הוא צריך אופי מסויים וספציפי ביותר שבדור הכדורגל של היום כמעט לא קיים, אם מסתכלים על הסגל הקיים השחקן היחיד שנראה שיכול להיות ה'נשמה' הבאה של ריאל הוא פדריקו ואלוורדה (גם לגביו זה תלוי בספק גדול כי בסך הכול הוא בחור די ביישן ולא בטוח שהוא כוח בחדר ההלבשה כמו שהוא במגרש). ראמוס חייב להישאר עוד כמה שנים בכדי להעביר את שרביט המדרידיסטה ובכדי לשמור על ה'מסורת'.
אסור לחזור על הטעות!
האלה מדריד!!!
תעשה מזה טור…