ממעצמת הספורט הגדולה באירופה, נעבור אל ארץ התה והתרבות המעודנת – אנגליה. הפרמייר ליג גרסת 2019/20 הביאה איתה המון ציפיות לליגה מותחת וצפופה, אלא שליורגן קלופ וליברפול היו תוכניות אחרות לחלוטין. 243 שערים הובקעו מרגליהם של שחקני ארבעת הראשונות של הליגה שמתוכם 68 שייכים למנצ'סטר סיטי ופפ גווארדיולה. בפיגור של שני שערים אחריהם נמצאים המייטי רדס שכרגע, השאלה היחידה שמעסיקה את כל מי שמקושר למועדון היא האם צלחת האליפות תוענק להם על אף שהליגה הופסקה.
זהו סיכום העונה שלי לליגה האיכותית ביותר בעולם נכון לעכשיו:
הקבוצה המצטיינת: ללא מתחרות וספקות זוהי כמובן ליברפול. חניכיו של יורגן קלופ, שזכו בגביע האלופות בעונה שעברה, שמו להם מטרה מדויקת וברורה לשנה הנוכחית: להשיב את צלחת האליפות לאנפילד מידיה של היריבה העיקרית והתכולה ממנצ'סטר ולרשום זכייה ראשונה מזה 30 שנה. האדומים היו הקבוצה הטובה בממלכה לאורך רוב שלבי העונה וההוכחה לכך היא הפער המפלצתי שנוצר בצמרת בינם לבין שאר הליגה.
סיבה נוספת היא התלכיד המיוחד שבנה המנג'ר הגרמני במלווד: אוסף שחקנים לא יקרים במיוחד, עם מנטליות חזקה וחיבור מיוחד לסמל אותו הם עונדים על החולצה ולסגנון המשחק האטרקטיבי של קלופ. אלופת אירופה הפכה בקלות רבה לקבוצה שהכי קל לאהוב ולהתחבר אליה (אלא אם כן אתה אוהד של מנצ'סטר יונייטד) ולא רק בקנה מידה מקומי. מעל כולם ניצב כמובן "אפקט אנפילד", שכיום נחשב לאיצטדיון הביתי ביותר ביבשת, שלבטח מוסיף עוד רגשי נחיתות לקבוצות שפוגשות בחניכיו של קלופ. את העונה החלומית של ליברפול רק נגיף כמו הקורונה יכל לעצור.
הקבוצה המאכזבת: אם נתקעתם ברחובות לונדון ואתם מחפשים אחר האוהדים שהכי מאוכזבים מקבוצתם, תיקחו את המטרו הקצר והמהיר ביותר אל עבר איצטדיון האמירויות. שנה נוספת שארסנל בועטת בדלי בחוזקה. הבחירה באונאי אמרי כמאמן, שהתבררה כטעות קשה, לצד רכש בינוני שלא שיפר את הקבוצה במעט ולא סיפק את הסחורה, הביאה את התותחנים אל המקום התשיעי בטבלה, רחוק מאוד מהצמרת הגבוהה שאליה היא שייכת. פרשת ניסיון השוד של קולסינאץ' ואוזיל רק העכירה עוד יותר את מצב חדר ההלבשה והגרמני כלל לא נספר על ידי המאמן הספרדי. נקודת האור היחידה הייתה פייר אמריק אובמיאנג שסיפק 17 שערים ב-26 הופעות וניצב במקום השני בטבלת מלכי השערים של הפרמייר ליג והיחיד שכבש בדו- ספרתי במדי קבוצתו. החלוץ הגאבוני, בן ה-30, הבין שעליו לעזוב את המועדון אם הוא עוד חושק לשחק ברמות הגבוהות של אירופה בגילו המתקדם.
מינויו של מיקל ארטטה חסר הניסיון למאמן במטרה לאחות את השברים שהשאיר המאמן הספרדי היא טעות שעליה יצטערו ראשי המועדון בעיקר לאחר שמועמדים מנוסים ממנו היו על המדף. אבל זה מה שהורגלנו לראות מהתותחנים בשנים האחרונות: קבוצה שמעדיפה למצוא את הפיתרון ולהשביח אותו במחלקת הנוער של המועדון מאשר לבצע השקעה אמיתית בשחקנים מבחוץ.
הקבוצה המרעננת: כשהם זכו באליפות תחת שרביטו של קלאודיו ראניירי ב-2016, כולם היו בטוחים שלסטר תתפרק מנכסיה, אך הכחולים עושים בכל שנה עוד צעד קדימה. אם נשים בצד את המועדונים הגדולים של אנגליה, לסטר מגיעה בדיוק אחריהם.
יושבי איצטדיון "קינג פאוור" פתחו את עונת 2019/20 בצורה מהוססת ושתי תוצאות תיקו במחזורים הראשונים, אך בהמשך החיוך חזר לפניהם כשצפו בחוד השלישי בטיבו בפרמייר ליג שאותו מנהיג לא אחר ממלך השערים של הליגה וחלוץ הנבחרת המקומית עם סיפור הפריחה הכי מעורר השראה שהכרתי, ג'יימי וארדי. בנוסף לכך, הם סיפקו את המשחק הבלתי נשכח של העונה ואולי גם של השנים האחרונות בליגה האנגלית עם הניצחון המטורף 0:9 על סאות'המפטון. למאמן הסקוטי יש בסגל את אחד הקשרים שמעוררים עניין רב ברחבי הממלכה – ג'יימס מדיסון, בועט הנייחים הבלתי מעורער, שעתידו במועדון עדיין לא ברור. לסטר מבחינתה, סימנה v על כל המטרות שלה לעונה הנוכחית והוכיחה שוב שהיא מסוגלת לתת פייט אמיתי למועדונים הגדולים של אנגליה ובשלה מספיק כדי להיכנס למרוץ אליפות צמוד מול כל אחת מהן.
שחקן מצטיין: בדרך כלל הפרסים האישיים בכדורגל הולכים בעיקר אל שחקני ההתקפה והקישור. הפעם החלטתי לתת את "התואר" לטרנט אלכסנדר ארנולד, הילד שגדל בליברפול ובגיל קטן היה מוצא לעצמו קיר טיפוס כדי לצפות בקבוצתו האהודה.
מגנה של נבחרת אנגליה הפך ב-2019/20 לאחד הטובים בתחומו. הקרן המפורסמת שלו במסגרת ליגת האלופות מול ברצלונה שבין לילה נתנה לו את הכינוי המחייב "גיבור מקומי", יכולת המסירה הפנומנלית שלו, הסיוע בצד ההתקפי וגם בעיטה מבחוץ הפכו אותו לטעמי לאחד המגנים "השלמים" ביותר שיש כרגע בכדורגל העולמי. זוהי עוד הוכחה לכך שלעיתים לא צריך לחפש שחקנים בסכומי עתק, אלא בסך הכל לנסות ולהעניק להם חממה טובה וטיפול מסור. סיפור ההצלחה המסחרר הזה מוכיח שבחיים כל אחד מקבל הזדמנות להגשים את החלום שלו והשאלה אם הוא מסוגל לקחת אותה בשתי ידיים עד הסוף. הילד בן ה-21 סיפק עד כה בפרמייר ליג – 84 הופעות, ארבעה שערים ו-25 בישולים.
שחקן מאכזב: פול פוגבה. אפשר להאשים את הפציעה של השחקן הצרפתי שהשביתה אותו לתקופה ארוכה, אולי זה הרצון העז שלו לעזוב את השדים האדומים לטובת ריאל מדריד, אבל את 2019/20 קשר אלופת העולם ירצה בוודאות לשכוח מבחינה אישית – שבע הופעות בכל המסגרות ו-2 בישולים בלבד.
הגעגועים של אנשי היונייטד לשובו נשכחו במהרה עם הגעתו של ברונו פרננדש לקבוצה. לפורטוגלי יש חלק נכבד בשינוי שעברו השדים האדומים בחלק האחרון של העונה והגעתו שוב טרפה את הקלפים מצידו של פוגבה וגרמה לו לנתח את צעדיו מחדש. הצרפתי בוודאי "שמח" שמגפת הקורונה נכנסה לתמונה והזיזה את הכדורגל הצידה, משום שבדרך הזו הוא יוכל לטפל בעצמו מבלי לחצים מיותרים ולשוב חזק יותר במידה והעונה הנוכחית תחודש או זו שאחריה. מנגד, הדיווחים בממלכה טוענים שראשי המועדון מאסו ברעש שמייצר הקשר הצרפתי על הדשא ומחוצה לו ומוכנים לשחררו שנה לפני תום חוזהו. תג המחיר שאותו תצטרך לשלם קבוצתו הבאה עומד על 100 מיליון ליש"ט.
*****
על פי מספר דיווחים, כמו בכל הליגות ביבשת גם לגבי הפרמייר ליג עדיין אין תשובה סופית בנוגע לתאריך החזרה שלה כשיעד המשוער לחזרה הוא ה-30 באפריל נכון לכתיבת שורות אלו, אך כפי שאתם שמים לב למתרחש סביבכם בימים האחרונים, מה שרלוונטי להיום לא בטוח שיהיה רלוונטי מחר. הליגה האנגלית, יותר נכון ב-27 המחזורים שהספקנו לקבל ממנה, הוכיחה שוב שכשמדובר בכיבוש שערים, עדינות נשארת מחוץ לתחומי האיצטדיון. אז נתראה בפרק הבא עם מעבר אל ארץ הבירה ומולדת הבונדסליגה – גרמניה.
תגובה אחת
אזכור מופיע גם ב סיכום עונה - חלק ג' - הליגה הגרמנית - הזווית