אתם יודעים כבר מה היה שם. חץ בתוך הלב. פשוט כך, חד וחלק. בתור אוהדי כדורגל מושבעים יש לנו המון רגעים כאלה, שערים מכריעים חשובים שהקבוצות שלנו ספגו ברגעים קריטיים, או פנדלים מוחמצים. לי אישית, ביחד עם שער האליפות של זהבי, זה הרגע הספורטיבי הכי קשה.
אבל היה שם משהו אחר, זה לא רק היה השער של הרצוג בדקה ה-90', הרי כבר חטפנו כמו שאמרתי גולים מכריעים. כל האווירה, הבקשה של האוסטרים להעביר את המשחק מישראל, הדמות המרגיזה של באריץ', העובדה שכבר ניצחנו אותם רק שנתיים קודם 0-5 ועכשיו הם מגיעים לארץ בהרכב סופר חסר ואנחנו רק צריכים אחד קטן.
אף פעם לא אהבתי אותו. למרות שהיה שחקן ענק, פליימייקר אטרקטיבי. כששיחק בורדר ברמן תחת רייהאגל הם הרגישו לי כמו הבחורים הרעים של הליגה, ומעבר לאותו שער ברמת גן הוא עשה לנו צרות פעמים נוספות. שנה קודם לכן במשחק הראשון בין הקבוצות הוא כבש את שער הניצחון בפנדל, בזמן שטל בנין החמיץ פנדל עבורנו. במשחק הראשון שלנו באירופה אי שם באוקטובר 92' הוא כבש צמד שערים בטבילת האש הקשה שעברנו בהפסד 5-2. שווה להציץ קצת על הביצועים שלו, אולי תראו אותו בעין קצת אחרת.
הרצוג הוא בעצם הבריון של בית הספר שביום הראשון של חטיבת הביניים עשה לנו וודג'י והשפיל אותנו מול כל הכיתה, ואז ביב' גנב לנו את מלכת השכבה במסיבת סיום. אני, אחד כזה שלא מייחס חשיבות לדברים האלה ומנסה בד"כ לבחון את הדברים לעניין, מודה שקשה לי לקבל אותו כמאמן נבחרת, זה פשוט עדיין כואב מדי. אבל בכל זאת, צריך לשים את הרגשות בצד ולנסות לנתח את המינוי שלו בצורה אובייקטיבית.
יקבל צ'אנס אמיתי?
אבל בפועל לא אמורה להיות לכך השפעה בכלל. אי אפשר לתלות את כל התחלואים של הכדורגל הישראלי בהרצוג. אוסטריה שלו המשיכה להפסד 5-0 בפלייאוף מול טורקיה, זו שסיימה לאחר מכן שלישית במונדיאל 2002. הגול ההוא בסה"כ קוריוז, זה גם לא ישפיע על היחס של הרצוג לנבחרת, לא על היחס של השחקנים אליו ומלבד כמה שאלות ועקיצות בתקשורת, וכל מיני ממים מצחיקים, לא תהיה לזה השפעה. תסמכו על התקשורת שתצלוב אותו בלי קשר לאותו ערב בר"ג, ולאוהדים שיאבדו סבלנות כבר בדקה ה-30' של המשחק הראשון.
אז אם להתייחס לגופו של עניין למינוי, אני לא נגד. אני בד"כ בעד להביא אנשי מקצוע זרים לכאן, כמובן בתנאי שנותנים להם לעבוד. אני חושב למשל שיוסי אבוקסיס וניר קלינגר הם מועמדים טובים לאימון הנבחרת בתור שחקני עבר משמעותיים בנבחרת ישראלית חזקה יחסית ופטריוטית, וכאלו שהוכיחו שיודעים לפתח צעירים ולהוציא מקבוצות קטנות את המקסימום.
אבל אני בסדר עם המינוי גם בהתחשב בממנה. גם וילי רוטנשטיינר צריך את היכולת לעבוד ולנסות לפחות להטמיע את האג'נדה שלו, והוא מאוד יתקשה לעשות את זה עם מאמן ישראלי. אפשר לדבר על קומבינה אוסטרית, אבל אני לא רואה בעיה בלהביא מישהו שאתה מכיר ומסתדר איתו, בהנחה כמובן שיש לו את הכישורים המתאימים לתפקיד.
האם יש לו? שאלה טובה. זה נראה כרגע הימור גדול מדי, גם בלי נסיון במזה"ת וגם בלי ניסיון כמאמן בוגרים. ההרגשה שלי היא שלמרות השינוי כביכול שמציגים בהתאחדות, עם קו המחשבה על מנהל מקצועי ומאמן זר, היא שהם לא באמת מאמינים בתהליך. לא שאני יודע מי זה הם כי כרגע אין באמת יו"ר, אבל נניח. מינוי מאוחר גם של המנהל וגם של המנהל, של דמות ללא נסיון בשכר נמוך יותר. גם העובדה שמינו אותו רק עד דצמבר 2019. האם בהתאחדות יודעים איך עובד הפורמט? שהמנצחות בכל בית בליגת האומות יתמודדו בפיינלפור בחודש מרץ 2020 על הזכות להעפיל ליורו? או שעד כדי כך לא מאמינים שאנחנו יכולים לסיים לפני אלבניה וסקוטלנד?
אנחנו לא במזה"ת
אורי לוי היקר פירסם ב-BABAGOL שיום סוער עבר על הנבחרות במזה"ת כשמצרים מינתה את חאבייר אגירה, עיראק משוחחת עם סוון גוראן אריקסן, הקטור קופר בדרך לאוזבקיסטאן ובאיראן ייתכן שהגיע לסיומו עידן קרלוס קיירוש. אתם מזהים את ההבדל בזהות המאמנים וכנראה בתקציבים? אפשר להמשיך לשאול למה נבחרות כאלו כן מגיעות להישגים ואנחנו לא, אפשר להמשיך לזלזל בנבחרות האלה ולהגיד שהן נמצאות באזורים חלשים, אבל האמת היא שהם פשוט לוקחות את העניין יותר ברצינות.
What a day in the Middle East!
It’s all about the coaches:
Egypt ?? announce Aguirre
Israel ?? announce Herzog
Iraq ?? flirt with Eriksson
Iran ?? in chance of losing QueirozAnyone else? Qatar? Saudi? Somebody?
— BabaGol (@BabaGol_) August 1, 2018
ציפיות
אז מה אפשר לצפות מהרצוג? מאמן נבחרת לא יכול לנקות את התחלואים של הכדורגל. הוא לא יכול לדאוג שהשחקנים המובילים יגיעו בכושר משחק מספק, הוא לא יכול ללמד אותם מה שהם לא למדו בגילאי ילדים ב-3 ימי אימון לפני כל משחק, וגם ייקח לו זמן עד שיכיר אותם ורק אחרי כמה משחקים עם מי, אם בכלל, הוא יכול לצאת למלחמה. הוא צריך להבין מה החוזקות שלנו, אם בכלל, ולנסות למצוא הרכב שימקסם את החוזקות האלה, תוך כדי נסיון להחדיר מוטיבציה ושמירה על חדר הלבשה בריא. זה מה שעשה המנטור שלו ביוון, אוטו רייהאגל, במדינה ים תיכונית משוגעת כמעט כמו שלנו. אבל זה יקח זמן, השאלה היא שוב, האם מישהו ייתן לו את הזמן הזה. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.
