יש כמה נושאים מאוד טעונים שתמיד מפחיד לכתוב עליהם: מזרחים ואשכנזים, הגרעין האיראני, חמוצים או במלח, ווי וואר און אה ברייק! ומכבי חיפה.
אבל בכל זאת החלטתי לכתוב על האחרונה ברשימה, כי זה פשוט מרגיש לי הכרחי.
אינני אוהד את המועדון מהכרמל, אבל אני רוחש לו כבוד גדול. כואב לי על המוני האוהדים שכל שנה קונים מנוי ובאים בהמוניהם ואני יודע כמה שהכדורגל הישראלי צריך את המועדון הזה חזק בצמרת ובעיקר באירופה.
הפוטנציאל נמצא שם ומכבי חיפה יכולה להגיע למעמד של מועדון אירופאי מכובד שמשתתף כל שנה במפעל אירופי (בתים) ולהביא הרבה גאווה לכדורגל הישראלי, ניקוד חשוב באירופה וכמובן למכור שחקנים לליגות בכירות יותר (שגם יצליחו לאחר מכן) ממש כמו בעשור הקודם.
בטור זה אתן כמה נקודות שאני חושב שמו אלאך צריך לעשות במכבי חיפה הנוכחית ואני רוצה להדגיש שאני בטוח שהוא איש מקצוע מצוין והוא יעשה כל מה שהוא יכול בכדי שמכבי חיפה תצליח.
היתרון היחיד שלי עליו הוא שראיתי המון משחקים של מכבי חיפה בשנים האחרונות (סלחו לי, אבל בחודש האחרון הייתי בירח דבש אז לא ראיתי אף משחק) ושאני בעיקר צופה מהצד ללא רגשות ולפעמים דברים שרואים מכאן לא רואים משם ולהיפך.
ובכן, גיליתי שאני חופר יותר מהרגיל ויש לי הרבה מה להגיד על מכבי חיפה אז אחלק את הטור לשני חלקים : אדמיניסטרטיבי ומקצועי. בחלק זה אתן את הנקודות המנהלתיות יותר ובטור הבא יותר את ההיבט המקצועי ושיטת המשחק.
- להגדיר יעדים: חובה להגדיר מטרה לעונה הבאה כבר עכשיו. מה נחשב כישלון ומה הצלחה. באיזה מקרה צריך להחליף את פרד רוטן (או את המחליף שלו שכנראה ימנו בסוף העונה) ומתי להשאירו. כמה נקודות הם ישיגו במחזור העשירי? ובעשרים? זהו המדד שלפיו הם צריכים להתנהל. מדד קר וחסר רגשות. להקשיב למדד ולא להישבר. לא לקהל ולא לתקשורת.
אם הם ישיגו מספיק נקודות אבל יקבלו 4 בדרבי? תמיד לפי היעד שקבעו. אין שום דבר זורם אלא הכל מתוכנן. לדעתי מקום רביעי ומעלה בשנה הבאה ומקום באירופה יחשבו להצלחה גדולה וזה גם אמור להיות היעד. כל מקום מתחת למקום חמישי יחשב לכישלון מקצועי.
- עיתונות: ללא קשר לתוצאות, יש כבר במערכות החדשות למיניהם את הכותרות הבאות:
מו הלך מפה, רוב מאס בתפקידו, פרד רוטן על שחקניו כל הדרך הביתה וכותרת בונוס – מוחמד הלך אל ההר.
העיתונאים אינם רוצים בהצלחת הקבוצה, הצלחה היא סיפור פחות מעניין מכישלון.
לרוב העיתונאים בארץ יש אינטרס מסוים ולרוב הם יקדמו את מי שמדליף להם ידיעות מחדר הלבשה ולא דעה אובייקטיבית. הדבר האחרון שמי מבעלי המקצוע במכבי חיפה צריך לעשות זה להקשיב לעיתונאים: http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=64&docID=243582&lang=HE
חשוב גם לעשות נתק מוחלט בין השחקנים לעיתונאים ואני ממש מקווה שאף עיתונאי לא יכול סתם ככה להיכנס לכפר גלים ולדבר עם שחקנים כאוות נפשו. ובקשר לרדיו חיפה, אני לא בטוח אם צריך להרחיב אז רק אומר שהם פשוט נהנים לחגוג על גבה של מכבי חיפה והם לא באמת רוצים בהצלחתה.
- שחקנים: מי הם השחקנים שמתאימים לשחק במכבי חיפה?
תכונה חשובה מאוד עבור כל שחקן שמגיע למכבי חיפה חייבת להיות קור רוח. מי שמגיע למועדון הזה חייב לדעת לעמוד בלחצים. מכבי חיפה כרגע זה המועדון הכי לחוץ בארץ עם הכי הרבה קהל. יש שחקנים שכמות קהל גדולה מרימה אותם ויש שמקבלים את האפקט ההפוך. לפני כמה שנים מכבי חיפה החליטה לרכוש את שמעון אבוחצירה לאחר שכבש 15 שערים במדי קריית שמונה. ובכן, קריית שמונה זה לא בדיוק מועדון לחוץ שהקהל יושב על הגדרות בהמוניו.
לאבוחצירה הייתה הזדמנות להעלות את קריית שמונה לליגת האלופות והוא פשוט לא עמד בלחץ. ב 2012-13 קריית שמונה הגיעו לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות והם הוגרלו נגד באטה בוריסוב. המשחק הראשון היה בחוץ ורוב המשחק היה שקול מאוד. במצב של 0-0 נדמה לי, הוא קיבל כדור במצב של אחד על אחד מול השוער. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לתת פס קר רוח לאחד הפינות של השער, אבל הוא הפציץ את הכדור בכל הכוח והכדור עף לשמיים. זה קרה פעמיים במשחק הזה.
זהו השלב שהכסף על השולחן ומי שלא מתפקד בשלב הזה לא יכול להיות שחקן גדול. מי מאנשי מכבי חיפה צפה במשחק הזה והחליט שזה השחקן שהוא רוצה במועדון שלו? או שיש לך את זה או שלא. או שאתה דרק שארפ והכדור נכנס, או שלא.
בנוסף, שחקנים שמגיעים למכבי חיפה חייבים להגיע ממועדון עם הרבה קהל. שחקנים זרים חייבים להגיע מליגות שיש בהם יותר קהל מהליגה שלנו. זה יעזור להם להתמודד עם הלחץ הרב שיש במועדון הזה. ליגה שניה בגרמניה זאת ליגה מצוינת להביא ממנה שחקנים (עדין לא מבין איך שחררו את גארי קאגלמאכר) או ממועדונים רבי קהל בליגות השונות. פארטיזן בלגרד למשל זאת דוגמה מצוינת.
- המשכיות: לא יכול להיות שכל שנה חותכים שני שלישים מהסגל. שחקנים צריכים יציבות ממש כמו שאר בני האדם. הם לא יכולים לשחק שנה שלמה בהרגשה שהולכים למכור אותם או להחליף אותם. תחשבו איך אתם הייתם מתפקדים בעבודה אילו כל הזמן חרב הפיטורים הייתה מרחפת מעליכם.
המצב חמור על אחת כמה וכמה כשאתה שחקן זר במדינה זרה. לאן תלך? איפה תגור? מה עם המשפחה שלך? לשחקנים זרים לוקח יותר זמן להתאקלם ומי שמצפה שכל שחקן שמגיע ממדינה אחרת יגיע ושבוע אחר כך ישחק מדהים לא מבין בני אדם.
בעקבות הסעיף לעיל, אני רוצה להגיד משהו משוגע.
מכבי חיפה צריכה להשאיר לפחות ארבעה מששת הזרים שיש כרגע בקבוצה. אני יודע שזה נשמע לא הגיוני, אבל איינשטיין פעם אמר ששיגעון זה לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות. אני מציע משהו אחר. להשאיר את רוב הזרים ולחזק נקודתית בעוד שני זרים.
- גיבוי למאמן: יעקב שחר הוא הבעלים, אבל הוא צריך לנתק את עצמו מניהול הקבוצה. זאת מקצוענות. גם אם הדבר המוזר הזה של בעלים-מנהל עובד טוב בביתר ירושלים (אפילו שאסור לו) זה לא אומר שזה נכון. בעל עסק חכם ייתן למנהל חכם ממנו לנהל את העסק שלו. כך לפי רוברט קיואסקי מחבר "אבא עשיר, אבא עני". גולדהאר הוא העשיר לפי האנלוגיה הזאת והעסקים שלו עובדים דיי טוב (וולמרט) למרות שלא תמיד (מכבי תל אביב), אבל הוא בעיקר מאשר תקציבים. אני לא מאמין שהוא צופה בקלטות של שחקנים למשל כמו אשר אלון או איזי שרצקי.
שחר יכול להתערב ולהתוות דרך, אבל זה צריך להיעשות בדלתיים סגורות. דמיינו שאתם עסוקים בעבודה שלכם, פתאום בא מישהו שאתם לא מכירים או מעולם לא אמר לכם יותר מבוקר טוב ומתחיל להעיר לכם. זה נורא מבלבל. אתה מתחיל לחשוב לעצמך, מי הבוס שלי בעצם? האם לבוס הישיר שלי יש בכלל סמכות במקום הזה?
אם בעל העסק רוצה להעיר משהו שהוא מוצא לנכון או שהוא רואה משהו שמפריע לו, הוא צריך להגיד למנהל והמנהל יאמר לעובדים. זאת היררכיה. יעקב שחר לא יכול להעיר לאף אחד ליד שאר העובדים שלו, בטח ובטח שלא להיכנס לחדר הלבשה אחרי משחק ו" לשטוף את השחקנים". זאת לא העבודה שלו. זכור לי בעיקר המקרה שאלכסנדר סטנוייביץ רצה לתת לשחקנים קנס כספי כי הם הדליפו מחדר הלבשה. העיתונות דיברה וכתבה על זה כל השבוע ובסוף יעקב שחר החליט לבטל את הקנס הכספי.
זהו מקרה קלאסי של חתירה תחת המאמן. שחר יוצא "גבר" וסטנויביץ יוצא קטן מאוד. איך הוא יכול להמשיך להתנהל אחר כך מול השחקנים? לתת להם הוראות? זה מגוחך. מאז התוצאות הבינוניות נהיו קטסטרופליות וכמובן שהוא גם פוטר כמה מחזורים אחר כך.
קרדיט לדף הפייסבוק של מכבי חיפה
- קבוצת מנודים: הנה משהו שחייב להיכחד מהכדורגל הישראלי בכלל וממכבי חיפה בפרט.
כל שחקן כדורגל הוא קודם כל בן אדם והוא צריך לדעת שגם אם הוא לא יהיה הכי טוב, הוא יקבל הזדמנות שווה כל עוד הוא חתום במועדון. אף אחד לא חייב לשתף שחקן שלא רוצה לחתום על חוזה חדש, אבל זה לא אומר שצריך להעניש אותו ולתת לו להתאמן לבד או עם הנוער. זה לא שהם מוכרים שחקנים במיליוני דולרים וכל מי שלא מעריך חוזה הורס את המועדון. לפעמים השחקן לא רוצה להמשיך ולפעמים המועדון לא רוצה את השחקן. אבל צריך לתת כבוד לאדם ולא לחבל לו בקריירה. כי כששחקן בן 28 מתאמן עם הנוער זה נראה רע מאוד ואף אחד לא ירצה לקחת אותו. כמו כן, לפעמים שחקן ירצה לחזור למועדון שבו היה לו טוב לעוד קדנציה, אבל מכבי חיפה מקטינה לעצמה את שוק השחקנים הישראלי הגם כך קטן כאשר אף אחד לא יהיה מוכן לחזור לאחר יחס כזה מחפיר.
יותר מזה, כל שחקן שעזב כמעט תמיד יתראיין ויאמר דברים לא טובים. ישקר מי שיאמר לעצמו שזה לא מפריע לארגון שכל עובד לשעבר כמעט תמיד מלכלך עליו.
"הגיעו להחלטה שפתאום לא רוצים אותי. הבאנו הצעות מקבוצות אחרות שרצו שחיפה ישלימו את השכר, הם לא רצו להשלים ופה התחיל הבלאגן. הפכו אותי מנודה במשך חצי שנה." אמר את זה אביחי ידין לפני שבועיים בערך לעירד צפריר מעיתון הארץ.
"לא הצגתי את היכולת שציפו ממני, אבל לא היתה סבלנות כלפיי". "לא הגיוני ששחקן עם חוזה יתאמן בצד"; אמר איולפסון לערוץ הספורט. כן, גם הוא בשוק מהדבר המוזר הזה שכל כך נהוג בישראל. מיותר להגיד שהוא לא חוזר מההשאלה ללבסקי סופיה אפילו שהוא מציג יכולת הרבה יותר טובה בעונה הנוכחית מהבלמים שיש למכבי חיפה היום. איולפסון אפילו לא יחזור לקדם עונה בשביל לראות אולי אפשר להסתדר. הוא לא מוכן לדרוך בישראל בכלל.
הלוואי ויגדילו בהתאחדות לעשות כי משנה הבאה כל קבוצה שתעמיד קבוצת מנודים תקבל קנס כספי גדול.
הרבה עבודה למו אלאך ואני מקווה שהוא באמת יצליח ויחזיר את מכבי חיפה למקומה הטבעי. הכדורגל הישראלי צריך אתכם. אולי אני גם יחזור לשנוא אותם כמו בשנות ה90.
ולאוהדי חיפה: תמשיכו לעודד ולהגיע למשחקים. אתם מדהימים.
